ועדת פרסי הנובל הכריזה על זוכי הפרס לרפואה לשנת 2025

פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2025 הוענק למרי א. ברנקאו, פרד רמסדל ושימון סקגוצ'י על תגליותיהם בתחום הסבילות החיסונית ההיקפית • התגליות החלוציות פתחו צוהר להבנה מעמיקה של מערכת החיסון

הכרזת הזוכים בטקס פרס נובל לרפואה 2025. צילום: AFP

פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2025 הוענק למרי א. ברנקאו מהמכון לביולוגיה של מערכות בסיאטל, פרד רמסדל מחברת Sonoma Biotherapeutics בסן פרנסיסקו ושימון סקגוצ'י מאוניברסיטת אוסקה ביפן, על תגליותיהם בתחום הסבילות החיסונית ההיקפית. שלושת החוקרים זיהו את תאי T הרגולטוריים - "שומרי הביטחון" של מערכת החיסון - והניחו את היסודות לתחום מחקר חדש ופורץ דרך.

התגליות החלוציות של הזוכים פתחו צוהר להבנה מעמיקה של האופן שבו מערכת החיסון מווסתת את עצמה ומונעת תקיפה של רקמות הגוף. תאי T רגולטוריים אלה ממלאים תפקיד מכריע בשמירה על איזון עדין במערכת החיסונית.

שימון סקגוצ'י זוכה פרס נובל לרפואה 2025, צילום: AP

המשמעות הקלינית של המחקרים היא עצומה: הם הובילו לפיתוח טיפולים רפואיים פוטנציאליים שנמצאים כעת בניסויים קליניים. התקווה היא לטפל או אף לרפא מחלות אוטואימוניות, לשפר את הטיפול בסרטן ולמנוע סיבוכים חמורים לאחר השתלות תאי גזע.

"התגליות שלהם היו מכריעות להבנתנו כיצד מערכת החיסון פועלת ומדוע לא כולנו מפתחים מחלות אוטואימוניות חמורות", אמר פרופ' אולה קמפה, יו"ר ועדת נובל, שהדגיש את החשיבות המהפכנית של המחקרים בהבנת התהליכים הבסיסיים במערכת החיסון האנושית.

ההכרזה על זוכי פרס נובל לרפואה 2025, צילום: AFP

עד לתגליות הפורצות דרך, רוב החוקרים האמינו שמערכת החיסון מווסתת את עצמה רק דרך תהליך הנקרא "סבילות מרכזית" - חיסול תאי חיסון מזיקים בתימוס. הזוכים הוכיחו שהמציאות מורכבת הרבה יותר: קיים מנגנון נוסף של "סבילות היקפית" שבו תאי שומר מיוחדים מפקחים על מערכת החיסון ומונעים ממנה לתקוף את הגוף עצמו.

התגלית הראשונה בתחום בוצעה בשנת 1995, כאשר סקגוצ'י גילה סוג חדש של תאי חיסון שמגנים על הגוף ממחלות אוטואימוניות - תוך כדי שחייה נגד הזרם המדעי דאז. ב-2001 הגיעה התפנית הגדולה: ברנקאו ורמסדל גילו את הגן Foxp3 והסבירו מדוע עכברים עם מוטציה בגן זה סובלים ממחלות אוטואימוניות. שנתיים לאחר מכן, סקגוצ'י הצליח לקשר בין שתי התגליות ולהוכיח שהגן Foxp3 שולט בפיתוח תאי T הרגולטוריים.

הפרס מדגיש את חשיבות המחקר בביולוגיה, צילום: AFP

הזוכים הוכיחו שמוטציות בגן Foxp3 גורמות למחלה אוטואימונית חמורה הנקראת IPEX. גילוי הקשר בין הגן לבין תאי T רגולטוריים פתח דלת לפיתוח טיפולים חדשניים למחלות אוטואימוניות, סרטן ושיפור הצלחת השתלות איברים. מספר טיפולים מבטיחים נמצאים כעת בשלבי ניסויים קליניים מתקדמים.

הפרס מדגיש את חשיבות המחקר הבסיסי בביולוגיה ואת הפוטנציאל שלו לשנות את הרפואה המודרנית ולשפר את חיי מיליוני חולים ברחבי העולם. שלושת הזוכים יחלקו ביניהם פרס בשווי 11 מיליון כתר שוודי (כמיליון דולר).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר