במחסן ענק בפרברי שנגחאי, עשרות רובוטים דמויי אדם מתרגלים פעולות יומיומיות כמו קיפול חולצה, הכנת כריך ופתיחת דלתות - שוב ושוב, במשך 17 שעות ביממה. המטרה: לייצר מסדי נתונים ענקיים שיאפשרו לחברת AgiBot הסינית לאמן את הרובוטים שלה כך שיוכלו להשתלב בכל תחומי החיים והעבודה.
"דמיינו יום שבו במפעל הרובוטים שלנו, הרובוטים מרכיבים את עצמם", אומר יאו מאוקינג, שותף ב-AgiBot, בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס.
החשיבות האסטרטגית של הרובוטים ההומנואידים עבור סין הודגשה כאשר הנשיא שי ג'ינפינג ביקר במתקני AgiBot בחודש שעבר. במהלך הביקור התבדח שי כי אולי הרובוטים יוכלו לשחק בקבוצת כדורגל. גם חברת Unitree, מפתחת רובוטים נוספת, הוזמנה לפגישה שקיים שי עם חברות פרטיות מובילות, שם דחק בהן לסייע לכלכלה הסינית.
רובוטים כמהלך אסטרטגי
ההשקעה המסיבית ברובוטים דמויי אדם מהווה חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של סין להתמודד עם אתגרים דוחקים: החיכוכים המסחריים עם ארה"ב, הירידה באוכלוסייה והאטה בצמיחה הכלכלית.
ההתקדמות המרשימה של סין בתחום הבינה המלאכותית, בין היתר בזכות הצלחתן של חברות מקומיות כמו דיפסיק, מאפשרת למפתחי הרובוטים לשלב בין חומרה מתקדמת לתוכנה חכמה - הצירוף שהופך את הרובוטים לבעלי ערך כלכלי ממשי.
"יכולות אלה מניחות את היסודות להתמקדות שלנו בשנת 2025 ביישומים מהעולם האמיתי", אמר לרויטרס וו צ'אנגג'נג, מנכ"ל חברת MagicLab, שכבר החלה להציב אבות-טיפוס בקווי ייצור לצורך בדיקות איכות, טיפול בחומרים והרכבה.
תמיכה ממשלתית חסרת תקדים - וירידת מחירים
ממשלת סין מעניקה סובסידיות נדיבות לחברות הומנואידים. על פי הערכות, יותר מ-20 מיליארד דולר הוקצו לסקטור זה בשנה האחרונה בלבד, ובייג'ינג מקימה קרן בהיקף של טריליון יואן (כ-137 מיליארד דולר) לתמיכה בסטארט-אפים בתחומי הבינה המלאכותית והרובוטיקה.
הרכישות הממשלתיות של רובוטים הומנואידים וטכנולוגיות קשורות זינקו ל-214 מיליון יואן ב-2024 (כ-30 מיליון דולר), לעומת 4.7 מיליון יואן (כ-650 אלף דולר) בלבד ב-2023. ערים שונות בסין מציעות סיוע נוסף: שנג'ן הקימה קרן בינה מלאכותית ורובוטיקה בשווי 10 מיליארד יואן (1.4 מיליארד דולר), וממשלת ווהאן מציעה סובסידיות לחברות העומדות ביעדי מכירות, לצד שטחי משרדים בחינם.
אנליסטים צופים כי ענף הרובוטים ההומנואידים עלול ללכת בדרכם של כלי הרכב החשמליים, שמחיריהם צנחו דרמטית בעשור האחרון בזכות סובסידיות ממשלתיות ותחרות גוברת. על פי הערכות בנק אוף אמריקה, העלות הממוצעת של רובוט הומנואידי תעמוד על כ-35 אלף דולר בסוף השנה, אך עשויה לרדת ל-17 אלף דולר עד 2030 אם רוב רכיביו יגיעו מסין.
"בזכות שרשרת האספקה המקיפה שלה, לסין יש יתרון משמעותי בהורדת עלויות הייצור של רובוטים הומנואידים", אומר מינג הסון לי, ראש מחקר הרכב והתעשייה בבנק אוף אמריקה, שמעריך כי המכירות השנתיות העולמיות של רובוטים הומנואידים עשויות להגיע למיליון יחידות ב-2030.
מה יהיו ההשלכות על שוק התעסוקה?
לצד ההתלהבות מההתקדמות הטכנולוגית, מתגברת הדאגה להשלכות על שוק התעסוקה. על פי נתוני הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה, כ-123 מיליון אנשים עובדים בתעשייה בסין.
בקונגרס העם הלאומי השנה, ג'נג גונגצ'נג, מומחה לביטחון סוציאלי, הזהיר כי פיתוח רובוטים ובינה מלאכותית ישפיע על כ-70 אחוז מסקטור הייצור בסין, מה שעלול להוביל לירידה תלולה בהפרשות לביטוח הלאומי. ליו קינגפנג, יו"ר חברת הבינה המלאכותית iFlytek, הציע להקים תוכנית ביטוח אבטלה ייעודית שתספק כיסוי של 6-12 חודשים לעובדים שיוחלפו ברובוטים.
למרות החששות מפני השפעתם על מקומות עבודה, בייג'ינג רואה בטכנולוגיה זו מפתח למילוי פערים בתחומים כמו סיעוד לקשישים, שם הביקוש גדל ככל שאוכלוסיית סין מזדקנת.
ממשלת סין פרסמה בדצמבר תוכנית לאומית לטיפול בקשישים שעודדה שילוב של רובוטים הומנואידים ובינה מלאכותית. זמן קצר לאחר מכן, ענקית הטכנולוגיה Ant Group הכריזה על הקמת חברה בת חדשה, Ant Lingbo Technology, שהרובוטים ההומנואידים שלה יתמקדו בטיפול בקשישים, בין תחומים אחרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו