מחקר מקיף שנערך באוניברסיטת אוטגו בניו זילנד חושף נתונים מדאיגים: 45 אחוז ממנהיגי תשע מדינות שהמחקר מגדיר כבעלות נשק גרעיני סבלו מבעיות בריאות פיזיות או נפשיות משמעותיות במהלך כהונתם. המחקר, שבחן 51 מנהיגים שהלכו לעולמם, מעלה שאלות קשות לגבי השפעת מצבם הבריאותי על קבלת החלטות גורליות.
צוות החוקרים, בראשות פרופ' ניק וילסון מהמחלקה לבריאות הציבור, בחן את ההיסטוריה הרפואית של מנהיגים מסין, צרפת, הודו, פקיסטן, צפון קוריאה, רוסיה, בריטניה וארה"ב. המחקר כלל גם את ישראל ברשימת המדינות שנבדקו, אם כי ישראל מעולם לא אישרה או הכחישה את קיומו של נשק גרעיני ברשותה. החוקרים התבססו על ביוגרפיות ומקורות היסטוריים קיימים, ולא ערכו בדיקות רפואיות חדשות.
כשהתקף לב הופך ל"קלקול קיבה"
לפי הממצאים, שמונה מנהיגים מתו בתפקיד ממחלות כרוניות, וחמישה נוספים מתו מהתקפי לב או שבץ מוחי. בין המקרים שתוארו במחקר - שני ראשי ממשלה ישראלים לשעבר: אריאל שרון, שנכנס לתרדמת לאחר שלקה בשבץ מוחי בעת כהונתו, ומנחם בגין, ששקע בדיכאון עמוק והסתגר בביתו בשנתו האחרונה כראש ממשלה. המחקר מציין גם את ריצ'רד ניקסון, ששתה בכבדות במהלך משבר גרעיני במזרח התיכון.
החוקרים מצאו שבמקרים רבים הוסתר מידע בריאותי מהציבור. כך למשל, הרופא של הנשיא האמריקני דווייט אייזנהאואר תיאר את התקף הלב שלו ב-1955 כ"קלקול קיבה", עוזריו של ג'ון קנדי שיקרו לגבי מחלת אדיסון ממנה סבל, וממשלו של רונלד רייגן הסתיר את חומרת פציעותיו לאחר ניסיון ההתנקשות ב-1981 וכן סימנים אפשריים של דמנציה לקראת סוף כהונתו.
פרופ' וילסון מדגיש כי קנדי היה במצב בריאותי ירוד במהלך שנתיו הראשונות בתפקיד, כאשר ביצועיו ככל הנראה נפגעו בשל מחלת אדיסון, כאבי גב ושימוש בסטרואידים ואמפטמינים. דווקא בתקופה זו הוא אישר את הפלישה הכושלת למפרץ החזירים בקובה, וביצועיו החלשים בפסגת וינה עם המנהיג הסובייטי ניקיטה חרושצ'וב היו בולטים.
גם בצרפת נמצאו מקרים דומים. הנשיא פרנסואה מיטראן נאחז בשלטון עד סוף כהונתו ב-1995, למרות שהסתיר את סרטן הערמונית המתקדם שלו, ולמרות שרופאו האישי קבע בסוף 1994 שהוא אינו מסוגל עוד למלא את תפקידיו.
איך לשנות את המצב?
החוקרים מעריכים שבכל הנוגע ל-15 המנהיגים שעזבו את תפקידם בחיים - מצבם הבריאותי שיחק תפקיד אפשרי בעזיבתם, עם ממוצע של 2.9 מצבים רפואיים לאדם. בקרב אלו שמתו בתפקיד ממחלות כרוניות, הממוצע היה גבוה יותר - 3.9 מצבים רפואיים לאדם, כאשר מאו דזה-דונג סבל מעשרה מצבים רפואיים שונים.
לאור העלייה בחוסר היציבות הבינלאומית, פרופ' וילסון מדגיש את החשיבות הגוברת להבטיח מנהיגות וממשל טובים במדינות בעלות יכולות צבאיות מתקדמות. "זה רלוונטי במיוחד לארה"ב, שבה מנהיג יכול עקרונית לאשר שיגור נשק גרעיני לבדו - מצב המכונה 'מונרכיה גרעינית'", הוא מסביר.
החוקרים מציעים שורה של צעדים להפחתת הסיכונים, ביניהם הורדת דרגת הכוננות של נשק גרעיני, אימוץ מדיניות שמונעת שימוש ראשון בנשק גרעיני, דרישה שכל שיגור נשק יאושר על ידי מספר אנשים, והתקדמות באמנות פירוק נשק גרעיני. כמו כן, הם מציעים שדמוקרטיות ישקלו הגבלת קדנציות למנהיגיהן ודרישות להערכות רפואיות ופסיכולוגיות לפני ובמהלך הכהונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו