"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסוף ללייזר? חוקרים פיתחו שיטה לתיקון ראייה ללא ניתוח

באמצעות זרמים חשמליים חלשים ועדשות מגע מיוחדות, הצליחו מדענים לעצב מחדש את הקרנית של ארנבים תוך דקה בלבד

,עודכן
0השמעה
השיטה: זרם חשמלי עדין משנה את צורת הקרנית. צילום: Getty Images

מי שסובל מבעיות ראייהיודע כמה מטרידות הן יכולות להיות. משקפיים ועדשות מגע הם פתרון טוב, אך רבים מעדיפים להיפטר מהתלות בהם ופונים לניתוחי לייזר כמו LASIK. אלא שגם לניתוח הפופולרי הזה יש חסרונות - הוא כרוך בהסרת שכבות דקיקות מהקרנית באמצעות לייזר, מה שמחליש את מבנה העין ועלול לפעמים לגרום לתופעות לוואי לא רצויות.

הסוף ללייזר? חוקרים פיתחו שיטה לתיקון ראייה ללא ניתוח

כעת, צוות חוקרים מארה"ב מדווח על פיתוח מהפכני: שיטה לתיקון ראייה שאינה דורשת לייזר, ניתוח או הסרת רקמה כלשהי. במקום זאת, הם משתמשים בזרם חשמלי עדין במיוחד כדי לשנות את צורת הקרנית.

"LASIK הוא רק דרך מתוחכמת לעשות ניתוח מסורתי", מסביר פרופ' מייקל היל ממכללת אוקסידנטל בקליפורניה, שהציג את הממצאיםבכנס האגודה האמריקנית לכימיה. "זה עדיין גילוף רקמה - רק שמגלפים בלייזר".

השיטה שבה השתמשו החוקרים, המכונה "עיצוב מחדש אלקטרומכני" (electromechanical reshaping - EMR), התגלתה במקרה לפני כמה שנים. "הסתכלתי על רקמות חיות כחומרים הניתנים לעיצוב וגיליתי את כל התהליך הזה של שינוי כימי", מספר פרופ' בריאן וונג מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין, שותפו של היל למחקר.

לעצב מחדש את הרקמה

הקרנית, כמו רקמות רבות בגוף המכילות קולגן, שומרת על צורתה בזכות משיכה בין רכיבים בעלי מטען הפוך. מאחר שהרקמות הללו עשירות במים, זרם חשמלי חלש יכול לשנות את רמת החומציות שלהן. שינוי כזה מרופף את המשיכה הפנימית והופך את הרקמה לרכה וגמישה, כך שניתן לעצב אותה. כשהחומציות חוזרת לרמה הטבעית, הרקמה מתקבעת בצורה החדשה.

החוקרים השתמשו בתהליך זה בעבר כדי לעצב מחדש אוזני ארנבים וכן לשנות צלקות ועור בחזירים. אבל הייתה עוד רקמה אחת, עשירה בקולגן, שהם היו להוטים לחקור: הקרנית.

בניסויי המעבדה, החוקרים יצרו עדשות מגע מיוחדות מפלטינה ששימשו כתבנית לצורה המתוקנת של הקרנית. הם הניחו את העדשות על גלגלי עיניים של ארנבים (שהוסרו לאחר מותם) בתוך תמיסת מלח שנועדה לחקות דמעות טבעיות. עדשת הפלטינה שימשה כאלקטרודה - כשהעבירו דרכה זרם חשמלי חלש, נוצר שינוי מדויק ברמת החומציות. לאחר כדקה, עקמומיות הקרנית התאימה את עצמה לצורת העדשה - בערך אותו משך זמן שלוקח ניתוח LASIK, אך עם פחות שלבים, ציוד זול יותר וללא חתכים.

החוקרים חזרו על הניסוי ב-12 גלגלי עיניים נפרדים של ארנבים, כאשר 10 מהם טופלו כאילו היו סובלים מקוצר ראייה. בכל גלגלי העיניים ה"קצרי ראייה", הטיפול כיוון את כוח המיקוד המיועד של העין, כך שיתאים לשיפור בראייה. התאים בגלגל העין שרדו את הטיפול מכיוון שהחוקרים שלטו בקפידה ברמת החומציות.

בנוסף, בניסויים אחרים הצוות הדגים שהטכניקה שלהם עשויה להיות מסוגלת להפוך עכירות מסוימת בקרנית הנגרמת מחומרים כימיים - מצב שכרגע ניתן לטיפול רק באמצעות השתלת קרנית מלאה.

למרות שהעבודה הראשונית הזו מבטיחה, החוקרים מדגישים שהיא נמצאת בשלבים מוקדמים מאוד. הצעד הבא יהיה סדרה ארוכה של ניסויים מפורטים ומדויקים בבעלי חיים, כולל בדיקות על ארנבים חיים ולא רק על גלגלי עיניים. הם גם מתכננים לקבוע את סוגי תיקון הראייה האפשריים עם EMR, כגון קוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמציה.

"יש דרך ארוכה בין מה שעשינו לבין שימוש קליני", מסכם היל. "אבל אם נגיע לשם, הטכניקה הזו ישימה באופן נרחב, זולה בהרבה, ואפילו עשויה להיות הפיכה". אלא שנכון לעכשיו, הצעדים הבאים שתוכננו הוקפאו בינתיים עקב בעיות מימון.

המחקר שנעשה עד כה מומן על ידי המכון הלאומי לעיניים בארה"ב וקרן ג'ון סטאופר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר