"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אם שותים כן עפים: מחקר חדש חשף יכולת ייחודית של עטלפים

ליונקים המעופפים יש יכולת מיוחדת שמבדילה אותם מבני האדם ומבעלי חיים רבים נוספים: הם יודעים לעוף ולשתות מים בו-זמנית • החוקרים מתכננים לערוך ניסויי המשך על בעלי חיים אחרים שמפגינים יכולת ריבוי משימות

,עודכן
0השמעה
עטלפים (אילוסטרציה). צילום: אי.פי

מחקר חדש עליו מדווח יהונתן ברקהיים מאתר מכון דוידסון, מראה כיצד בניגוד לאדם,עטלפים מסוגלים לעשות שתי פעולות במקביל: לעוף ולשתות מים. היכולת הזו נבדקה במחקר חדש של חוקרים מקוריאה הדרומית ומארצות הברית. מסקנות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Interface מבית החברה המלכותית הבריטית.

עד כה, בעולם זוהו למעלה מ-1,400 מיני עטלפים, שהם כחמישית ממיני היונקים המוכרים למדע. רובם שותים מים תוך כדי מעוף. הסיבה לדרך השתייה הזאת יכולה להיות מוסברת כדרך להימנע מטורפים. האסטרטגיה של העטלפים לשתייה היא לעוף סמוך לפני המים כמעט לגלוש עליהם, לאסוף מים, ואז להתרחק במהירות.

עטלף ממין Rhinolophus ferrumequinum מעופף ושותה / מתוך המחקר

העטלפים שונים שותים בדרכים שונות במהלך המעוף. שיטה אחת היא ללגום מים בעזרת הלסת התחתונה. השנייה היא ליקוק: העטלף אוסף באמצעות לשונו הארוכה קצת מים לפיו. השיטה השלישית מכונה טבילת בטן: העטלף לא שותה ישירות, אלא טובל במים את פרוות החזה שלו, ורק לאחר שהוא נוחת במקום בטוח הוא מלקק את הפרווה הרטובה.

המחקר הנוכחי התמקד בעטלפים שמשתמשים בשיטת הליקוק. שישה עטלפים נלקחו למעבדה גדולה דיה כדי לדמות את המתרחש בטבע. בשלב הראשון של הניסוי, נמנעה מהם גישה למים, על מנת שיהיו צמאים. לאחר מכן, הם הובאו לקרבת מקור מים, שסביבו הוצב מערך מצלמות משוכלל, כך שאפשר היה לשחזר את מסלולם במלואו.

התברר שהעטלפים מאיטים ומנמיכים את מעופם בסמיכות למקור המים. אחת הסיבות לכך היא שהם מעוניינים לצמצם ככל האפשר את המגע של כנפיהם עם המים, מה שדורש מהם זהירות רבה. לכן, כשהתקרבו לפני המים, העטלפים הקטינו בכמחצית את טווח נפנוף הכנפיים שלהם. במקביל, הם הגבירו את קצב הנפנוף בכנפיים, כפיצוי על הקטנת כוח העילוי בגלל טווח הנפנוף המצומצם.

מאפיין נוסף של תנועת העטלפים היה נפנוף בכנפיהם בזווית גדולה, לאיזון התנגדות האוויר שמתעצמת כשהם מטים את הראש מטה ומלקקים מים.
החוקרים הבחינו גם שהעטלפים שלטו בצורה מדויקת בלשונותיהם בעת ששאבו מים לתוך הפה. זה חשוב כיוון שרוב העטלפים מסתמכים על אקולוקציה (איכון הד). בדרך כלל גלי הקול הללו נפלטים מהפה, אבל לעיתים הם משמיעים קולות מהאף, כמו העטלפים במחקר לכן המים עלולים לחסום את גלי הקול, וכך “לעוור” את העטלף לכמה רגעים.

החוקרים מתכננים לערוך ניסויי המשך על בעלי חיים אחרים שמפגינים יכולת ריבוי משימות, כמו סנוניות שדואות סמוך לפני המים כדי לשתות, ושפיריות שמחוללות במחול רבייה תוך כדי מעוף. מעבר לעניין המחקרי, לחוקרים יש גם שאיפה מעולמות הביו-מימיקרי: חיקוי עקרונות פעולה מעולם החי על מנת להנדס פתרונות טכנולוגיים.

באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר