בדרך לבלאק פריידי, נזהרים מפישינג: כך תעשו את זה נכון

חודש נובמבר מביא איתו גל של מבצעים ורכישות. משופינג IL ועד בלאק פריידי, הרשת מוצפת בהנחות והטבות שמייצרות הזדמנויות לרכישות משתלמות במיוחד. בהתאם, גם הסכנה להונאות עולה ולכן נדרשת מאיתנו כצרכנים זהירות מרובה.

הונאות ברשת אינן תופעה חדשה, אך חדירתהבינה המלאכותיתלחיינו הפכה אותה למתוחכמת ויעילה יותר. בשנת 2025 נרשמה עלייה של כ-25 אחוז בהונאות ברשת לעומת 2024, כאשר הונאות המבוססות על כלי בינה מלאכותית תופסות נתח הולך וגדל ומקשות על הצרכנים להבחין בין אמיתי למזויף.

איך נראות הונאות בעזרת AI?

•פישינג חכם ומותאם אישית:הפצה מסיבית של הודעות מיילים ומודעות שמחקות שפה וסגנון של חנות מוכרת, תוך יצירת תכנים מפתים ומותאמים אישית, באופן כזה שלא נוכל להבחין שמדובר בזיוף. אם פעם היינו מזהים הודעות ספאם לפי שגיאות כתיב ותרגום לא מוצלח, היום ההודעות נקיות ומשכנעות עם התאמה מדויקת לצרכן הספציפי.

•זהויות סינתטיות (Deep Fakes): פרופילים מזויפים עם תמונה, וידאו או קול שמחליפים אדם אמיתי המוצגים בפרסומות או הצעות מכירה. פעולות אלו יוצרות מניפולציה רגשית באמצעות דמויות אמינות לכאורה, במטרה לשכנע את הצרכן לרכוש את המוצר או השירות.

•שיחות קול או וידאו מזויפות:טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות כיום יצירת תוכן אודיו או וידאו מזויף באמצעות בינה מלאכותית. השימוש הנפוץ ביותר כולל חיקוי קולי מדויק של אדם מוכר (כגון בן משפחה, מנהל בעבודה או חבר קרוב), או יצירת סרטוני פרסומת מקצועיים ואותנטיים לכאורה, המקדמים מוצרים או שירותים שאינם קיימים או שונים לחלוטין מהמוצג. טכנולוגיה זו מנוצלת במיוחד בהונאות המכוונות כלפי אוכלוסייה מבוגרת, המגיב באופן טבעי לקולות מוכרים ולפרסומות שנראות אמינות, ולעיתים מתקשה לזהות את הסימנים המעידים על זיוף.

רגולטורים שונים ברחבי העולם מנסים להתמודד עם התופעה באמצעות אסדרה משפטית. בארה"ב למשל, נציבות הסחר הפדרלית (FTC) החלה לאכוף את השימוש האסור בבינה מלאכותית לצורכי הטעיה או תרמית. באיחוד האירופי ובבריטניה מופעלות רגולציות נגד הונאות הכוללות פיקוח מחמיר ותוכניות חינוך והסברה להעלאת מודעות הציבור. בישראל, לעומת זאת, בהיעדר אסדרה בתחום הבינה המלאכותית, גם בהקשרי הצרכנות, האחריות נותרת בידי הצרכנים.

משנה זהירות: מה אפשר לעשות?

• אל תלחצו על קישורים בהודעות או בפרסומות: הקלידו בעצמכם את כתובת האתר בדפדפן. עדיף לוותר על כמה אחוזי הנחה שמוצעים לכם בפרסומת מאשר לאבד הרבה יותר.

• בדקו את כתובת האתר היטב: ודאו שהכתובת מתחילה ב-//:https, שיש אייקון של מנעול, ושהשם תואם בדיוק למותג הרשמי. שינוי של אות אחת בכתובת יכול להעיד על זיוף.

• אל תספקו פרטים אישיים או פרטי כרטיס אשראי בצ'אט או הודעה פרטית: גוף מהימן לא יבקש מכם סיסמה, קוד אימות או פרטי תשלום דרך הודעת וואטסאפ, צ’אטבוט או מייל.

• אל תיכנסו לקישורים שמבקשים מכם לשנות או לאמת סיסמה או פרטים אישיים.

• בדקו תמיד את הסימנים הקטנים: שגיאות כתיב, תמונות באיכות נמוכה או תמונות לא מציאותיות, תחושת דחיפות ("המבצע מסתיים בעוד שעה!"). כל אלו הם סימנים קלאסיים להונאה.

חשוב לזכור כי השילוב בין קצב החשיפה הגבוה, שטף הפרסומים ולחץ הזמן לנצל את ההנחות, יוצר קרקע פורייה למבצעי הונאה. בעומס המידע שמציף אותנו והרצון להשיג את המחיר המשתלם ביותר, קל לפספס סימני אזהרה. כשאין רגולציה אפקטיבית, האחריות האישית והביקורתיות שלנו חשובים ביותר - עצרו רגע לפני הלחיצה.

הכותב הוא שותף ומנהל תחום פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית בברנע ג'פה לנדה