חידושי הבינה המלאכותית אמורים היו להגביר את הפרודוקטיביות במקומות העבודה, אך מחקר שוק חדש חושף תופעה הפוכה: עובדים משתמשים בכלי AI כדי ליצור עבודות שנראות מלוטשות אך חסרות תוכן של ממש, מה שיוצר עומס נוסף על עמיתיהם.
סקר של BetterUp Labs בשיתוף עם Stanford Social Media Lab, שפורסם בכתב העת Harvard Business Review, טבע מונח חדש לתופעה: "Workslop" - תוכן עבודה שנוצר על ידי AI שנראה כעבודה טובה, אך חסר את המהות הנדרשת כדי לקדם משימה נתונה.
"ההשפעה הערמומית של workslop היא שהיא מעבירה את נטל העבודה במורד הזרם, ודורשת מהמקבל לפרש, לתקן או לעשות מחדש את העבודה", כותבים החוקרים. "במילים אחרות, היא מעבירה את המאמץ מהיוצר למקבל".
הממצאים מבוססים על סקר מתמשך בקרב 1,150 עובדים במשרה מלאה בארה"ב. 40 אחוז מהנשאלים דיווחו שקיבלו workslop בחודש האחרון, כאשר עובדים שנתקלו בתופעה העריכו שבממוצע 15.4 אחוז מהתוכן שהם מקבלים בעבודה נופל תחת הגדרה זו.
התופעה מתרחשת בעיקר בין עמיתים (40 אחוז), אך גם זורמת מעובדים למנהלים (18 אחוז) וממנהלים לצוותים שלהם (16 אחוז). Workslop מתרחש בכל הענפים, אך החוקרים מצאו שענפי השירותים המקצועיים והטכנולוגיה נפגעים באופן לא פרופורציונלי.
המחיר הכלכלי והרגשי
הסקר מגלה שכל מקרה של workslop גובה מחיר ממשי מהחברות. עובדים דיווחו שהם מבזבזים בממוצע שעה ו-56 דקות בהתמודדות עם כל מקרה. בהתבסס על הערכות הזמן והשכר המדווח, החוקרים מחשבים "מס נסתר" של 186 דולר לחודש לעובד. בארגון של 10,000 עובדים, בהינתן ש-41 אחוז מהעובדים חוו את התופעה, מדובר בהפסד של יותר מתשעה מיליון דולר בשנה בפרודוקטיביות אבודה.
אחד המשתתפים, מנהל בחברת טכנולוגיה, תיאר את חוויתו: "זה היה פשוט קצת מבלבל להבין מה בעצם קורה במייל ומה הוא באמת התכוון לומר. זה כנראה לקח שעה או שעתיים רק כדי לכנס את כולם ולחזור על המידע בצורה ברורה ותמציתית".
מנהל בכיר בענף הקמעונות סיפר: "הייתי צריך לבזבז יותר זמן במעקב אחר המידע ובבדיקה שלו בבירור עצמי. אז הייתי צריך לבזבז עוד יותר זמן בקביעת פגישות עם מפקחים אחרים כדי לטפל בנושא. אז המשכתי לבזבז את הזמן שלי בכך שהייתי צריך לעשות את העבודה בעצמי מחדש".
מעבר לעלויות הכלכליות, 53 אחוז מהנשאלים דיווחו שהם חשים מוטרדים כשמקבלים workslop. בנוסף, 38 אחוז חשו מבולבלים ו-22 אחוז נעלבו. אך המחיר המדאיג ביותר עשוי להיות בתחום היחסים הבין-אישיים.
כמחצית מהנסקרים ראו את העמיתים ששלחו workslop כפחות יצירתיים, מוכשרים ואמינים מכפי שראו אותם לפני קבלת התוצר. 42 אחוז ראו אותם כפחות ראויים לאמון, ו-37 אחוז ראו את העמית כפחות אינטליגנטי. יתרה מכך, 34 אחוז מהאנשים שמקבלים workslop מיידעים עמיתים או מנהלים על תקריות אלה, מה שעלול לשחוק את האמון בין השולח למקבל.
בדרך לחברה עצלה ואיטית
עובד במגזר הפיננסי תיאר את השפעת קבלת עבודה שנוצרה על ידי AI: "זה יצר מצב שבו הייתי צריך להחליט אם אני אכתוב אותה מחדש בעצמי, אגרום לו לכתוב אותה מחדש, או פשוט אקרא לזה מספיק טוב. זה מקדם את האג'נדה של יצירת חברה עצלה מנטלית, איטית בחשיבה, שתהפוך תלויה לחלוטין בגורמים חיצוניים".
החוקרים מזהירים שהתופעה נובעת בין היתר מהנחיות גורפות של ארגונים להשתמש ב-AI בכל מקום ובכל זמן, ללא הבחנה. "כאשר מנהיגים ארגוניים דוגלים ב-AI בכל מקום כל הזמן, הם מדגימים חוסר הבחנה באופן יישום הטכנולוגיה", הם כותבים.
הפתרון, לדבריהם, טמון בשימוש מושכל ומכוון ב-AI. "מנהלים יעשו הכי טוב אם ישמשו דוגמה לשימוש מחושב ב-AI שיש לו מטרה וכוונה. הציבו קווים מנחים ברורים לצוותים שלכם סביב נורמות ושימוש מקובל. הגדירו את AI ככלי לשיתוף פעולה, לא כקיצור דרך".
הסקר מגלה כי 95 אחוז מהארגונים לא רואים החזר מדיד על השקעתם בטכנולוגיות AI. תופעת ה-workslop עשויה להיות אחד ההסברים לכך: במקום לשפר את איכות העבודה והפרודוקטיביות, השימוש הלא מושכל ב-AI יוצר מעגל קסמים של עבודה חסרת ערך שמעמיסה על כל המעורבים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו