המדע הכריע: כך תנצחו באבן, נייר ומספריים

האסטרטגיה האופטימלית לנצח במשחק אבן-נייר-מספריים היא פשוטה לכאורה: להיות אקראיים ובלתי-צפויים ככל האפשר, ולא לשים לב למה שקרה בסיבוב הקודם' אבל מסתבר שזה הרבה יותר קשה ליישום ממה שנשמע.

חוקרים מאוניברסיטת סידני המערבית באוסטרליה תיעדו 15,000 משחקים שונים של אבן-נייר-מספריים תוך כדי הקלטה של פעילות המוח של השחקנים. המחקר, שפורסם בכתב העת Social Cognitive and Affective Neuroscience, מצא ששחקנים שהושפעו מהסיבובים הקודמים נטו להפסיד יותר.

המחקר השתמש בשיטה הנקראת "היפרסקאנינג" - טכנולוגיה המאפשרת לחוקרים להקליט את פעילות המוח של שני אנשים או יותר בזמן שהם מקיימים אינטראקציה זה עם זה. עד כה, רוב המחקרים בתחום המדעים הקוגניטיביים התמקדו בחקר מוח של אדם בודד, אך השיטה החדשה מאפשרת מדידה יותר אותנטית של התנהגות חברתית.

החוקרים רצו להבין כיצד המוח מקבל החלטות במצבים תחרותיים. הם הקליטו בו-זמנית את פעילות המוח של זוגות שחקנים שניגנו זה מול זה 480 סיבובים של המשחק במחשב.

אחרי בחינה של 15,000 הסיבובים, התברר כי השחקנים לא היו טובים בלהיות בלתי צפויים. למרות שהאסטרטגיה הטובה ביותר היא אקראיות, לרוב האנשים הייתה העדפה ברורה - הם שיחקו באחת האפשרויות יותר מדי. כך, יותר ממחצית השחקנים העדיפו "אבן", ואחריה "נייר", בעוד "מספריים" הייתה הפחות מועדפת.

בנוסף, אנשים נטו להימנע מחזרה על בחירות - הם בחרו באפשרות אחרת בסיבוב הבא יותר מכפי שהיה צפוי במקרה של בחירה אקראית.

אחת התגליות המרכזיות במחקר הייתה היכולת לחזות את ההחלטה של שחקן אפילו לפני שהוא ביצע אותה, על סמך נתוני המוח שלו. זה אומר שהחוקרים יכלו לעקוב אחר תהליך קבלת ההחלטה בזמן אמת.

המוח לא רק החזיק מידע על ההחלטה הקרובה, אלא גם על מה שקרה במשחק הקודם - הן התגובה של השחקן והן זו של היריב. זה מראה שכאשר אנחנו מקבלים החלטות, אנחנו משתמשים במידע על מה שקרה בעבר כדי להחליט מה לעשות הלאה.

אבל הנה הפואנטה: כשמנסים להיות בלתי צפויים, לא כדאי להסתמך על תוצאות העבר. רק המוחות של השחקנים שהפסידו החזיקו מידע על המשחק הקודם - המוחות של המנצחים לא. זה אומר שהסתמכות יתר על תוצאות העבר באמת פוגעת באסטרטגיה.

"המוח שלנו הוא לא מחשב", מסבירים החוקרים. "אנחנו לא יכולים שלא לנסות לחזות מה יקרה הלאה, ואנחנו מסתמכים על תוצאות העבר כדי להשפיע על ההחלטות העתידיות שלנו, גם כשזה עלול להזיק לתוצאה".

החוקרים מציינים שאבן-נייר-מספריים הוא אחד המשחקים הפשוטים ביותר שניתן היה להשתמש בהם, והוא שימש כנקודת התחלה למחקר. השלבים הבאים יהיו להרחיב את העבודה למצבים תחרותיים שבהם יותר אסטרטגי לעקוב אחר החלטות העבר.

המסקנה? אנשים שמפסיקים לנתח יתר על המידה את העבר עשויים לקבל סיכוי טוב יותר להצליח בעתיד - שיעור לא רע לחיים.