מחקר חדש מגלה כי מגפת הקורונה האיצה את הזדקנות המוח – גם בקרב אנשים שלא נדבקו בנגיף. לפי המחקר, עצם החיים בתקופת המגפה האיצו את הזדקנות המוח בכ-5.5 חודשים בממוצע, והשפיעו על בריאותם הנוירולוגית בקנה מידה נרחב.
חוקרים מאוניברסיטת נוטינגהאם ערכו את המחקר באמצעות ניתוח סריקות מוח של כ-1,000 מבוגרים בריאים, לאורך זמן, כולם משתתפי מאגר המידע הביולוגי הבריטי UK Biobank רחב ההיקף.
במחקר שפורסם בכתב העת Nature Communications השתמשו החוקרים בטכנולוגיות הדמיה ובמערכות למידת מכונה כדי לאמוד את גיל המוח של כל משתתף, באמצעות השוואת סריקות שנלקחו לפני ואחרי תחילת המגפה. מודלי הזדקנות המוח בהם השתמשו אומנו מראש על בסיס נתונים מ-15,334 אנשים בריאים, ולאחר מכן נותחו סריקות מוח מ-996 משתתפים נוספים כדי להעריך את השינויים בבריאות המוח.
המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: קבוצת ביקורת של 564 איש שעברו את שתי סריקות ה-MRI לפני המגפה, וקבוצת "המגפה" שכללה 432 משתתפים שעברו סריקה אחת לפני ואחת לאחר תחילתה. החוקרים הבחינו כי בקבוצת המגפה נרשמה סטייה של 5.5 חודשים בגיל המוח – מה שמעיד על האצת הזדקנותו.
"מצאנו כי מגפת הקורונה הייתה מזיקה לבריאות המוח והובילה להאצת הזדקנותו - ללא קשר להידבקות בנגיף", כתבו החוקרים במחקר. הממצאים מצביעים על כך שהלחץ, הבידוד, שיבוש השגרה ואי-הוודאות שגרמה המגפה השפיעו על המוח והאיצו תהליכי הזדקנות - גם בקרב מי שנותרו פיזית בריאים.
החוקרים הדגישו את חשיבות ההבנה שהסביבה היומיומית שלנו ממלאת תפקיד מרכזי בבריאות המוח.
"השפעת הזדקנות המוח הייתה גבוהה יותר בקרב גברים ובקרב אנשים המתמודדים עם קשיים סוציו-אקונומיים, כגון חוסר תעסוקה, הכנסה נמוכה, מצב בריאותי ירוד ורמת השכלה נמוכה", נכתב במחקר.
פרופ' דורותי אוּאר, מחברת בכירה במחקר, התייחסה לממצאים ואמרה: "המחקר הזה מזכיר לנו שבריאות המוח מושפעת לא רק ממחלות, אלא גם מהסביבה היומיומית שלנו. המגפה הכבידה על חייהם של אנשים, במיוחד כאלה שכבר סבלו מחסרונות. איננו יכולים עדיין לדעת אם השינויים שזיהינו הפיכים, אך ייתכן שכן - וזה מעודד".
כדי למדוד את הזדקנות המוח, החוקרים חישבו את ההפרש בין גיל המוח המשוער לבין גילם האמיתי של המשתתפים – מדד המכונה פער גיל המוח (BAG). הם גילו כי האצה בזדקנות המוח הייתה קשורה לירידה בביצועים קוגניטיביים, במיוחד בקרב מי שנדבקו ב-SARS-CoV-2. קבוצת המשתתפים שנדבקו בקורונה הציגה ירידה משמעותית יותר בביצועים קוגניטיביים, בעיקר במבחנים שבדקו גמישות מחשבתית ומהירות עיבוד, לעומת קבוצת הביקורת ואלו שלא נדבקו.
הגורמים הסוציו-דמוגרפיים השפיעו גם הם על הזדקנות המוח. משתתפים מרקע מוחלש (לפי מדדים של תעסוקה, הכנסה, השכלה ובריאות) הציגו שיעורים גבוהים יותר של האצה בהזדקנות המוח. "גורמים סוציו-דמוגרפיים יכולים להשפיע על בריאות המוח, על הרזרבה הקוגניטיבית ועל היכולת לעמוד בפני השפעות המגפה", נכתב במחקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו