כשהעיר מתחילה להרגיש: המהפכה הנוירו-רגשית בערים חכמות בישראל

ערים חכמותבישראל נמצאות בעיצומה של מהפכה חדשה – מהפכהנוירו-רגשית, שמשלבת את מדעי המוח והרגשות עם טכנולוגיות עירוניות. מטרתה להפוך את העיר החכמה לידידותית יותר לרווחת התושבים, ולא רק לייעל תשתיות. כשהעיר "מתחילה להרגיש", מערכותיה לומדות לזהות, להבין ולהגיב למצב הנפשי-רגשי של התושבים. שינוי פרדיגמה זה הוא חלק ממגמה עולמית, וישראל, כמעבדת חדשנות בערים חכמות, תופסת בה תפקיד מוביל. המעבר ל"עיר מרגישה" הוא שלב חדש באבולוציה של העיר החכמה.

הצורך במהפכה נוירו-רגשית נובע מהבנה גוברת לגבי השפעות העיר על מוחם ונפשם של התושבים. מחקרים מראים כי חיים בסביבה עירונית אינטנסיבית גובים מחיר נפשי כבד שמתבטא בעלייה ברמות הלחץ, החרדה והשחיקה המנטלית.

מחקרים רבים מצאו שסיכון להתפתחות הפרעות חרדה גבוה ב-21 אחוז אצל עירונים לעומת כפריים, והסיכון להפרעות מצב רוח, דיכאון וכדומה גבוה ב-39 אחוז. מחקר מאוניברסיטת היידלברג הדגים בסריקות fMRI שמוחם של תושבי ערים מגיב בעוצמה רבה יותר ללחץ. פעילות מוגברת התגלתה באמיגדלה אצל עירונים, בהשוואה לפעילות נמוכה יותר אצל מי שגדלו בכפר.

כבר היום יותר מ-60 אחוז מאוכלוסיית העולם גרה בערים, ויש תחזיות שעד 2050 שיעור זה יעלה לכמעט 90 אחוז. משמעות הדבר היא שיותר אנשים יחוו את לחצי החיים העירוניים, ולכן ערים יצטרכו לספק פתרונות יצירתיים לשמירה על איכות חיים, פיזית ונפשית כאחד.

טכנולוגיות נוירו-רגשיות בשירות העיר החכמה

טכנולוגיות נוירו-רגשיות כבר מתחילות להתממש בערים חכמות.מחשוב רגשי(Affective Computing) משלב בינה מלאכותית לחישה של רגשות דרך מצלמות ומיקרופונים, ובכך מאפשר למערכות עירוניות לזהות למשל רמת לחץ בקרב המון במרכז הומה - ולהגיב מיידית. בתחום התחבורה, רכבים ורמזורים חכמים שביכולתם לזהות סימני עייפות או תסכול אצל נהגים, יוכלו בעתיד להתריע לנהג ולהתאים את זרימת התנועה כדי להפחית סיכוני תאונה.

גם תכנון המרחב מושפע מהמהפכה - בשכונות ניסיוניות מותקנים חיישנים לניטור רעש ואפילו מדדי סטרס פיזיולוגיים, כדי לאפשר להגביר את התאורה ואת נוכחות הפיקוח בשעות או במקומות מאתגרים, או ליצור אזורים שקטים כשעולה הצורך. במקביל, מתכנני ערים נעזרים במציאות מדומה (VR) ובחיישני מוח, כגון EEG, כדי למדוד כיצד העיצוב הפיזי משפיע על פעילות המוח, וכך לתכנן כיכרות ורחובות שמשרים רוגע ומפחיתים מתחים.

למען הפרודוקטיביות והכלכלה

ההשקעה במהפכה הנוירו-רגשית אינה רק עניין חברתי-בריאותי, אלא גם בעלת היגיון כלכלי. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, גילה כי אובדן הפריון הכלכלי הגלובלי עקב דיכאון וחרדה נאמד בכ-טריליון דולר בשנה. החשיבות של הפחתת מתח וחרדה אצל תושבי הערים, אם כן, ברורה - האוכלוסייה תהיה פרודוקטיבית ובריאה יותר, ותקטין עומס על מערכות הבריאות.

גם בישראל מזהים את הפוטנציאל. הממשלה מקדמת חדשנות בערים חכמות, למשל באמצעות תוכנית CityZone, שבה יזמים ואקדמאים מפתחים פתרונות בתחום זה. בעשור האחרון ישראל אף קיבלה מוניטין כ"מעבדת חדשנות" בתחום הערים החכמות, וכעת חלק מהמאמצים מופנה במיוחד לטכנולוגיות לשיפור רווחת התושב – מהלכים שיציבו את ישראל בחזית החדשנות העירונית העולמית. סטארטאפים מקומיים מציעים למשל מערכות לניטור בדידות בקרב קשישים או כלים למעקב אחר מצבם הרגשי של תלמידים בכיתה, במטרה לאפשר התערבות וסיוע מיידיים.

ערים מובילות בארץ כמו תל אביב, חיפה וכפר סבא כבר משלבות רכיבים חכמים לשיפור השירות ושביעות רצון התושב. שילוב הרבדים הנוירו-רגשיים הוא הצעד הבא.

פיילוטים בשיתוף אוניברסיטאות בודקים כיצד התערבויות חדשניות – למשל התראה אישית לתושב בעת זיהוי עלייה ברמת המתח – משפיעות על חיי היומיום ואף על מדדים עירוניים רחבים כמו פשיעה ותאונות דרכים. ייתכן שבעתיד תוצאות ניסויים אלה יסייעו לגבש מדיניות עירונית המשלבת נתוני רגש ורווחה.

כמובן, שילוב טכנולוגיות המנתחות רגשות ומצבי מוח באוכלוסייה מעלה סוגיות אתיות של פרטיות והסכמה. חשוב לוודא שהמהפכה הנוירו-רגשית מיושמת באופן שקוף, בטוח ומכבד. עם זאת, הפוטנציאל לשיפור חיי היומיום בעיר הוא אדיר. מהלכים נוירו-רגשיים בערים יכולים להפחית מתחים, לחזק את הקשר בין התושבים לסביבתם העירונית, וליצור מרחב מחיה תומך יותר. אם המהפכה התעשייתית הפכה ערים ליעילות ומודרניות, והמהפכה הדיגיטלית קישרה אותן ברשת מידע – הרי שהמהפכה הנוירו-רגשית עשויה להפוך את הערים לאמפתיות ובריאות יותר לנפש.

הכותבת היא פרשנית לגיאופוליטיקה וכלכלה