"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
השוד בלובר לא התרחש למרות מערכות האבטחה המתקדמות - אלא בגללן
השוד בלובר הוא שיעור בניהול סיכונים בעידן של אשליה טכנולוגית • כשהאמון במכונה מחליף את הערנות האנושית, המציאות נוטה להכות דווקא מהמקום הפשוט ביותר

תיעוד השוד במוזיאון הלובר // רשתות חברתיות

דעה

השוד בלובר לא התרחש למרות מערכות האבטחה המתקדמות - אלא בגללן

השוד בלובר הוא שיעור בניהול סיכונים בעידן של אשליה טכנולוגית • כשהאמון במכונה מחליף את הערנות האנושית, המציאות נוטה להכות דווקא מהמקום הפשוט ביותר

,עודכן
0השמעה

בשבע דקות בלבד נעלמו ממוזיאון הלובר בפריז תכשיטים נדירים בשווי עשרות מיליוני יורו. ארבעה פורצים חדרו דרך חלון בקומה השנייה, פרצו שתי ויטרינות בגלריית אפולון ונמלטו, בזמן שצוות האבטחה והמבקרים לא הבינו כלל מה מתרחש. לא פריצה דיגיטלית, לא האקר מסתורי, לא טכנולוגיה מתוחכמת. רק מנוף, חלון ותעוזה.

אבלמאחורי האירוע הפלילימסתתר שיעור ניהולי על הדרך שבה ארגונים מאבדים את כושר ההבחנה בין ביטחון מדומה לביטחון אמיתי. השוד בלובר לא התרחש למרות מערכות האבטחה המתקדמות, אלא במידה רבה בגללן. כשהאמון במכונה מחליף את הערנות האנושית, כשהמערכת נתפסת כתחליף לחשיבה, המציאות נוטה להכות דווקא מהמקום הפשוט ביותר.

מערכות האבטחה של הלובר נבנו מתוך תפיסה שהאיום ייראה כמו פעם. דמות חשודה, אזעקה, ניסיון חדירה פיזית. אך בעידן שבו הסיכון נובע מהשילוב בין טכנולוגיה, זריזות אנושית ויכולת הפתעה, שיטות הניהול נשארו מאובנות. המצלמות תיעדו הכול, אך אף אחד לא באמת ראה. הנתונים זרמו בזמן אמת, אבל לא היה מי שיחבר אותם לתמונה אחת. במילים אחרות, הטכנולוגיה הייתה חכמה, אבל הניהול לא.

זוהי אולי תמצית האתגר של עידן הבינה המלאכותית: ככל שהמערכות הופכות חכמות יותר, כך בני האדם נעשים רגועים יותר. הביטחון הדיגיטלי יוצר אשליה של שליטה, והארגון מתמכר לנהלים ולמערכות במקום לתבונה. אין אלגוריתם שמזהה חוסר תשומת לב, אין תוכנה שמתריעה על קיפאון מחשבתי. כשהכול מחובר נדמה שהכול בשליטה, עד שמתברר שאיש כבר לא באמת ער.

אם מוזיאון הלובר, אחד המקומות המאובטחים בעולם, יכול להיפרץ בתוך שבע דקות, כל ארגון עלול להיפרץ. לא תמיד טכנית, אלא תפיסתית. לא דרך דלת אחורית, אלא דרך עיוורון ניהולי. ניהול סיכונים בעידן הנוכחי איננו עוד תהליך בירוקרטי של עדכון טכנולוגיות, אלא אמנות של הסתגלות. הוא דורש מנהלים שמזהים חריגות בזמן אמת, שמבינים שהבלתי צפוי הוא כבר הכלל, ושמבינים שהאיום האמיתי הוא השאננות.

בסופו של דבר, השוד בלובר איננו רק סיפור על אבטחה, הוא משל על הנהגה ועל אחריות. הוא מזכיר שכל עוד נמשיך להפקיד את השכל האנושי בידי מכונות חכמות, נישאר חשופים דווקא למה שלא נחשב אפשרי. בעידן של בינה מלאכותית, ניהול סיכונים איננו למנוע את הבלתי צפוי, אלא לדעת לזהות בזמן שהמציאות כבר השתנתה ולזוז יחד איתה.

הכותבת היא מנכ"לית ומייסדת חברת הייעוץ האסטרטגי Duality

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו