להרגיש את הריח: זו הסיבה שיש ריחות שמעוררים בנו סלידה

מה גורם למוח שלנו לתייג ריחות מסוימים כשליליים ולגרום לנו לחוות דחייה מהם? חוקרים מאוניברסיטת פלורידה חשפו לאחרונה את המנגנון המוחי שאחראי על הקשר בין ריחות לרגשות.

במחקר שהתפרסם החודשבכתב העת Molecular Psychiatry, זיהו החוקרים מנגנון מוחי ספציפי שאחראי על התיוג הרגשי של ריחות. הם מצאו שבאמיגדלה - חלק במוח שמעצב תגובות רגשיות לקלט חושי - פועלים שני טיפוסים של תאי עצב שנבדלים זה מזה מבחינה גנטית.

הממצא המרכזי היה בלתי צפוי: במקום שסוג תא אחד ייצור רגש חיובי לריח ואחר ייצור רגש שלילי, התברר שהארגון התאי של המוח נותן לתאים את היכולת לעשות את שניהם. "זה יכול להפוך ריח לחיובי או שלילי עבורך", אומר פרופ' דן ווסון, שעמד בראש המחקר. "והכל תלוי לאן סוג התא הזה מקרין במוח שלך וכיצד הוא מתקשר עם מבנים במוח שלך".

המנגנון שמאחורי התגובה הרגשית

המחקר נערך על עכברים, שחולקים דמיון נוירוכימי חשוב עם בני אדם. העכברים יכולים ללמוד לזהות ריחות ולמיין אותם לקטגוריות חיוביות או שליליות. על ידי מעקב אחר התנהגותם ומדידת פעילות מוחית, הצוות זיהה שני סוגים שונים גנטית של תאי מוח שעוזרים להקצות ריחות לתגובות רגשיות.

"איך ריחות רוכשים איזשהו מטען רגשי?" שואלת שרה סניפן, חוקרת לתואר שני והמחברת הראשית של המחקר. התשובה טמונה בקשר הישיר של חוש הריח לאמיגדלה. "זה, בחלקו, מה שאנחנו מתכוונים אליו כשאנחנו אומרים שחוש הריח שלך הוא החוש הכי רגשי שלך", היא מסבירה. "כן, ריחות מעוררים זיכרונות רגשיים חזקים, אבל מרכזי הריח במוח מחוברים באופן הדוק יותר למרכזים רגשיים כמו האמיגדלה".

החוקרים מביאים דוגמה קונקרטית: מטופל שמקשר ריח של מרפאה לעירויים שגרמו לו בחילה. בהתבסס על מערכות הקולטנים במסלולי מוח ספציפיים אלה, הצוות מאמין שאולי ניתן יהיה לשנות אסוציאציות כאלה.

כך למשל, פוטנציאלית, תרופות יוכלו לדכא חלק מפעילות המסלולים האלה כדי לאפשר התגברות על תגובות רגשיות מלחיצות ומעוררות סלידה. לחלופין, מסלולים אלה יכולים להיות מופעלים כדי להחזיר הנאה לדברים שאנשים הפכו אדישים אליהם - כמו אלה שאיבדו תיאבון עקב מחלה.

"אנחנו כל הזמן נושמים פנימה והחוצה וזה אומר שאנחנו כל הזמן מקבלים קלט של ריחות", אומרת סניפן. "עבור חלק מהאנשים, זה בסדר, וזה לא משפיע על חיי היומיום שלהם. הם אפילו עשויים לחשוב, 'אה, ריחות לא כל כך חשובים'. אבל עבור אנשים שיש להם תגובה מוגברת לגירויים חושיים, כמו אלה עם PTSD או חרדה או אוטיזם, זה גורם ממש חשוב לחיי היומיום שלהם".

פרופ' ווסון מסכם: "רגשות קובעים בחלקם את איכות החיים שלנו, ואנחנו לומדים עוד על איך הם נוצרים במוח שלנו. הבנה טובה יותר של איך הסביבה שלנו יכולה להשפיע על הרגשות שלנו יכולה לעזור לנו להפוך לבני אדם מאושרים ובריאים יותר".