"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"החזיק בדעות גזעניות": איך מאמר מ-1851 הצית סערה?
אוניברסיטת מנצ'סטר שבבריטניה הכריזה כי הסופר הבריטי הלאומי צ'ארלס דיקנס "החזיק בדעות גזעניות", אמירה שעוררה סערה בעולם האקדמי • לפי השערות, האוניברסיטה הפופולרית לא רצתה לפגוע בקשריה עם סין - ולכן לקחה צעד משמעותי
צ'רלס דיקנס. צילום: ארכיון

"החזיק בדעות גזעניות": איך מאמר מ-1851 הצית סערה?

אוניברסיטת מנצ'סטר שבבריטניה הכריזה כי הסופר הבריטי הלאומי צ'ארלס דיקנס "החזיק בדעות גזעניות", אמירה שעוררה סערה בעולם האקדמי • לפי השערות, האוניברסיטה הפופולרית לא רצתה לפגוע בקשריה עם סין - ולכן לקחה צעד משמעותי

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

סערה בעולם האקדמי הבריטי סביב ההכרזה שלאוניברסיטת מנצ'סטרכי הסופר הלאומי הבריטי צ'ארלס דיקנס החזיק בדעות גזעניות, בעיקר כלפי סינים. האזהרה פורסמה לסטודנטים הלומדים במחלקה לספרות, במסגרת קורס בשם "זכויות ויקטוריאניות: עוולות ויקטוריאניות".

הטענה של האוניברסיטה מתבססת על מאמר שכתב דיקנס בשנת 1851 יחד עם המשורר הבריטי ריצ'רד הנרי הורן. במאמר משבח דיקנס את הכלכלה הבריטית ואת הקשרים הענפים שלה עם מדינות אחרות בכל הקשור למסחר. לאחר מכן תוקף הסופר את כלכלת סין, שלדבריו לא הולכת לשום מקום ומסתגרת. כראייה לדבריו הביא את תערוכת החדשנות שנערכה באותה שנה בהייד פארק בלונדון. בתערוכה הוצגו המצאות מערביות משמעותיות רבות, בעוד מסין הגיעו רק יצירות אמנות מסורתיות.

דיוקנו של צ'ארלס דיקנס / GettyImages

פרסום ההודעה של האוניברסיטה הוביל לסערה גדולה. מבקרים רבים תקפו בחריפות את המוסד על כך שהוא מעדיף את קשריו עם סין על פני האמת ההיסטורית. פרנק פורדי, פרופ' לסוציולוגיה מאוניברסיטת קנט, אמר: "להגיד שהכלכלה המערבית הייתה עליונה על הכלכלה הסינית במהלך המאה ה-19 זה לתאר את המציאות ולא לזלזל בסין. זו הייתה עובדה נכונה כמו העובדה שסין היום חזקה כלכלית מבריטניה". החוקר ציין כי "מה שמדאיג זה לא שאלת הגזענות של דיקנס כמו האנאלפבתיות של משטרת המחשבות באוניברסיטה".

חשוב לציין כי האוניברסיטה מפעילה את מכון קונפוציוס, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בייג'ינג, ומנהלת את מרכז סין של אוניברסיטת מנצ'סטר בשנגחאי.

לא רוצים לפגוע בסינים. שנגחאי, צילום: Getty Images

זו אינה הפעם היחידה בה אוניברסיטה בריטית מצנזרת את עצמה עקב קשרים עם סין. לאחרונה מנעה אוניברסיטת שפילד הבריטית מחוקרת שלה, פרופ' לורה מרפי, לחקור את הפרת זכויות האדם בסין. הסינים הפעילו לחץ על האוניברסיטה ומנעו את הגישה לאתרים שלה בסין, מצב שמנע ממנה לגייס סטודנטים סינים ללימודים. מדובר בהפסד כלכלי גדול, שכן הם משלמים יותר מסטודנטים בריטים.

לורד יאנג, מייסד איגוד חופש הביטוי הבריטי, הגיב אף הוא וציין כי "דווקא בגלל מצבים כאלו חשוב להרחיב את חוק חופש הביטוי בממלכה המאוחדת כך שהוא יחול גם על אוניברסיטאות. החוק גם יחייב את המוסדות האקדמיים לחשוף תלות שלהן בגורמים של מימון חוץ שעלולים להשפיע על המידע שהן מלמדות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...