"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פסיכולוגים גילו: מה מטופלים חושבים על רופאים שמשתמשים ב-AI?

חוקרים מגרמניה השוו תגובות לפרסומות זהות של מרפאות, כשההבדל היחיד היה אזכור השימוש בבינה מלאכותית

,עודכן
0השמעה
מטופלים דירגו רופאים בציון נמוך יותר כאשר הרופאים ציינו שהם משתמשים ב-AI. צילום: GettyImages

מחקר חדש קובע שכאשר רופאים עובדים עםבינה מלאכותית, המטופלים תופסים אותם כפחות מוכשרים, פחות אמפתיים ופחות אמינים. את המחקר ערכו פסיכולוגים מאוניברסיטת וירצבורג ומהמרכז הרפואי שאריטה בברלין, והוא כלל 1,276 משתתפים מבוגרים מארה"ב, כך פורסם ב-Die Welt.

החוקרים גילו שמטופלים דירגו רופאים בציון נמוך יותר כאשר הרופאים ציינו שהם משתמשים בבינה מלאכותית בעבודתם. לתפיסה זו עשויות להיות השלכות על האימוץ של טכנולוגיות AI במערכת הבריאות, שכן קבלת השימוש בה על ידי המטופלים היא חיונית ליישום מוצלח.

המשתתפים צפו בפרסומות למרפאות והתבקשו להעריך את התכונות של הרופאים המוצגים. ההבדל היחיד בין הפרסומות היה נקודה אחת: הצהרה שהרופא משתמש בבינה מלאכותית לצרכים אדמיניסטרטיביים, אבחנתיים או טיפוליים. קבוצת ביקורת צפתה באותה פרסומת ללא אזכור של בינה מלאכותית.

לפי המחקר, תחושות אלו כלפי רופאים שמשתמשים בבינה מלאכותית הופיעו גם כאשר השימוש לא היה לצרכים אבחנתיים או טיפוליים אלא רק למטלות ניהוליות. הדבר מצביע על כך שהתפיסה השלילית של המטופלים אינה מוגבלת לשימוש קליני בבינה מלאכותית, אלא מתרחבת לכל שימוש בטכנולוגיה זו ברפואה.

מחברי המחקר, מוריץ רייס ופרופ' וילפריד קונדה מווירצבורג, ופלוריאן רייס מהמכון לאינפורמטיקה רפואית בשאריטה ברלין, סבורים שאחת הסיבות לתפיסה השלילית של המטופלים עשויה להיות פחד שהרופאים יעקבו בצורה עיוורת אחר המלצות הבינה המלאכותית. ייתכן שהמטופלים חוששים שהסתמכות על בינה מלאכותית תגרום לרופאים לקבל החלטות מבלי להשתמש בשיקול הדעת שלהם או מבלי להתחשב בצרכים האישיים של כל מטופל.

החוקרים מדגישים כי אמון, מקצועיות ואמפתיה הם גורמים מרכזיים בטיפול רפואי אפקטיבי. "למרות הגידול בשימוש בטכנולוגיה, שירותי הבריאות שלנו יכולים להפוך לאנושיים יותר בעזרת בינה מלאכותית", ציינו המחברים. הם מציעים כי באמצעות העברת מטלות ניהוליות לבינה מלאכותית, לרופאים יישאר יותר זמן לפגוש את המטופלים.

לפי אוניברסיטת יוליוס-מקסימיליאן, המחברים אמרו כי "כאשר רופאים מודיעים למטופלים על השימוש בבינה מלאכותית, עליהם לשאוף להפיג חששות אפשריים ולהבליט את היתרונות האפשריים". שקיפות לגבי תפקידה של הבינה המלאכותית והסברה למטופלים על יתרונותיה עשויים לעזור להפחית את הפחדים ולשפר את האופן שבו היא נתפסת.

המחקר פורסם בכתב העת המדעי JAMA Network Open.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר