"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"זה ריגש אותי מאוד": חולת פרקינסון ניגנה בקלרינט במהלך ניתוח מוח

דניס בייקון, בת 65, הייתה ערה במשך ארבע שעות בזמן שהשתילו אלקטרודות עמוק במוחה • ברגע שהופעל הזרם החשמלי, ידה הימנית החלה לנוע בקלות רבה יותר ונגינתה השתפרה

,עודכן
0השמעה
מוח (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

מנתחים בבית החולים קינג'ס קולג' בלונדון השאירו את דניס בייקון, חולת פרקינסון בת 65, ערה במשך ארבע שעות בזמן ניתוח ב-16 ביולי, בזמן שהשתילו אלקטרודות עמוק במוחה, כך דיווחBBC News. המטופלת קיבלה רק הרדמה מקומית כדי להרדים את אזור הקרקפת, כשאחת המטלות שלה במהלך הניתוח הייתה לנגן בקלרינט, כדי שהצוות יוכל לצפות בזמן אמת אם הטיפול שיפר את השליטה המוטורית שלה.

גירוי מוחי עמוק (DBS) הוא הטיפול הכירורגי העיקרי למחלת פרקינסון.מכיוון שבמוח אין קולטני כאב, מטופל בהכרה אינו חש כאב כאשר הגולגולת נפתחת. צוות המנתחים קדח שני חורים בגולגולת, והשתמש בקואורדינטות מדויקות כדי לכוון את האלקטרודות. מסגרת קשיחה שהוצמדה לראשה של בייקון שימשה כמערכת ניווט, הסביר פרופ' קיומארס אשקן, פרופסור לנוירוכירורגיה בקינגס קולג' לונדון.

במהלך הניתוח, הכירורגים חיברו את האלקטרודות לגנרטור שנועד לשלוח פולסים חשמליים המפחיתים רעד, נוקשות ואיטיות. הגנרטור, שהושתל מתחת לעור בחזה העליון של המטופלת, צויד בסוללה נטענת שצפויה להחזיק מעמד עד 20 שנה. חוטים המונחים מתחת לעור העבירו זרם למוח, והמערכת יכלה להתאים את הגירוי באופן אוטומטי על ידי ניטור רציף של פעילות המוח.

בייקון אובחנה עם פרקינסון בשנת 2014. לפני הניתוח, המחלה הקשתה עליה ללכת, לשחות, לרקוד ולנגן בקלרינט, והיא עזבה את תזמורת הסימפוניה של איסט גרינסטד חמש שנים קודם לכן.

"כנגנית קלרינט נלהבת, היא התבקשה להביא את הקלרינט שלה לחדר הניתוח כדי לבדוק אם ההליך ישפר את יכולתה לנגן", אמר אשקן. "ברגע שהאלקטרודות הוצבו בצד שמאל של מוחה של דניס, הפעילנו את הזרם ומיד ראינו שיפור בתנועת ידה הימנית; אותו דפוס חזר על עצמו בצד הנגדי".

הכירורגים הבחינו בשיפור בתנועות האצבעות והידיים עוד לפני סגירת החתכים. "אני זוכרת שידי הימנית יכלה לנוע בקלות רבה יותר ברגע שהגירוי הופעל, וזה שיפר את יכולתי לנגן בקלרינט, מה שריגש אותי מאוד", אמרה בייקון, לפי BBC News. היא הוסיפה שהטיפול הפך עבורה את פעולת ההליכה לקלה יותר, והיא מקווה לחזור לשחות ולרקוד.

DBS יכול לשלוט בתסמינים המוטוריים, אך אינו מרפא פרקינסון או עוצר את התקדמותו. מרפאת מאיו תיארה פרקינסון כהפרעת תנועה שמחמירה עם הזמן, ואין לה תרופה כיום.

"גירוי מוחי עמוק נותר אחד הטיפולים היעילים והעמידים ביותר לשליטה בתסמינים המוטוריים של מחלת פרקינסון", אמר אשקן. "ההתקדמות המודרנית בטכנולוגיית DBS מאפשרת לנו להתאים את הטיפול לכל מטופל, ולשפר את איכות חייו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר