"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להרגיש את הריח: זו הסיבה שיש ריחות שמעוררים בנו סלידה

מחקר חדש מאוניברסיטת פלורידה חושף את המנגנון המוחי שקובע אילו ריחות נתפסים כמעוררי דחייה - וייתכן שבעתיד נוכל לשנות את זה

,עודכן
0השמעה
איך ריחות רוכשים איזשהו מטען רגשי?. צילום: GettyImages

מה גורם למוח שלנו לתייג ריחות מסוימים כשליליים ולגרום לנו לחוות דחייה מהם? חוקרים מאוניברסיטת פלורידה חשפו לאחרונה את המנגנון המוחי שאחראי על הקשר בין ריחות לרגשות.

במחקר שהתפרסם החודשבכתב העת Molecular Psychiatry, זיהו החוקרים מנגנון מוחי ספציפי שאחראי על התיוג הרגשי של ריחות. הם מצאו שבאמיגדלה - חלק במוח שמעצב תגובות רגשיות לקלט חושי - פועלים שני טיפוסים של תאי עצב שנבדלים זה מזה מבחינה גנטית.

הממצא המרכזי היה בלתי צפוי: במקום שסוג תא אחד ייצור רגש חיובי לריח ואחר ייצור רגש שלילי, התברר שהארגון התאי של המוח נותן לתאים את היכולת לעשות את שניהם. "זה יכול להפוך ריח לחיובי או שלילי עבורך", אומר פרופ' דן ווסון, שעמד בראש המחקר. "והכל תלוי לאן סוג התא הזה מקרין במוח שלך וכיצד הוא מתקשר עם מבנים במוח שלך".

החוקרים מדגימים: מטופל יכול לקשר ריח של מרפאה לעירויים שגרמו לו בחילה,צילום: istockphoto

המנגנון שמאחורי התגובה הרגשית

המחקר נערך על עכברים, שחולקים דמיון נוירוכימי חשוב עם בני אדם. העכברים יכולים ללמוד לזהות ריחות ולמיין אותם לקטגוריות חיוביות או שליליות. על ידי מעקב אחר התנהגותם ומדידת פעילות מוחית, הצוות זיהה שני סוגים שונים גנטית של תאי מוח שעוזרים להקצות ריחות לתגובות רגשיות.

"איך ריחות רוכשים איזשהו מטען רגשי?" שואלת שרה סניפן, חוקרת לתואר שני והמחברת הראשית של המחקר. התשובה טמונה בקשר הישיר של חוש הריח לאמיגדלה. "זה, בחלקו, מה שאנחנו מתכוונים אליו כשאנחנו אומרים שחוש הריח שלך הוא החוש הכי רגשי שלך", היא מסבירה. "כן, ריחות מעוררים זיכרונות רגשיים חזקים, אבל מרכזי הריח במוח מחוברים באופן הדוק יותר למרכזים רגשיים כמו האמיגדלה".

החוקרים מביאים דוגמה קונקרטית: מטופל שמקשר ריח של מרפאה לעירויים שגרמו לו בחילה. בהתבסס על מערכות הקולטנים במסלולי מוח ספציפיים אלה, הצוות מאמין שאולי ניתן יהיה לשנות אסוציאציות כאלה.

כך למשל, פוטנציאלית, תרופות יוכלו לדכא חלק מפעילות המסלולים האלה כדי לאפשר התגברות על תגובות רגשיות מלחיצות ומעוררות סלידה. לחלופין, מסלולים אלה יכולים להיות מופעלים כדי להחזיר הנאה לדברים שאנשים הפכו אדישים אליהם - כמו אלה שאיבדו תיאבון עקב מחלה.

"אנחנו כל הזמן נושמים פנימה והחוצה וזה אומר שאנחנו כל הזמן מקבלים קלט של ריחות", אומרת סניפן. "עבור חלק מהאנשים, זה בסדר, וזה לא משפיע על חיי היומיום שלהם. הם אפילו עשויים לחשוב, 'אה, ריחות לא כל כך חשובים'. אבל עבור אנשים שיש להם תגובה מוגברת לגירויים חושיים, כמו אלה עם PTSD או חרדה או אוטיזם, זה גורם ממש חשוב לחיי היומיום שלהם".

פרופ' ווסון מסכם: "רגשות קובעים בחלקם את איכות החיים שלנו, ואנחנו לומדים עוד על איך הם נוצרים במוח שלנו. הבנה טובה יותר של איך הסביבה שלנו יכולה להשפיע על הרגשות שלנו יכולה לעזור לנו להפוך לבני אדם מאושרים ובריאים יותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר