"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צוות חוקרים הריץ מודל AI על 2,184 הרצאות טד - זה מה שהם גילו

לפי מחקר חדש, תנועות ידיים מכוונות מגבירות את הרמה שבה הדובר או הדוברת נתפסים כבעלי כישורים וכריזמה

,עודכן
0השמעה
הרצאת TED. צילום: TED

צוות חוקרים השתמש בבינה מלאכותית כדי לבחון 2,184 הרצאות TED, וזיהה יותר מ-200,000 תנועות ידיים בקטעים בני עשר שניות.

לפי המחקר, שפורסם ב-Journal of Marketing Research, תנועות ידיים מכוונות מגבירות את הרמה שבה הדובר או הדוברת נתפסים כבעלי כישורים וכריזמה.

האלגוריתם סימן 21 נקודות על כל יד בכל פריים של הסרטון ותיעד את המהירות, הכיוון והמשרעת של כל תנועה. לאחר מכן, החוקרים השוו את המדידות הללו לתגובות הקהל, כולל מספר הלייקים והצפיות, תוך התחשבות בגורמים אחרים, כגון מין הדובר, מקצועו, שפתו ואורך הסרטון.

הרצאת TED,צילום: TED

השלב השני עבר למעבדה. מתנדבים צפו בסרטוני מכירות שהשתמשו באותו תסריט, אך בשלושה תנאים שונים: ללא מחוות, מחוות אקראיות ומחוות "מדגימות" שהתאימו למילים ספציפיות. המשתתפים דירגו את המציגים ואת המוצרים על פי בהירות ושכנוע.

על פי הניסוי, הדוברים שהשתמשו במחוות איוריות זכו לציונים גבוהים יותר ועוררו עניין רב יותר במוצרים.

כדי להסביר את הדפוס, החוקרים סיווגו את התנועות לשלוש קבוצות: מחוות שמתארות את התוכן באופן חזותי (למשל, פריסת הידיים כדי להראות את הגודל), מחוות הצבעה על אובייקטים שכבר הוזכרו או התייחסו אליהם מבלי להוסיף משמעות, וקטגוריית סל נוספת של "מחוות שונות".

רק המחוות המתארות שיפרו את הרושם של הקהל לגבי הידע של הדובר והבנת המסר.

"מחוות מתארות יכולות לעזור להקל על הבנת התוכן, מכיוון שאנו מעבירים את אותה מידע בשני אופנים: חזותי ומילולי", אמר מי ז'ו, מחבר משותף של המחקר ומרצה ב-UBC Sauder.

"כאשר דיבור מופשט הופך למשהו מוחשי מבחינה חזותית, כמו הצבעה על צמיחה בתנועה כלפי מעלה, הדבר מגביר את תחושת הקהל לגבי יכולתו ומומחיותו של הדובר, ומשפר את יכולת השכנוע שלו", אמר ג'ובאני לוקה קאסיו ריזו מאוניברסיטת דרום קליפורניה.

"לא רק מה שאתה אומר חשוב, אלא גם איך אתה מציג את זה. הבנת ההשפעה של תנועות הידיים יכולה לעשות הבדל גדול ביכולתו של הדובר להשפיע ולשכנע", אמר פרופ' מיי ז'ו."אחת המסקנות העיקריות עבור אנשי שיווק היא שאם מקדישים יותר תשומת לב לאופן שבו התוכן מועבר, זה יכול להשפיע מאוד על כושר השכנוע".

מינג ז'או מאוניברסיטת קולומביה הבריטית הוסיף: "אנשים רבים מזיזים את ידיהם באופן ספונטני ולא מודע, אך כאשר אנו מבינים את כוחן של תנועות אלה ושולטים בשימוש בהן באופן מודע, הן הופכות לכלי יעיל להגברת ההשפעה והשכנוע בתקשורת בין-אישית".

המחברים ציינו שתנועות מוגזמות או חסרות תכלית לא השפיעו כמעט, ואף עלולות להסיח את דעתם של המאזינים. הם גם הציעו שסינכרון בין שפה מילולית לתנועות ידיים מתוכננות עשוי לגרום לעוזרים וירטואליים להיראות מציאותיים יותר, באמצעות אותן שיטות בינה מלאכותית שאפשרו את הניתוח בקנה מידה גדול של המחקר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר