זו המהפכה האמיתית של האייפון אייר

כשאפל השיקה את האייפון אייר, הכותרות התמקדו בעובי המזערי שלו ובמאמץ ההנדסי לדחוס את כל הרכיבים למכשיר כה דק. אבל מומחה בכיר בתעשיית הסוללות רואה את התמונה אחרת.

ג'ין ברדיצ'בסקי היה העובד השביעי של טסלה, שם הוביל את ההנדסה של הסוללה ברודסטר (Roadster) - מכונית הספורט החשמלית הראשונה של החברה. אותה סוללה הפכה לתבנית עבור דגמי טסלה הבאים. כיום הוא מנכ"ל Sila, חברה המייצרת חומרים מתקדמים לסוללות למוצרי אלקטרוניקה ובקרוב גם לרכבים חשמליים.

בראיון ל-TechCrunch, הוא מספר על התרשמותו מהסוללה של האייפון אייר, לאחר שהיה באסיה וראה שם דוגמאות של הרכיבים החדשים. "הסוללה באייפון החדש היא יוצאת דופן", הוא אמר. "הצורה הדו-ממדית היא שרירותית לחלוטין - כשמסתכלים על הצורה, זה פשוט מדהים". הוא הגדיר את מה שראה כ"טכנולוגיית סוללה מהפכנית".

מה מיוחד בסוללה החדשה?

הסוד טמון בטכנולוגיה שאפל פיתחה ורשמה כפטנט: Metal Can Battery - סוללת מכל מתכת. בפועל, זו מעטפת מתכת קשיחה שעוטפת את הסוללה כולה - כמו קופסת שימורים זעירה - ומוסיפה חוזק ועמידות פיזית. זאת, בניגוד לסוללות הרגילות במוצרי אלקטרוניקה, שעטופות במעטפת פלסטיק רכה וגמישה, שזולה לייצור ומאפשרת לסוללה להתנפח מעט.

אפל משתמשת כבר שנים בסוללות בצורת האות L באייפונים. הבעיה: כל סוללות ליתיום-יון (הסוג הנפוץ בסמארטפונים) מתנפחות במידה מסוימת במהלך השימוש. כשזה קורה בסוללה בצורת L, הפינה הפנימית של ה-L הופכת לנקודת לחץ - מקום שבו ההתנפחות יוצרת עומס מיוחד על המבנה.

המעטפת המתכתית החדשה "הופכת אותן לחסינות כמעט לחלוטין. אתה יכול עכשיו לבנות סוללות בכל צורה דו-ממדית שתרצה", הסביר ברדיצ'בסקי. בניגוד למעטפת הפלסטיק הרכה שצריכה צורה פשוטה כדי לא להיקרע, המתכת יכולה להחזיק צורות מורכבות תוך שמירה על האטימה ההרמטית.

המשמעות בפועל: במקום להיות מוגבלים לצורות פשוטות, אפל יכולה עכשיו לייצר סוללות בצורות מורכבות שמתאימות בדיוק לחללים הפנויים במכשיר. "הם מסוגלים להתקרב מאוד לקצוות", ציין ברדיצ'בסקי. הסוללה ממלאת כל פינה פנויה שנותרת אחרי מיקום הרכיבים האחרים.

הפוטנציאל האמיתי טמון במכשירים קטנים עוד יותר. "זה יהיה חיוני ביותר למשקפי מציאות רבודה ומדומה", אמר ברדיצ'בסקי, שראה כמה אבות טיפוס בסין. "זה שיפור משמעותי עוד יותר בצפיפות האנרגיה כי זה מאפשר להתאים לצורות מוזרות".

בקרוב אצל המתחרים?

המעבר לטכנולוגיה כה מורכבת הוא כנראה הסיבה שאפל טרם שילבה גם חידושים כימיים בסוללות. אנודות (החלק השלילי של הסוללה שקולט אלקטרונים בזמן הטעינה) סיליקון, למשל, יכולות לאחסן כ-50 אחוז יותר אנרגיה מאנודות גרפיט (פחמן) מסורתיות, אך הסיליקון נוטה להתנפח הרבה יותר. ברדיצ'בסקי הסביר ל-TechCrunch: "כשמכניסים עיצוב סוללה חדש לייצור, אומרים: 'בוא נשתמש בכימיה של אתמול'" - כלומר, עדיף לא לשנות יותר מדי דברים בבת אחת.

אבל בעתיד, המבנה החדש דווקא יקל על השימוש בסיליקון. החברה של ברדיצ'בסקי מפתחת דרכים לניהול ההתנפחות המוגברת של סיליקון, והמעטפת המתכתית תאפשר "ללכת רחוק יותר עם הביצועים. תמיד היו לנו פשרות בניהול ההתנפחות. אתה עדיין צריך לנהל אותה, אבל אפשר לדחוף את הגבולות קצת יותר".

ברדיצ'בסקי צופה שלמרות העלות הגבוהה יותר, רוב יצרניות הסמארטפונים יאמצו בסופו של דבר את הטכנולוגיה. "אחסון האנרגיה הנוסף יצדיק את ההשקעה", הוא אמר.