"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נתון מדהים: 99.999% מקרקעית האוקיינוסים עדיין לא נצפו ונחקרו על ידי האדם
האזור העצום הזה נחקר פחות מאשר כוכב הלכת מאדים • רוב המחקר הימי מרוכז סביב שלוש מדינות בלבד • מומחים מזהירים: "מקבלים החלטות עולמיות על בסיס מדגם מזערי" • בקצב הנוכחי יידרשו 100,000 שנה לחקר כל הקרקעית
קרקעית הים (ארכיון). צילום: GettyImages

נתון מדהים: 99.999% מקרקעית האוקיינוסים עדיין לא נצפו ונחקרו על ידי האדם

האזור העצום הזה נחקר פחות מאשר כוכב הלכת מאדים • רוב המחקר הימי מרוכז סביב שלוש מדינות בלבד • מומחים מזהירים: "מקבלים החלטות עולמיות על בסיס מדגם מזערי" • בקצב הנוכחי יידרשו 100,000 שנה לחקר כל הקרקעית

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחקר חדש, שפורסם בכתב העת היוקרתי Science Advances חושף נתון מדהים: למרות שהאוקיינוסים מכסים כ-70% משטח כדור הארץ, האנושות הצליחה לצפות ולחקור באופן ויזואלי רק כ-0.001% מקרקעית האוקיינוסים העמוקים. שטח זה, שקול בגודלו לכעשירית משטחה של בלגיה בלבד.

החוקרים ניתחו נתונים מ-43,681 צלילות עמוקות שבוצעו מאז 1958 וגילו כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית, הידע שלנו על האזורים העמוקים ביותר בכדור הארץ נותר מוגבל באופן מפתיע. "זהו מדגם קטן ומוטה שמקשה על הבנה וניהול האוקיינוסים", הסבירה ל-CNN סוזן פולטון, חוקרת בליגה לגילוי האוקיינוס ושותפה למחקר.

המחקר חושף כי כמעט שני שלישים מכל התצפיות הויזואליות של קרקעית הים התרחשו בטווח של 200 מייל ימי משלוש מדינות בלבד: ארה"ב, יפן וניו זילנד. בנוסף, כמעט כל הצלילות העמוקות בוצעו על ידי מוסדות מחמש מדינות בלבד, כולל צרפת וגרמניה.

צוללנים בים. "מדגם קטן ומוטה שמקשה על הבנה וניהול האוקיינוסים", צילום: GettyImages

לפי הערכות מדעיות, שני שלישים מכ-700,000 עד מיליון מיני החיים באוקיינוסים (למעט מיקרואורגניזמים) טרם התגלו או תוארו באופן רשמי. "נסו לדמיין ניסיון לספר את סיפורן של סביבות קריטיות כמו הסוואנה האפריקנית או יערות הגשם האמזוניים רק באמצעות תצלומי לוויין ודגימות דנ"א, מבלי לראות מעולם מה חי שם", מדגישה פולטון.

המחקר מצביע על הטיה משמעותית בדגימות לכיוון מים רדודים (פחות מ-2,000 מטר עומק), למרות שכמעט שלושה רבעים מקרקעית הים נמצאים עמוק יותר. תצורות גיאולוגיות מסוימות כמו קניונים ומצוקים תת-ימיים זוכות לתשומת לב רבה, בעוד אזורים נרחבים של רכסים ומישורים תת-ימיים נותרים בלתי נחקרים.

השלכות חמורות

להבנה המוגבלת של האוקיינוסים העמוקים יש השלכות משמעותיות. האוקיינוסים ממלאים תפקיד מכריע בוויסות האקלים, ייצור חמצן ותרופות פוטנציאליות, ועם זאת אנחנו מכירים רק חלק זעיר בלבד מהם.

לפי חישובי החוקרים, בקצב הנוכחי יידרשו יותר מ-100,000 שנה כדי לחקור ויזואלית את כל קרקעית הים העמוקה, מה שמוביל אותם לקרוא ל"שינוי יסודי באופן שבו אנו חוקרים את האוקיינוס העמוק".

צלילה באוקיינוס (ארכיון). מכירים רק חלק זעיר בלבד מהם, צילום: רויטרס

בינתיים, החלטות גלובליות בנושאי מדיניות אוקיינוסים, אקלים והערכות מגוון ביולוגי מתקבלות על בסיס מדגם קטן באופן מפתיע. לטובת המדע והגילוי עצמו, החוקרים קוראים לחדשנות והרחבת האופן שבו אנו חוקרים את האזורים הפחות נגישים בעולמנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...