פרוביוטיקה לאף והשתלות ליחה: המהפכה הרפואית שמתחילה בנזלת

בשוודיה, 22 אנשים הזריקו לעצמם לאף ליחה מחברים ובני זוג בריאים - והתוצאות הפתיעו את החוקרים. מה שנשמע כמו ניסוי מוזר הוא חלק ממהפכה רפואית שהופכת את הנזלת מטרד יומיומי לכלי אבחון מתקדם.

על פי סקירה מקיפה של ה-BBC, מדענים ברחבי העולם מגלים שהליחה מהאף יכולה לספק מידע חיוני על מצב הבריאות שלנו. כידוע, ליחה מגנה עלינו ממחלות: היא מגנה על פנים האף, מלחלחת את מעברי הנשימה ולוכדת חיידקים, וירוסים, אבקנים ומזהמים שמנסים לחדור לגוף דרך דרכי הנשימה. בעזרת מאות שיערות זעירות, הליחה משמשת מחסום בין העולם החיצוני לעולם הפנימי שלנו.

גוף מבוגר מייצר מעל 100 מיליליטר ליחה ביום, אך ילדים נוטים להיות "נזלתיים" יותר מכיוון שגופם לומד להתמודד עם החשיפה לכל המולקולות בעולם בפעם הראשונה, מסבירה ל-BBC פרופ' דניאלה פריירה, מומחית לזיהומי נשימה וחיסונים מאוניברסיטת אוקספורד.

במבט פשוט, צבע הליחה ומרקמה יכולים לספק מידע ראשוני: ליחה שקופה ונוזלית מרמזת שהגוף מנסה לסלק משהו מגרה כמו אבקנים או אבק. ליחה לבנה עשויה להעיד על נוכחות וירוס, כשהצבע הלבן נגרם מתאי דם לבנים שגויסו להילחם בפולשים. כשהליחה הופכת צפופה וצהובה-ירוקה, מדובר בהצטברות של תאי דם לבנים מתים. ליחה אדמדמה או ורודה עשויה להכיל מעט דם - אולי בגלל ניקוי אף מוגזם.

המיקרוביום הנסתר באף

בעוד שהמיקרוביום במעיים - המערכת האקולוגית של חיידקים, וירוסים ופטריות בגופנו - מוכר היטב לציבור, מדענים מאמינים שהמיקרוביום בליחת האף חשוב לא פחות. למעשה, הם סבורים שהוא קשור באופן הדוק לבריאות האדם ולתפקוד תקין של מערכת החיסון.

לכל אדם יש מיקרוביום ייחודי בליחת האף, המושפע ממין, גיל, מיקום גיאוגרפי, תזונה - ואפילו מעישון סיגריות אלקטרוניות. הרכב המיקרוביום הוא שעוזר להדוף פולשים. מחקר מ-2024 גילה שהישרדות חיידקי סטפילוקוקוס מזיקים באף תלויה באופן שבו החיידקים במיקרוביום נאחזים בברזל.

פרופ' פריירה עובדת על זיהוי המיקרוביום האידיאלי לליחת אף בריאה, במטרה לפתח תרסיס אף יומיומי שישפר את בריאות הליחה - בדומה לפרוביוטיקה למעיים. "דמיינו שנוכל לשנות את מה שיש לנו באף עם מינים טובים מאוד שיישארו שם ויתיישבו, ולא יאפשרו לרעים להיכנס ולגרום לנו לחלות", היא אומרת.

מחקרים מראים שהתגובה לחיסון מושפעת מסוג המיקרוביום של האדם. מחקרים על חיסון הקורונה, למשל, מצביעים על כך שהוא השפיע על המיקרוביום בליחה, ובתמורה המיקרוביום השפיע על יעילות החיסון.

"חיסוני הקורונה היו מצוינים במניעת מחלה קשה, אבל המשכנו להעביר את הנגיף", מסבירה פריירה. "נוכל לפתח חיסונים טובים בהרבה כך שהדור הבא כלל לא יחלה, בין אם מדובר בקורונה, שפעת או כל וירוס נשימתי אחר - והכל נמצא שם בחסינות הליחה".

בשוודיה, מדענים כבר התחילו להשתיל ליחה מאנשים בריאים לחולים הסובלים מאף סתום כרוני ונזלת אלרגית. במחקר השתתפו 22 מבוגרים שהזריקו לעצמם לאף מזרק מלא בליחה מחברים ובני זוג בריאים מדי יום במשך חמישה ימים. התוצאות הראו ירידה של כמעט 40 אחוז בתסמינים כמו שיעול וכאבי פנים למשך עד שלושה חודשים ב-16 מהמטופלים לפחות.

"אלו היו חדשות נהדרות עבורנו, ואף אחד לא דיווח על תופעות לוואי שליליות", אומר ל-BBC ד"ר אנדרס מרטנסון, יועץ בכיר ברפואת אף אוזן גרון מבית החולים הלסינגבורג בשוודיה, שהוביל את המחקר.

ד"ר ג'ניפר מוליגן, רופאת אף אוזן גרון מאוניברסיטת פלורידה, משתמשת בליחה לחקר חולים עם דלקת כרונית באף ופוליפים - מצב שפוגע ב-5-12 אחוז מהאוכלוסייה העולמית. בעבר היא נאלצה לחלץ רקמות מהאף בניתוח, אך כיום הליחה משמשת כתחליף מדויק לבחינת התהליכים בגוף.

צוות המחקר של מוליגן גילה שתרסיס אף עם ויטמין D עשוי לסייע בשיקום חוש הריח אצל אנשים שאיבדו אותו בגלל דלקת מעישון. מחקרים חדשים מראים שניתוח פשוט של רמת החלבון IL-26 בליחה יכול לחשוף אם מישהו רגיש יותר לפתח מחלת ריאות חסימתית כרונית - מחלת מעשנים נפוצה והגורם הרביעי למוות בעולם.

צוותי מחקר ברחבי העולם מפתחים כלים דומים לשימוש בליחה לאבחון אסתמה, סרטן ריאות, אלצהיימר ופרקינסון. ליחה יכולה גם לשמש למדידת חשיפה לקרינה וזיהוי חשיפה לזיהום אוויר.

גם הבינה המלאכותית מצטרפת למהלך. חברות טכנולוגיה רפואית חדשות, כמו Diag-Nose שהוקמה על ידי מהנדסים מאוניברסיטת סטנפורד, מפתחות מערכות בינה מלאכותית לניתוח ליחה. ב-2025 השיקו את המכשיר הראשון לדגימה מהאף שאושר על ידי ה-FDA האמריקני - מכשיר שאוסף נפחים מדויקים של נוזל מהאף כדי לייצר סטנדרט בשיטות הדגימה.

"ליחה היא העתיד של הרפואה המותאמת אישית. אני מאמינה בזה בכל ליבי", אומרת מוליגן ל-BBC.