"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משוניות האלמוגים באילת: מולקולות טבעיות שיכולות להביס חיידקים קטלניים

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון פיתחו גישה חדשנית להתמודדות עם חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה • הטכנולוגיה החדשה משבשת את יכולתם להתארגן ולהתנגד לטיפול • המחקר פותח דרך לטיפולים שלא יפגעו בחיידקים החיוניים לגוף האדם

,עודכן
0השמעה
אלמוגים, אילוסטרציה. צילום: GettyImages

בעידן שבו חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הופכים לאיום גלובלי הולך וגובר, חוקרים ישראלים פיתחו אסטרטגיה חדשה שעשויה לשנות את כללי המשחק. במקום להרוג את החיידקים המזיקים ישירות, החוקרים למדו להחליש את כוחם ולהפוך אותם לפגיעים יותר לטיפול.

קבוצת המחקר, בהובלת ד"ר קרינה גולברג ופרופ' אריאל קושמרו מהמעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, פנתה לחפש פתרונות בטבע. החוקרים אספו ובדקו למעלה מ-120 זני חיידקים החיים על אלמוגים בסמוך למכון הימי באילת, וגילו מולקולות כימיות מקבוצת הביסאינדול שמשנות באופן דרמטי את התנהגות החיידקים המזיקים.

שיבוש התקשורת החיידקית

המחקר, שכלל חוקרים מישראל וסינגפור, מציג פתרון פוטנציאלי לאחד האתגרים הרפואיים המורכבים של זמננו. החידוש המרכזי במחקר,שפורסם בכתב העת המדעי BMC Biology, מתבסס על הבנה מעמיקה של דרך התקשורת של החיידקים. חיידקים מזיקים מתקשרים ביניהם באמצעות מולקולות כימיות בתהליך הנקרא "חישת מניין". תקשורת זו מאפשרת להם להתארגן בקבוצות גדולות וליצור מבנה הגנה הנקרא ביופילם - שכבת "דבק" שמגינה עליהם מפני אנטיביוטיקות ומפני מערכת החיסון.

ד"ר קרינה גולברג. במחקר נבדקו ארבעה זני חיידקים פתוגניים הידועים בעמידותם הגבוהה לאנטיביוטיקה,צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

"החיידקים שמצאנו על האלמוגים מפרישים מולקולות שיודעות באופן סלקטיבי לפגוע בתכונות האלימות של חיידקים מזיקים", מסבירה ד"ר גולברג. "המולקולות משבשות את התקשורת בין החיידקים ובכך מונעות מהם ליצור את מבנה הביופילם העמיד לאנטיביוטיקה".

במחקר נבדקו ארבעה זני חיידקים פתוגניים הידועים בעמידותם הגבוהה לאנטיביוטיקה, בעיקר Pseudomonas aeruginosa ו-Acinetobacter baumannii - חיידקים הגורמים לזיהומים חמורים בבתי חולים ולזיהומים כרוניים בריאות ובזרם הדם.

יעילות משופרת של האנטיביוטיקה

התוצאות הראו כי המולקולות מהאלמוגים לא רק מחלישות את החיידקים, אלא גם משפרות את יעילות הטיפול הקיים. כאשר החוקרים שילבו את מולקולות הביסאינדול עם האנטיביוטיקה טוברמיצין, המולקולות הגבירו את חדירת התרופה לביופילם ואיפשרו הרג אפקטיבי יותר של החיידקים.

חוף האלמוגים באילת,צילום: ללא

"החידוש המרכזי הוא פיתוח אסטרטגיית טיפול שבה ניתן לשנות את התכונות האלימות של החיידקים מבלי להרוג אותם", מסביר פרופ' קושמרו. "עד כה טיפולים באנטיביוטיקה גורמים להרג של החיידקים ולעליה בעמידות לאנטיביוטיקה, וגם עלולים לפגוע בחיידקים טובים שמהווים חלק מהמיקרוביום האנושי".

על פי החוקרים, הגישה החדשה עשויה לפתוח דרך לפיתוח תרופות שיכולות לפעול ללא פגיעה בחיידקים החיוניים לגוף האדם, תוך התמודדות יעילה עם החיידקים המזיקים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר