הבינה המלאכותית נכנסה לכל תחום בחיינו. כמעט כולנו נהנים מהכלים הרבים שמעניקה הטכנולוגיה הדמיונית הזו, אבל היא גם מציבה אתגרים מקצועיים מפני אלה המבקשים לעשות שימוש לרעה ולחבל במרקם החיים מסביבנו.
SCE המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון יחד עם מערך הסייבר הלאומי ומרכז הסייבר הלאומי לתחבורה חכמה מציגים את כנס הסייבר בעולמות הבינה המלאכותית בדיוק בשביל כך.
שורה של הרצאות, דיונים ופאנלים ייחודיים יעלו לשיח את אתגרי הסייבר בתחומי התחבורה החכמה בערים חכמות, נדון באתגרי הסייבר בתחומי החינוך, הכלכלה והחשיבות בגיבוש אסטרטגיה לאומית לפעולה במרחבי הסייבר.
פרופ' יהודה חדד, מייסד ורקטור SCE, אמר בפתיחת האירוע: "בשנים האחרונות הפך תחום הסבייבר למנוע מרכזי בצמיחתה של ישראל. בנגב מתפתחת תופעה בעייתית - הגירה מהדרום למרכז. הכנס הזה הוא אמירה: השכלה גבוהה היא המפתח לשינוי אמיתי והיא מאפשרת לצעירים לבנות כאן בנגב עתיד אישי, חברתי ומקצועי.
"אנו מציבים לעצמנו יעד ברור להשאיר את היכולות והנוער כאן בנגב. בעידן שבו מדברים בשפת ה-AI, ברור לכולם שהסייבר אינו עוד מקצוע - אלא ענף שמשפיע על כל תחומי החיים. האחריות שלנו היא להמשיך להוביל הכשרה איכותית לצד שיח חברתי על שיוויון הזדמנויות כי עתיד הסייבר הוא גם עתיד חברתי".
שלומי נומה, סגן ומ"מ ראש העיר ב"ש ומחזיק תיק ההנדסה: "באר שבע נמצאת בתהליך של פיתוח עם פארק ההייטק והמעבר של קריית התקשוב צה"ל דרומה. ב-2026 הולכים להגיע אלפי צעירים לעיר. אנחנו נמצאים בין מתח עצום של עיר שמתקדמת ומתפתחת ומדינה שצריכה לעשות עוד כדי שיהיה לנו יותר ביטחון אישי בעיר הזו ובאזור הזה, משילות.
"דבר נוסף: תחבורה. עיר מטרופולין כמו באר שבע לא יכולה להסתפק ברכבת של שעה ו-40 מתל אביב, בשום מקום בעולם זה לא קיים. כדי להפוך את ב"ש לחוויה ולייצר יומיות בין המרכז לדרום וההפך צריכה להיות רכבת של 35 דקות. הגיע הזמן שזה יהיה גם פה כדי לקרב את הנגב והגליל למרכז, זה מה שהמדינה צריכה. אלה השטחים הגדולים ביותר של המדינה, והממשלה כבר העבירה כספים לטובת הרכבת הקלה ודברים נוספים. אנחנו פה כדי להישאר, להצליח ולייצר נגב עם לפחות מיליון תושבים".
ההרצאת הפתיחה "סייבר - הממד הלאומי" אמר דדי גרטלר, ראש אגף בכיר חדשנות ושת"פ טכנולוגי במערך הסייבר הלאומי אמר כי "סייבר זו משימה כלכלית ולאומית".
בהתייחסות לדיפ-פייק, הצהיר כי "צריך להכניס איזונים ובלמים בכל מערכת - גם בסושיאל. זה האתגר הגדול של השנים הקרובות. כמדינה, אנחנו משקיעים ועוד נשקיע יותר בנושא הזה.
ה-AI חדש לכולם - וזו הזדמנות. למרות המצב פה, הרבה משלחות מחו"ל מגיעות לארץ בשבוע הבא לשבוע הסייבר הלאומי, חלקן מגיעות גם לבאר שבע. הם רוצים להקים באר שבע אצלם, בחו"ל. הם יודעים שהסייבר הוא מיתרונות הישראליים הבולטים ביותר. נמשיך להוביל כמעצמת סייבר עולמית. הלהיט החדש: שילוב בין סייבר ו-AI".
באירוע התקיים פאנל בנושא "אתגרי הסייבר בעידן התחבורה החכמה בערים חכמות", בהנחיית ישראל ברון, יועץ בכיר בנושא תחבורה, מערך הסייבר נתיבי ישראל ובהשתתפות בני קשת, מנהל אגף חדשנות, מערכות מידע ותקשורת, עיריית באר שבע; סילבי לוי, סגנית מנהלת מפעל הסייבר של אלתא, תעשייה אווירית; אולג ברודט, יועץ באגף ה-CTO, מערך הסייבר הלאומי; קובי בן אהרון, ראש יחידת הסייבר המגזרי במשרדי התחבורה.
"לצד הקדמה בתחבורה העירונית, איך אנחנו מגנים על המערכות - שמשפיעות על חיי אדם - בסביבה סופר מאויימת ומלאה באתגרי סייבר?" שאל ברון, "מה האתגרים המרכזיים באימוץ רכבים אוטונומיים ושימוש בהם"?
"לפני יותר מעשור דובר על שלוש מהפכות בתחום הזה: הראשונה - רכבים אוטונומיים שייסעו לחלוטין לבד, השנייה - מהפכת החשמל, והיא היחידה שהתממשה עד כה, והשלישית - מהפכה במודלים עסקיים של נהיגה", השיב ברודט.
לדבריו, "יש ניצוצות של נהיגה אוטונומית, אבל לדעתי הסיבות לאי המימוש הן טכנולוגיות וחברתיות. הנדבך הטכנולוגי - התבססות על למידת מכונה שעובדת רק 90% מהזמן, וזו בעיה. הנדבך החברתי - אנחנו לא טובים בלהבין טכנולוגיות חדשות. מה שפעם פילוסופים היו צריכים להכריע - היום מהנדסי רכב, ואנחנו כחברה לא יודעים".
בהתייחסות לתשתיות העירוניות אמר קשת: "ביציאה למכרז לכלילת אלמנטים של אבטחת מידע יש רגולציה נוקשה. אנחנו דואגים שיקפידו על דברים, הן במישור של סייבר ברמת החדירה והן במישור הגנת הפרטיות.
"כל רישום וכל מידע שמגיע לספק חייב להיות מוצפן על מנת שלא ייאסף מידע לא נצרך, שתהיה הסכמה מצד הלקוח להשתמש בפרטים שכן נאספו למטרה מסוימת ולדאוג שלא יהיה דלף מידע. התפקיד שלנו כעירייה - לוודא את הספק, שהוא עומד בכל המטרות והיעדים. אנחנו מוודאים את זה כל הזמן".
בן אהרון התייחס לפרויקטים הטכנולוגיים של משרד התחבורה: "אנחנו מהמדינות היחידות בעולם שעושות מבחני קבלה ומבדקים של מערך הסייבר ומשרד התחבורה שבודק שהוא עומד בדרישות של המדינה בהיבט הטכנולוגי. זה לא אומר שלא ייפרץ לחלוטין, אבל זה כן עומד בסטנדרט מסוים".
פרופ' גבי סיבוני, מומחה לפעולה במרחב הסייבר ואל"מ במיל', העביר הרצאה בנושא "הצורך בגיבוש אסטרטגיה לאומית לפעולה במרחב הסייבר". בדבריו, דיבר על הצורך בכלל - ובפרט במדינה כמו שלנו. "האיומים עלינו רק גדלים ברחב ביטחון לאומי ופוליטי מול ארגונים שנתמכים ע"י מדינות או בעלי יכולת עצמאית.
"במרחב הפלילי ישנה פעילות סייבר ענפה, ושם יש המון כסף. כשיש הרבה כסף - יש הרבה שחקנים, ושם איום הסייבר גדול בעשרות מונים. שני המרחבים אינם נבדלים זה מזה, ויש ארגוני פשיעה שעובדים בשביל מדינות כי זה חלק מההכנסה ויכולת הפעולה שלהם". פרופסור סיבוני סיפר על גורמים מסוג זה בסין, באיראן, בדרום קוריאה וברוסיה. הוא הדגיש כי הרכיב הפלילי הוא גדול מאוד, וסיכויי התפיסה בו הם קטנים מאוד. "אל מול האיומים הללו חייבים לגבש פעולה", אמר. "לא מספיק לכתוב על מסמך 'גיבוש אסטרטגיה'".
בדבריו, ביקר את האקדמיה ש"לא מבינה את גודל השעה ולא מייצרת מנגנון לימוד אמיתי להייטק מחוץ לבתי הספר והמכללות שמלמדות קורסים בלבד, ולא השכלה בסיסית טובה כמו שצריכה להיות השכלה אקדמית".
הרצאה בנושא "חינוך לסייבר בעידן ה-AI" הועברה ע"י שגיא בר, מנכ"ל המרכז לחינוך סייבר. "הסייבר הפך להיות מדבר שמעסיק תוקפים וקצת מגינים לדבר שמעסיק את כולם".
