"ישראל לא יכולה להיות צופה מהצד": בכירי התעשייה מייעצים לראש מטה ה-AI החדש

בשבוע שעבר הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על מינויו של תא"ל (מיל') ארז אסקל לעמוד בראש מטה הבינה המלאכותית הלאומי, במסגרת משרד ראש הממשלה - צעד ראשון ליישום המלצות ועדת נגל, שגיבשה את עקרונות מדיניות ה-AI של ישראל. נתניהו הצהיר כי ישראל שואפת להיות מעצמת AI עולמית, אך נכון לעכשיו היא יוצאת לדרך באיחור ניכר לעומת מדינות שכבר מפעילות תוכניות לאומיות מתוקצבות היטב.

בעולם, ארה"ב משקיעה טריליונים בתשתיות AI, אירופה מקימה מחשבי-על, ומדינות אסיה והמפרץ מציבות את הבינה המלאכותית בראש סדר העדיפויות הלאומי. בישראל, סדרי העדיפויות הוכתבו עד כה בידי המלחמה - אך כעת, עם הקמת המטה, שורה של מנהלים בכירים בחברות טכנולוגיה מובילות מציעים את הצעדים הנדרשים כדי להדביק את הפער.

הכול מתחיל בתשתית

כששואלים את בכירי התעשייה מה חסר לישראל כדי להפוך למעצמת AI, התשובה הראשונה כמעט זהה: תשתיות. "בינה מלאכותית נשענת על עוצמת חישוב", אומרת טלי שם טוב, מנכ"לית חברת התוכנה CodeValue ויו"ר פורום ה-AI באיגוד ההייטק. "היום רוב החדשנות בישראל רצה על תשתיות זרות של ענקיות ענן, וזה לא מצב בר-קיימא. מדינות כמו גרמניה וצרפת כבר הקימו פלטפורמות ריבוניות כמו Gaia-X. גם ישראל צריכה תשתית ענן לאומית - עצמאית, מאובטחת וגמישה".

ליאור חנוכה, מנכ"ל HiCenter Ventures, מרכז ליזמות טכנולוגית והשקעות בעיר חיפה, מוסיף נדבך נוסף: "צריך להקים חוות שרתים לאומיות עם יכולות עיבוד נתונים עצומות ולתת להן תמריצים אנרגטיים - כפי שעושות מדינות באירופה ובאסיה. מרכזים אלה צריכים להיות פתוחים לאקדמיה ולתעשייה, לא נחלה סגורה של הממשלה".

גם אורי גושן, מנכ"ל ומייסד-שותף של חברת AI21 Labs, המפתחת מודלי AI למגזר הארגוני, מדגיש את כוח המחשוב כתנאי לקפיצה קדימה: "חוקרים הם המנוע של ה-AI, אך כוח המחשוב הוא הדלק שמניע אותו. מדינות כמו קנדה וצרפת הקימו מרכזי מחשוב-על. ישראל זקוקה למרכזי מחשוב לאומיים, מבוססי GPU, ולמאגרי נתונים פתוחים".

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית ובעלים של קבוצת הייעוץ Tefen, מסכימה: "בלי תשתית נתונים לאומית מאוחדת, אי-אפשר יהיה להזרים בינה מלאכותית לשירותי המדינה. כיום המידע מפוזר בין משרדי ממשלה וקופות חולים, ללא פרוטוקול אחיד. סינגפור, למשל, הקימה פלטפורמת שיתוף נתונים לאומית (Data Commons), שמאפשרת שיתוף דאטה מאובטח בין גופים ומגזרים".

הרגולציה היא צו השעה

התשתית לבדה אינה מספיקה אם לא תלווה אותה מדיניות ממשלתית סדורה. "כדי שישראל לא תישאר בקרון האחרון של רכבת החדשנות, היא חייבת לייצר רגולציה תומכת בשימוש בבינה מלאכותית", אומר רונן ערמון, סמנכ"ל המוצרים והטכנולוגיות של סלברייט (Cellebrite), המספקת פתרונות מבוססי AI לחקירות דיגיטליות. "המדינה צריכה להסיר חסמים ולאפשר חדשנות בענן. ברגע שנגדיר היכן מותר לשים דאטה רגיש, הבנקים והמוסדות הציבוריים יוכלו סוף-סוף לפרוץ קדימה".

שם טוב מוסיפה: "המדינה חייבת לדבר בשפה של התעשייה, לא בשפה של רגולציה. אם הרגולטור לא יישב ליד היזם - הוא לעולם לא יבין את הקצב". לדברי חנוכה, גם היבטי האנרגיה והסביבה צריכים להיות חלק מהשיח: "בינה מלאכותית צורכת המון חשמל. מדיניות חכמה צריכה לכלול גם חשיבה ירוקה ותמריצים לשימוש בטכנולוגיות חיסכון אנרגטי - מהשבב ועד הדאטה-סנטר".

דאטה, ידע והון אנושי

עידן בר, מנהל מרכז התמחות AI בחברת מטריקס (Matrix), המפתחת מערכות AI למגזר העסקי ולמערכת הביטחון, סבור שהמפתח בשלב הנוכחי טמון בעיקר בדאטה ובהון האנושי. "המודלים דורשים כמויות גדולות מאוד של מידע מתויג - דבר שארגון בודד לא מסוגל לספק. מדובר באתגר פתיר, אבל ברמה הלאומית". בר מציע לקדם "הכשרות ממוקדות למהנדסי AI, Data ו-LLM", ולהקים מנגנוני ניסוי מהירים [Sandbox] "שיאפשרו לארגונים ציבוריים ועסקיים להריץ פרויקטים ניסיוניים ללא בירוקרטיה ולרתום את מנוע הסטארטאפים הישראלי".

"כ-40 אחוז מהכישורים הקיימים היום יתיישנו עד 2030", מזכירה ביצור-פרנס. "צריך רצף חינוכי מגיל גן ועד השכלה גבוהה, עם חינוך לחשיבה אלגוריתמית, יצירתית ואתית. אי אפשר להכין את הדור הבא עם תכני העבר". שם טוב מוסיפה כי "לא מדובר רק במהנדסים. חסרים גם אנשי מוצר, תפעול ובדיקות שמבינים איך לעבוד לצד בינה מלאכותית. זו אוריינות חדשה".

גושן מדבר על השכבה האקדמית: "אנחנו חייבים להחזיר לישראל את החוקרים המובילים שלנו מהעולם. מכוני מחקר ייעודיים, מענקים נדיבים ותשתית מחקר אמיתית יאפשרו לנו להוביל את הדור הבא של הבינה המלאכותית". חנוכה מדגיש: במקביל, יש להגדיל באופן דרמטי את מספר המהנדסים בתחומי החשמל, האלקטרוניקה, המחשוב והמדעים המדויקים. יש להשיק תוכניות הכשרה חדשות בבתי הספר, במכללות ובאוניברסיטאות, לצד שדרוג מערך ההשכלה המקצועית כך שתתאים לעולם שבו AI משולב כמעט בכל תחום".

הממשלה כמעבדה חיה

"שירותים מבוססי AI יכולים לשנות מהיסוד את האופן שבו המדינה פועלת", אומרת שם טוב. "מערכות חכמות לניהול תורים, חיזוי עומסים בבתי חולים, ניתוח בקשות רישוי - הכול כבר אפשרי". ביצור-פרנס מוסיפה כי "שילוב בינה מלאכותית במגזר הציבורי יכול לצמצם עלויות ולשפר החלטות". ערמון רואה בכך גם מרכיב מוסרי: "כש-AI משרת את מערכת אכיפת החוק או את מערכת הבריאות, הוא מייצר שוויון, שקיפות וצדק. אבל בשביל זה הממשלה צריכה להוביל, לא לחשוש".

"אם רופא יכול להשתמש ב-AI לאבחן חולה ואם בלש יכול להיעזר ב-AI כדי לקדם את הצדק, הממשלה צריכה לאפשר זאת", ערמון מחדד, וחנוכה מדגיש מימד נוסף: "מדובר גם באתגר חברתי. מאות אלפי עובדים צריכים לעבור הסבה או הכשרה לשימוש בכלי AI. אם לא ניערך לזה עכשיו, הפערים החברתיים יעמיקו".

עתיד מלא תקווה

גם לתמורות הגיאו-פוליטיות עשוי להיות תפקיד בהאצה הלאומית. לדבריה של ביצור-פרנס, הרחבת הסכמי אברהם יכולה להפוך את ישראל למרכז אזורי בתחום: "שיתופי פעולה בין מרכזי חדשנות ישראליים לגופים באמירויות ובבחריין, לצד רגולציה אחידה וקרן אזורית לחדשנות ב-AI, יחזקו את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית". ערמון מוסיף כי "הרבה מהמשאבים הלאומיים שלנו הופנו למלחמה, מה שהותיר פחות יכולת להשקיע בביטחון פנים ובקהילה. כאן ה-AI יכול לסגור את הפער".

טל יעקובסון, מנכ"ל חברת האד-טק פריון (Perion), רואה בהווה רגע של הכרעה: "הבינה המלאכותית היא מנוע הצמיחה של העשור הקרוב. ישראל לא יכולה להיות צופה מהצד. עכשיו הזמן לחבר בין ההון האנושי ליישומים עסקיים חדשניים, להשקיע בתשתיות ובחינוך - ולחזק את שיתופי הפעולה הבינלאומיים". גושן מסכם בגישה שאפתנית: "מדינה קטנה יכולה להרשות לעצמה לחלום בגדול. אנחנו צריכים פרויקטי Moonshot לאומיים - חלקם ייכשלו, אבל אלה שיצליחו ישנו את המפה הגלובלית".