"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המייל המושלם - מדי: הסכנה בשימוש ב-AI בעבודה
מחקר אמריקני חדש מגלה כי עובדים מפתחים "חוש" לזיהוי תוכן מלאכותי כאשר הוא מגיע מהממונים - וזה פוגע באמון בהם
מייקל סקוט ב"המשרד". . צילום: מתוך הסדרה

המייל המושלם - מדי: הסכנה בשימוש ב-AI בעבודה

מחקר אמריקני חדש מגלה כי עובדים מפתחים "חוש" לזיהוי תוכן מלאכותי כאשר הוא מגיע מהממונים - וזה פוגע באמון בהם

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מנהלים ברחבי העולם אימצו בהתלהבות את כלי הבינה המלאכותית החדשים. אבלמחקר טרימאוניברסיטאות פלורידה ודרום קליפורניה מזהיר: יש גבול דק בין עזרה לגיטימית לבין מה שנתפס כזיוף.

יותר מ-75 אחוז מאנשי המקצוע כיום משתמשים בכלי AIשונים בעבודתם - ChatGPT של OpenAI, ג'מיני של גוגל, Copilot של מיקרוסופט או קלוד של אנתרופיק. הכלים הללו מציעים אפשרויות מגוונות לעבודה עם או על טקסטים, החל מתיקוני שגיאות ועד לכתיבת מסמך מאפס.

המחקר, בהובלת ד"ר אנתוני קומן וד"ר פיטר קרדון, סקר יותר מ-1,100 אנשי מקצוע במטרה לבחון כיצד עובדים תופסים מנהלים שמשתמשים ב-AI לכתיבת מיילים - ספציפית, מיילים המברכים את הצוות על עמידה ביעדים והצבת יעדים חדשים. הממצא המפתיע: דווקא ההודעות המנוסחות בצורה מושלמת מעוררות חשד. העובדים מזהים מתי הבוס נעזר יותר מדי בטכנולוגיה - ומגיבים בחוסר אמון.

המספרים מדברים בעד עצמם: כאשר מנהלים השתמשו בעזרה מינימלית של AI (בעיקר לתיקוני דקדוק), 83 אחוז מהעובדים ראו אותם ככנים. אבל כשהטכנולוגיה עיצבה את רוב ההודעה, האחוז צנח לפחות ממחצית - בין 40-52 אחוז בלבד.

ChatGPT. עובדים שופטים את עצמם בקלות רבה יותר, צילום: גטי אימג'ס

העובדים יודעים לזהות

אחד הממצאים המרתקים במחקר הוא שעובדים מפתחים "חוש" לזיהוי תוכן מלאכותי. הם מפרשים שימוש נרחב בטכנולוגיה כעצלנות או חוסר השקעה אישית. המצב חמור במיוחד כשמדובר בהודעות אישיות - ברכות, מילות עידוד או הערכה לצוות.

"במקרים מסוימים, כתיבה בסיוע AI יכולה לערער תפיסות של תכונות הקשורות לאמינות של ממונה", מסביר ד"ר קומן. הוא מדגיש שהפגיעה היא בשני מרכיבים קריטיים של אמון: היכולת המקצועית והיושרה האישית.

מעניין לציין שעובדים שופטים את עצמם בקלות רבה יותר. כשהם משתמשים ב-AI, הם רואים בכך כלי לגיטימי. אבל כשהבוס עושה את אותו הדבר - התגובה שונה לחלוטין.

החוקרים ממליצים למנהלים לחשוב פעמיים לפני שהם מבקשים מה-AI לנסח עבורם הודעה. להודעות טכניות ויבשות - כמו תזכורות לישיבות או עדכונים עובדתיים - אין בעיה. אבל כשמדובר בתקשורת אישית, ההמלצה ברורה: פחות טכנולוגיה, יותר אותנטיות.

הממצאים משקפים אתגר רחב יותר בעידן הדיגיטלי: כיצד לשמור על החום האנושי כשהטכנולוגיה מציעה פתרונות קלים ומהירים. במקרה של תקשורת ארגונית, התשובה ברורה - לפעמים המייל הלא מושלם הוא דווקא המנצח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...