בדבריו, ציין את הפער העצום בין המרכז לפריפריה בכל העיסוק בתחום ואת ההשפעות החברתיות של הדבר. כיום, כ-27,000 ילדים לומדים בתוכניות העמותה בכל האזורים שמחוץ לגוש דן במטרה לצמצם את הפער, להגביר גיוון אנושי ולהשפיע על החברה כולה ובתוכה על יחידות טכנולוגיות בצבא, "כדי שיהיה פה יותר טוב". בנוסף, הוא ציין ששני דברים הם "הגדולים ביותר כיום: האופציה ללמוד ושילוב בתעשיית ההייטק".
עידו גנור, מנכ״ל חברת IPV Security ומייסד הסטרטאפ CISOteria אמר בכנס: "הסייבר לא ייעלם לגמרי, אנשים רעים תמיד יהיו - אבל אנחנו כן יכולים להקטין את רמת האיום למימדים שאנחנו יכולים לחיות איתם. מה זה אומר? כיום, הסיכויים שיקרה אירוע סייבר למוסד כלשהו עומד על 66 אחוזים ואנחנו רוצים להקטין את הסיכוי למינימום האפשרי. זה איום מתהווה שצריך לקחת בחשבון". בדבריו כלל כופרה, פישינג ודברים נוספים שפוגשים את החברות הגדולות והאנשים הקטנים כאחד.
בהמשך האירוע התכנס גם פאנל בנושא "אתגרי סייבר בעידן ה-AI" בהנחיית סילבי לוי, סגנית מנהלת מפעל הסייבר של אלתא, תעשייה אווירית, ובהשתתפות גיא טויבין, DELOITTE; אורון גולן, מיקרוסופט; אמיר לוקאץ', ראש צוות פיתוח תוכנה בחברת Morphisec.
פרופ' וופא אליאס, רמ"ח הנדסת בנין קמפוס אשדוד, SCE, העבירה הרצאה על "כיצד AI שומרת על הולכי רגל?". "אי אפשר להתעסק בתחבורה בלי לקחת את הטכנולוגיה קדימה", אמרה הפרופ'. בדבריה סיפרה על מחקרים שמבצעת בימים אלו במטרה לייצר טובות שייושמו בעולמות שבין תחבורה לטכנולוגיה.
לבסוף, נערך פאנל בנושא "הון סיכון וחברות סייבר" בהנחיית עידו גנור, מנכ״ל חברת IPV Security ומייסד הסטרטאפ CISOteria, ובהשתתפות גלעד זינגר,YYM; אוריה לין, אלרון ונצרס; דניאל זיו, גלילות קפיטל.
חברי הפאנל שוחחו על הגיוסים לחברות, מה קודם למה, מה גורם לקרן להשקיע ("בעיקר היזם") - ועל כך שרעיונות מעולים זה חשוב, אבל לדעתם פה אחד: "כדאי שיהיה בשל".
"תדפקו בדלת, יגידו לכם לא - ובמאה תגיעו למשקיע שישקיע, ובמקביל תקדמו את הסטרטאפ", אמר גנור. "אז איך אני מגיע אליכם?"
"נטוורק זה חשוב, אם אתם לא מכירים - יש לי אתר, לינקדאין, אינסטגרם. אני אוהב לפגוש אנשים חדשים באירועים", אמר לין, "זו דרך טובה".
"מה שאתם כותבים בפניה זה מאוד חשוב. כדי שיבחרו אתכם לבוא - קודם כל, תזכרו את השם של מי שאתם פונים אליו", אמר זיו וצחק. "תפנו בכל דרך אפשרית. האנשים שאתם רוצים שישקיעו נמצאים בהמון מקומות והתעשייה הישראלית היא מאוד קטנה. גם זו יכולת: להראות שאני יודע להגיע לכל אדם ולעניין אותו זה מראה פוטנציאל עוד לפני שיש כותרות עליכם בעיתונות".
זינגר: "רוב האנשים שאתם פונים אליהם מקבלים הרבה פניות, כנראה שפנייה לקפה לא תיענה או תיענה ב'לא'. באמת צריך לייצר איזה 'הוק' בפניה - מה שעובד עליי לאחרונה זה 'יש לי רעיון ממש ממש מגניב, אשמח לשמוע מה דעתך עליו'. בסוף מעניין אותי לשמוע מיזמים חדשים, לא מעניין אותי שרואים אותי כצ'ק, אבל אני כן תמיד שמח לתת ידע וניסיון".
לפרטים נוספים והרשמה ליום הפתוח לחצו כאן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו