"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לראשונה: הלשון המלאכותית שיודעת לזהות טעמים בדיוק כמו בני אדם
לשון מלאכותית שפותחה לראשונה השיגה דיוק של כ-96% בהערכת משקאות מורכבים כמו קפה וקוקה קולה, הודות למבנה הכימי שלהם • הפיתוח מייצג פריצת דרך מדעית משמעותית ומציע תקווה לחולים הסובלים מבעיות טעם
לשון. צילום: פידי באמצעות FLUX.1

לראשונה: הלשון המלאכותית שיודעת לזהות טעמים בדיוק כמו בני אדם

לשון מלאכותית שפותחה לראשונה השיגה דיוק של כ-96% בהערכת משקאות מורכבים כמו קפה וקוקה קולה, הודות למבנה הכימי שלהם • הפיתוח מייצג פריצת דרך מדעית משמעותית ומציע תקווה לחולים הסובלים מבעיות טעם

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בצעד מדעי יוצא דופן, צוות מחקר פיתח את "הלשון המלאכותית" הראשונה שחשה ומבחינה בטעמים בנוזלים, תוך חיקוי בלוטות הטעם האנושיות. הפיתוח פותח אפשרויות חדשות ליישומים בבטיחות מזון ואבחון רפואי.

הטכנולוגיה, על פי מחקר שפורסם בכתב העת PNAS, מסתמכת על ממברנות דקות של תחמוצת גרפן הפועלות כמסננים מולקולריים המאטים את תנועת היונים, ומאפשרות ללשון המלאכותית לזהות ולאחסן טעמים. בניגוד למסננים קונבנציונליים, טכנולוגיה זו מזהה הבדלים עדינים בין טעמים.

בדיקות הראו כי הלשון המלאכותית הצליחה להבחין בין ארבעת הטעמים הבסיסיים (מתוק, חמוץ, מלוח ומר) בדיוק שנע בין 72.5% ל-87.5%.הניתוח השיג דיוק של כ-96% בהערכת משקאות מורכבים כמו קפה וקוקה קולה, הודות למבנה הכימי שלהם, המקל על זיהוי טעמים מורכבים.

רופאים רואים בחידוש התקדמות בטכנולוגיית חישה וצעד לקראת "נוירו-מחשוב", מערכות בינה מלאכותית המחקות את הלמידה של המוח האנושי. הם מדגישים כי דיוק הטעימה של הלשון האנושית נותר עדיף.

ד"ר מוחמד עבד אל חלים אל-טנטאווי, מרצה ויועץ לנוירולוגיה וצנתור מוחי בפקולטה לרפואה באוניברסיטת מנסורה, אישר כי פיתוח לשון מלאכותית שיכולה לטעום בדיוק העולה על 70%, מייצג פריצת דרך מדעית משמעותית ומציע תקווה לחולים הסובלים מבעיות טעם.

אל-טנטאווי הסביר כי "הלשון האנושית מסתמכת על עצב הגולגולת השביעי, חלק מעצב הגולגולת החמישי, ועל עצב הגולגולת התשיעי לצורך טעם. חידוש זה יכול לסייע למגוון רחב של מטופלים, עם פוטנציאל לפיתוח עתידי שיפתח אופקים ויישומים טיפוליים רחבים יותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו