ועדה המופעלת בחסות האו"ם לחיפוש נעדרים בקפריסין מתכוונת להשתמש בבינה מלאכותית ובמכשירי רדאר חודרי קרקע במטרה להאיץ את הסיכויים לאתר שרידים של אנשים שנעלמו במהלך הסכסוך הטורקי-קפריסאי העקוב מדם שהתרחש באי לפני כחמישה עשורים.
הצעד מגיע לאחר שנים של חיפושים מתמשכים אחר כ-2,000 תושבי האי שעדיין נעדרים מאז תקופת הסכסוך האתני שטלטל את האי בשנות ה-60 והפלישה הטורקית אליו ב-1974.
את הוועדה לנעדרים (CMP) מוביל צוות של ארכיאולוגים, אנתרופולוגים וגנטיקאים במטרה לברר את גורלם של 2,000 אנשים שנעלמו במהלך העימותים. רבים מהם נהרגו ונקברו בקברים לא מסומנים ברחבי האי.
הוועדה, שהוקמה ב-1981 והחלה לחפש קברי המונים בסביבות 2006, הצליחה עד סוף יוני 2025 לאתר ולחפור 1,707 גופות, כאשר 1,270 שרידים הוחזרו למשפחותיהם לקבורה עד מאי 2025.
"אנו מתכננים להגביר את היכולות שלנו למצוא תשובות באמצעות טכנולוגיות חדשות", אמר פייר ז'נטיל, נציג האו"ם בוועדה, הכוללת גם נציגים יוונים וטורקים-קפריסאים.
ז'נטיל הסביר כי הוועדה תפעיל בינה מלאכותית לסריקת ארכיונים דיגיטליים במטרה לגלות רמזים חדשים. כמו כן, הוועדה תשקול הרחבת השימוש במכשירי רדאר חודרי קרקע - טכנולוגיה המאפשרת לזהות חפצים וחללים מתחת לפני השטח ללא צורך בחפירה.
הרדאר החודר קרקע פועל על ידי שליחת גלי רדיו לתוך האדמה וניתוח הדהוד החוזר. השיטה מאפשרת לזהות הפרעות בקרקע שעלולות להעיד על קברים או מבנים קבורים.
עבודה הומניטרית משותפת
למרות שנושא הנעדרים נותר אחד הנושאים הרגישים ביותר הנובעים מהחלוקה של קפריסין, הוא גם מהווה את אחד התחומים הבודדים שבהם קפריסאים-יוונים וטורקים-קפריסאים עובדים יחד למטרה הומניטרית משותפת.
"זהו נושא הומניטרי עדין מאוד והעבודה שאנו עושים היא קדושה", אמר חכי מופתוזאדה, הנציג הטורקי-קפריסאי בוועדה. "אנו מודעים לחלוטין לחובה שעלינו למלא", הוסיף.
הוועדה מסתמכת בעיקר על עדים שמובטחת להם אלמוניות, אך בשנים האחרונות הולכת ופוחתת זמינותם של עדי ראייה לאירועים שהתרחשו לפני יותר מחמישה עשורים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו