אנבידיה ושיבא חושפות שת"פ מסקרן לפענוח הגנום האנושי

שיבא, ביה"ח האמריקני מאונט סיני וחברת הטכנולוגיה אנבידיה השיקו פרויקט תלת-שנתי לפיתוח מודל בינה מלאכותית, שיחקור את 98% מהגנום האנושי שטרם נחקרו • מדובר בהשקעה משותפת של עשרות מיליוני דולרים • "בינה מלאכותית יכולה לחשוף את סודות הגנום ולשנות את הרפואה עבור מיליארדי בני אדם"

חתימה על הסכם שיתוף הפעולה . צילום: יח"ץ

זרוע החדשנות ARC של המרכז הרפואי שיבא, בית הספר לרפואה של בית החולים הניו יורקי מאונט סיני וחברת הטכנולוגיה האמריקנית אנבידיה הכריזו היום (שלישי) על שיתוף פעולה למשך שלוש שנים לפיתוח מודל בינה מלאכותית שיחקור את הגנום האנושי.

המטרה: לפענח את החלק הגדול של הגנום שעדיין לא מובן, ולהשתמש במידע הזה לאבחון מחלות, מניעתן ופיתוח טיפולים מותאמים אישית. השקעה משותפת של הארגונים המשתתפים בפרויקט נאמדת בעשרות מיליוני דולרים.

כיום, המדע מבין היטב רק כ-2% מהגנום האנושי. 98% הנותרים נותרו ברובם לא מחוקרים. בשנים האחרונות התברר שאזורים אלה מכילים מנגנוני בקרה ותפקודים חשובים שמשפיעים על הבריאות והמחלות.

דנ"א (אילוסטרציה). צריך לפענח עוד 98%, צילום: GettyImages

במסגרת שיתוף הפעולה ייבנה מודל בינה מלאכותית בשם gFM (Genomic Foundation Model - מודל בסיס גנומי). המודל יתבסס על טכנולוגיית מודלי שפה גדולים (LLM), בדומה לטכנולוגיה שמאחורי כלים כמו ChatGPT, רק שהוא ינתח רצפי דנ"א במקום טקסט.

המטרה היא לזהות דפוסים וקשרים בין שונות גנטית לבין סיכון למחלות ותגובה לטיפולים.

"בערך 2% בלבד מהגנום האנושי נחקרו לעומק. את 98% הנותרים מבינים היום כקטעים חשובים שמכילים מנגנוני בקרה ותפקוד מרכזיים", הסביר פרופ' גידי רכבי, ראש מרכז המחקר לסרטן בשיבא וחתן פרס ישראל. "כשמרצפים גנומים של אנשים שונים רואים הבדלים רבים. הגישה של מודל שפה גנומי שואפת לפענח את התפקיד הבסיסי של רצפי הגנום האנושי ולאפשר להשתמש בשוני ביניהם כמפתח לאבחון ולטיפול בעתיד".

בשיתוף הפעולה, שיבא ו-Mount Sinai יתרמו מאגרי מידע גנטיים נרחבים, ניסיון קליני וידע מחקרי. אנבידיה תספק תשתיות מחשוב מתקדמות ופלטפורמות לפיתוח בינה מלאכותית, לצד יכולות מחקריות.

מיכאל כגן, סמכ"ל טכנולוגיות באנבידיה ופרופ׳ איציק קרייס, צילום: יח"ץ

"לבינה המלאכותית יש יכולת לחשוף את סודות הגנום האנושי ולחולל שינוי בתחום הרפואה עבור מיליארדי בני אדם", אמרו ד"ר נתי דניאל וד"ר יולי שביט מצוות ה-Applied AI Architecture באנבידיה.

בשלב הראשון, יתמקד המיזם בבריאות הנפש ובהפרעות נוירו-פסיכיאטריות - תחומים שבהם המורכבות הגנטית הקשתה עד כה על התקדמות מדעית. הפלטפורמה תנתח אינטראקציות בין אלפי אזורים גנומיים כדי לסייע לחוקרים לזהות מנגנונים בסיסיים שגורמים למחלות ולגלות מטרות חדשות לפיתוח תרופות.

"השותפות הזאת מחברת בין שלושה גופים מובילים בעולם כדי להרחיב את גבולות האפשר בעולם הרפואה", אמרו פרופ' איל צימליכמן ואבנר הלפרין מ-ARC שיבא. "בעידן שבו בינה מלאכותית מובילה התקדמות, האחריות שלנו היא לא לחכות שהעתיד יקרה אלא ליצור אותו".

הובלת הפרויקט תהיה ממרכז ה-AI של ARC בשיבא, המשמש מוקד לשיתופי פעולה בין-לאומיים בתחום הרפואה והבינה המלאכותית. צוותי מחקר משותפים מישראל, ארה"ב ומדינות נוספות כבר החלו להניח את היסודות לפלטפורמה שתשרת חוקרים ורופאים ברחבי העולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר