"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארגון הבריאות העולמי: עלייה במקרי אבעבועות הקוף - מצב החירום נמשך

60 אחוז מהמקרים המאומתים ו‑40 אחוז מהמתים מהמחלה הם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו • מאז פברואר, שבע מדינות נוספות דיווחו על התפרצויות בפעם הראשונה

,עודכן
0השמעה
ילדה באפריקה מקבלת חיסון לאבעבועות הקוף. צילום: EPA

ארגון הבריאות העולמי (WHO) החליט לשמר את הסיווג שלאבעבועות הקוף (mpox)כמצב חירום בריאותי בינלאומי (PHEIC) עקב עלייה מתמשכת במקרים, במיוחד במערב אפריקה וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC). ההחלטה התקבלה בעקבות הישיבה הרביעית של ועדת החירום של תקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR).

מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גבריסוס הכריז על המשך מצב החירום לאחר שקיבל ייעוץ מוועדת החירום, בהתייחס לעלייה במקרים ולסבירות של זיהומים שלא אותרו. "אנחנו צריכים שכל השותפים והתורמים יתמכו בתוכנית האסטרטגית העולמית להיערכות ותגובה לאבעבועות הקוף, על ידי מתן 147 מיליון הדולרים הנדרשים", אמר גבריסוס.

מתחילת 2024, יותר מ-37 אלף מקרים מאומתים של אבעבועות הקוף דווחו לארגון הבריאות העולמי על ידי 25 מדינות, כולל 125 מקרי מוות. הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לבדה אחראית ל-60 אחוז מהמקרים המאומתים ו-40 אחוז ממקרי המוות, עם יותר מ-8,000 מקרים מאומתים השנה. אוגנדה ובורונדי גם הושפעו, ודיווחו על 4,590 ו-937 מקרים בהתאמה נכון ל-13 במאי 2025. סיירה לאון דיווחה על 2,600 מקרים של וריאנט Ib ועלייה מתמשכת במקרים, עם יותר מ-600 זיהומים מאומתים בשבוע האחרון.

ארגון הבריאות העולמי הדגיש אתגרים תפעוליים מתמשכים בתגובה להתפרצות, כולל "קשיים תפעוליים מתמשכים" בניטור ובדיקות, וכן מחסור במימון, אשר מקשים על תעדוף התערבויות ומצריכים תמיכה בינלאומית מתמשכת.

ההתרעה הנוכחית מגיעה בתגובה להתפשטות המהירה באפריקה של וריאנט חדש, זן Ib שמתפשט דרך מגע מיני. יותר מ-17 אלף מקרים מאומתים של וריאנט Ib התגלו השנה, 72 מהם קטלניים.

אבעבועות הקוף, מחלה שנגרמת על ידי נגיף מאותה משפחה כמו אבעבועות שחורות, מתבטאת בעיקר בחום גבוה והופעת נגעים בעור, ותסמיני שפעת חמורים. הנגיף, שהיה אנדמי זמן רב במרכז אפריקה, חצה גבולות במאי 2022 כאשר זן 2 התפשט ברחבי העולם, והשפיע בעיקר על גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים.

"ההתפרצות העולמית המתמשכת של זן 2 של אבעבועות הקוף גרמה ליותר מ-100 אלף מקרים ב-122 מדינות, כולל 115 מדינות בהן אבעבועות הקוף לא דווחו בעבר. ההתפרצות נגרמת על ידי תת-זן IIb", כך על פי ארגון הבריאות העולמי.

לאבעבועות הקוף יש שני תתי-סוגים, זן 1 וזן 2. הנגיף זוהה לראשונה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו בשנת 1970 ונשאר מוגבל לכעשר מדינות אפריקאיות במשך זמן רב. בשנת 2022, אבעבועות הקוף החלו להתפשט לשאר העולם, במיוחד למדינות מפותחות בהן הנגיף מעולם לא היה בסירקולציה.

בנוסף למקרים המאומתים, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ממשיכה לדווח על בין 2,000 ל-3,000 מקרים חשודים בכל שבוע, במיוחד באזורים שקשה להגיע אליהם בשל סכסוכים.

הוועדה ציינה כי מאז הפגישה הקודמת בפברואר, שבע מדינות נוספות דיווחו על התפרצויות בפעם הראשונה: אלבניה, אתיופיה, מלאווי, מקדוניה הצפונית, דרום סודן, טנזניה וטוגו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר