מלחמת ה-AI הראשונה בהיסטוריה? נתוני הפייק ממלחמת ישראל-איראן נחשפים

הפצת תוכן כוזב על גבי הרשתות החברתיות בשילוב שלכלי AIהולך ומשתכלל ואופן לחלק מרכזי ובלתי נפרד במלחמות בעידן הדיגיטלי.במחקר מקיף וראשון מסוגו, איגוד האינטרנט הישראלי בחן את הדיסאינפורמציה והשימוש המניפולטיבי ב-AI במלחמת ישראל-איראן. באיגוד אומרים כי הם ביקשו "ליירט" את הפייקים ולייצר מדדים שיסייעו בהבנת מאפייני המלחמה הדיגיטלית ואופן ההתמודדות איתה.

נתוני האיגוד חושפים: למעלה מ-70 אחוז מהתוכן השקרי במלחמה היה מסגור שגוי או הוצאה מהקשר של מקום או זמן; אחד מכל חמישה תכנים שקריים במלחמה נוצרו באמצעות AI; מפיצי הדיסאינפורמציה הפיצו בעיקר תמונות וקטעי וידאו של פיצוצים ונזקים פיזיים שלא התרחשו או שנלקחו ממקומות שונים ובזמנים שונים שאינם קשורים לעימות הנוכחי; ומרבית התוכן השקרי שנבדק במלחמה היה אנטי-ישראלי.

לפי המחקר, "השימוש בתכנים הכוזבים במלחמת ישראל-איראן נועד בעיקר לשדר עוצמה ולהציג כל צד בעימות כחזק יותר מיריבו. זאת בשונה מעימותים אחרים, כמו מלחמת ישראל-חמאס, שבה נעשה שימוש נרחב בדיסאינפורמציה גם כדי לתאר כל צד כקורבן של יריב לא מוסרי. התמות הבולטות של התכנים הכוזבים במלחמת ישראל-איראן כללו הפגנת כוח צבאי, נזק פיזי, פיצוצים ודימויים של בהלה ציבורית בקרב האויב. מרבית התכנים המטעים שנבדקו היו כאלו שעשויים לשרת את הצד האיראני, אם כי הופצו גם תכנים היכולים לתמוך בנרטיב הישראלי".

התמות המרכזיות של התוכן השקרי במלחמת ישראל-איראן - או, מה זייפו?

1. נזק פיזי- 44 אחוז מהתוכן השקרי שנבדק: התמה הבולטת ביותר בתוכן השקרי שנבדק הייתה נזק פיזי לבניינים או תשתיות אצל מדינת האויב. תכנים כוזבים אלו כללו למשל את ההרס שגרמו לכאורה טילים איראניים למגדלי עזריאלי בתל אביב, או שדה תעופה באיראן שנחרב כתוצאה מתקיפות ישראליות, במטרה להעצים באופן כוזב את ממדי ההרס.
2. פיצוצים באתרים שונים- 39 אחוז: תכנים אלו כללו תמונות וסרטוני וידאו של אש, עשן והתפוצצויות ברגעי הפגיעה, שיוחסו לתקיפה של אחד מהצדדים, על אף שפעמים רבות הם הוצאו מהקשרם, וכללו למשל דיווחים כוזבים שעסקו בתקיפות על מתקן הגרעין בפורדו או פיצוץ בנמל חיפה. נראה שתכנים המשתייכים לתמה הזאת הופצו במטרה לעורר פחד ואי-ודאות לגבי הפגיעה ורגעי הפיצוץ, וליצור תחושת כאוס תוך כדי מלחמה.
4. הפגנת כוח צבאי- 15 אחוז: תכנים אלו כללו למשל הצגה של מלאי פצצות ישראליות, או משאיות עמוסות טילים בדרכן לשיגור לעבר ישראל, ונועדו להרתיע ולהבהיל את האויב.
5. בהלה ציבורית- 14 אחוז: תכנים אלו כללו דימויים ותיעוד של בהלה ציבורית עקב המלחמה, למשל המוני אנשים בורחים ממרכזי ערים כתוצאה מתקיפה של הצד השני, במטרה לעורר דה-מורליזציה ולהגביר את תחושת ההפסד בקרב האויב.

למחקר המלא ולכל הנתונים והסטטיסטיקות.