מדענים הוכיחו: לכל יצור חי יש הילה - שנעלמת אחרי המוות

הביטוי "האור עזב את עיניו" בהתייחסות למוות מתברר כמדויק יותר משחשבנו עד כה. מחקר חדש ומרתק שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי The Journal of Physical Chemistry Letters חושף כי כל היצורים החיים, כולל בני אדם, פולטים זוהר חלש לאורך חייהם - זוהר שנעלם כמעט לחלוטין לאחר המוות.

צוות חוקרים בהובלת פרופ' דניאל אובלק מאוניברסיטת קלגרי בקנדה, בשיתוף עם מרכז המחקר לטיפולים בבריאות האדם במועצת המחקר הלאומית של קנדה, פיתח מערכת הדמיה דיגיטלית רגישה במיוחד המסוגלת לקלוט את מה שהם מכנים "פליטת פוטונים חלשה במיוחד" (UPE).

התופעה המרתקת מתרחשת כתוצאה מתהליכים מטבוליים ותאיים: כאשר תאים צורכים אנרגיה, המיטוכונדריה (תחנות הכוח של התא) משחררות כמויות זעירות של חמצן פעיל (ROS) כתוצר לוואי. חומרים אלה מגיבים עם מולקולות שונות בגוף כמו חלבונים, שומנים ופלואורופורים, ובתהליך זה נפלטים פוטונים בודדים - חלקיקי אור שיוצרים זוהר חלש ביותר.

במסגרת המחקר, החוקרים הניחו עכברים בתיבות חשוכות בטמפרטורה מבוקרת וצילמו אותם בחשיפה ארוכה של שעתיים. בעכברים החיים נצפתה פליטת פוטונים מכל הגוף, עם ריכוזים גבוהים יותר מעל איברים פנימיים, הראש והכפות. לעומת זאת, בעכברים מתים נצפתה ירידה דרמטית בעוצמת הזוהר, ממצא המעיד כי ה"אור" אכן כבה עם המוות.

"בעוד שהעכברים החיים פולטים UPE משמעותי, המעיד כנראה על תהליכים ביולוגיים ופעילות תאית מתמשכת, פליטת ה-UPE בעכברים המתים כמעט ונעלמת לחלוטין", כתבו החוקרים במאמרם.

גם צמחים זוהרים

המחקר, לא הסתפק בבעלי חיים. החוקרים בדקו גם צמחים וגילו כי גם הם פולטים זוהר דומה. בניסוי שנערך על צמח "עץ המטרייה" (Schefflera), נמצא כי עוצמת הזוהר עלתה כאשר הצמח נפגע או נחשף לטמפרטורות גבוהות. שינויים כימיים, ובפרט יישום החומר המאלחש בנזוקאין, הגבירו אף הם את עוצמת האור הנפלט.

לממצאים אלה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת בתחום הרפואה והמדע. היות שהאור קשור לפעילות מטבולית, עוצמת האור הנפלטת מרקמות יכולה להשתנות כאשר הן ניזוקות. רופאים עשויים להיות מסוגלים בעתיד לנטר באופן לא-פולשני את בריאות הרקמות על ידי זיהוי אזורים שמפיקים יותר מדי או פחות מדי אור.

חוקרים מציינים כי טכנולוגיה זו עשויה לשמש גם לניטור בריאות וצמיחת צמחים בתנאים סביבתיים שונים, ולהוות "כלי מבטיח לקידום ההבנה שלנו הן בביולוגיה של צמחים והן במחקר ביו-רפואי ברמה הבסיסית", כפי שנכתב במאמר.

לדברי מומחים בתחום שאינם קשורים למחקר, היכולת לזהות שינויים בדפוסי הזוהר עשויה לסייע באבחון מוקדם של מחלות עוד לפני הופעת סימפטומים קליניים, ולפתוח צוהר חדש להבנת תהליכי החיים ברמה הבסיסית ביותר.

בנוסף, המחקר הזה אינו רק בעל ערך מדעי, אלא גם פילוסופי, שכן הוא מספק הוכחה פיזיקלית לתופעה שבעבר נתפסה כמטאפורית בלבד - האור שבתוכנו שכבה עם המוות.