"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא מוכרים אלימות, מוכרים הצלחה: כך חדרו המאפיה וארגוני הפשע לטיקטוק

דו"ח מרתק שנערך באיטליה חשף כיצד ארגוני הפשע במדינה משתמשים ברשתות החברתיות כדי לבנות "מותג" נוצץ ולהשפיע על צעירים • הכירו את ה"מאפיוספירה", עולם אלים שנעטף באריזה קלילה

,עודכן
0השמעה
טיקטוק. צילום: רויטרס

המאפיה האיטלקית היא כבר לא מה שהכרתם, ומתאימה את עצמה לעידן הדיגיטלי. פלטפורמות כמוטיקטוקהפכו לזירה חדשה להפצת תכנים שמפארים את הפשע המאורגן ומטשטשים את חומרת מעשיו, במיוחד בעיני צעירים. מחקר חדש של קרן מאניה גרקיה שהוצג באו"ם, חושף כיצד ארגוני פשע משתמשים בכלים של תרבות הרשת - מוזיקה, האשטגים, עריכה ויזואלית מפתה - כדי לבנות "דימוי מאפיוזי" שמנרמל ואף מהלל את העולם הפלילי.

את הדו"ח ערך פרופ' מרצ’לו רבבדוטו מאוניברסיטת סלרנו, בהשתתפות דמויות בולטות כמו התובע מנאפולי ניקולה גראטרי, המומחה לפשיעה מאורגנת אנטוניו ניקאסו ויו"ר הוועדה הפרלמנטרית למאבק במאפיה קיארה קולוזימו. המחקר בחן לעומק את פעילות המאפיה בטיקטוק, תוך ניתוח של כ-6,300 פריטים, בהם פרופילים, סרטונים, תגובות, אימוג’ים, קטעי מוזיקה והאשטגים, והשוואה ראשונה מסוגה עם מאפיות בינלאומיות.

לדברי רבבדוטו, "המאפיה הפכה למותג. היא לא מוכרת עוד פחד ואלימות, אלא דימוי של הצלחה, כוח וזוהר. כך נולדה המאפיוספירה, עולם תקשורתי שבו הכול הופך לבידור והמאפיה נראית ‘נורמלית’ וקלילה". הדו"ח מתאר תופעה של "מאפיו-פיליה", שבה משתמשים ויוצרים, לעיתים במודע ולעיתים לא, מטמיעים סמלים מאפיונרים דרך מוזיקת טראפ וסגנון ניאו-מלודי (Neomelodic music), מותגים יוקרתיים ותמונות של חיים ראוותניים.

ניקאסו הזהיר כי "המאפיות עברו מהמזומן והאלימות אל השרתים, הבלוקצ’יין והרשתות החברתיות. מי שרוצה להילחם בהן חייב להפוך ל’צייד זרימות’, לעקוב אחרי הנתונים הדיגיטליים ולפענח את הקודים הסמויים שלהן". הוא הציע גישה חדשה למאבק: "Follow the flow" – עקוב אחר הזרימה.

גראטרי קרא לרענון הכלים המשפטיים והחקירתיים: "צריך לחקור את המאפיה בעולמות הדיגיטליים באמצעות מומחים לנתונים וטכנולוגיה. רק כך נוכל להתמודד עם פשיעה אלגוריתמית". קולוזימו הוסיפה כי הוועדה שבראשה היא עומדת חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם טיקטוק כדי להיאבק בתופעה בתוך הפלטפורמה עצמה.

בסיכום הדו"ח נכתב כי המאבק במאפיה בעידן החדש דורש לא רק חקיקה וטכנולוגיה, אלא גם שינוי תרבותי וחינוכי. "אם המאפיות משתמשות בטכנולוגיה כדי להפיץ קסם וכוח, אנחנו צריכים להשתמש בה כדי לחנך, לשחרר ולבנות אמון", אמר נשיא הקרן נינו פוטי. לדבריו, ידע הוא לא רק הגנה, הוא גם הדרך לפתח חשיבה ביקורתית וליצור חברה חופשית וצודקת יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר