ישראל חגגה את יום העצמאות ה–77 לצד לא מעט אתגרים בטחונים, כלכליים וחברתיים. ובכל זאת, יש גם לא מעט סיבות לאופטימיות: החוסן של החברה והכלכלה הישראלית, שמוכיחה עמידות יוצאת דופן תחת משברים מתמשכים, יזמים שלא מפסיקים לחדש ולייצא לעולם טכנולוגיות מדהימות, וגשרים חדשים שנבנים בין חלקי החברה הישראלית גם בימים הקשים בהם אנו נמצאים.
נקודה מעודדת במיוחד במובן זה הוא הגיל החציוני בישראל, שעומד על כ-30 שנה. זה נתון יוצא דופן בין המדינות המפותחות בעולם, בפער עצום לעומת גרמניה (גיל חציוני של 46.5) ואיטליה (47.7), למשל.
המשמעות של גיל חציוני צעיר היא שישראל עומדת להיכנס לתקופה של "בונוס דמוגרפי": יותר עובדים, ופחות אזרחים ותיקים שתלויים באוכלוסייה העובדת.
זו הזדמנות עצומה, אם המדינה תשכיל להשקיע בחינוך טכנולוגי, בקידום יזמות ובנגישות לפריפריה. תוכניות כמו "מגשימים", "קמא-טק" ו"אקדמיה בתעשייה", לדוגמה, כבר יוצרות אפקט חיובי, עם עשרות אלפי צעירים שנכנסו למסלולי יזמות, תכנות וסייבר. אלו תוכניות נהדרות, אך צריך להגביר את כמותן והנגישות שלהן לאוכלוסיות נוספות, בדגש בפריפריה.
החסם המרכזי: נגישות והשראה
בפריפריה הגיאוגרפית ובמגזר הערבי והחרדי הבעיה איננה העדר כשרון, אלא הזדמנות. הדרך להשתלבות בתעסוקה של הישראלים האלה היא סבלנות, הנגשה, חינוך למצוינות וטיפוח מודלים להשראה מתוך המגזרים עצמם.
בשנים האחרונות יש הכשרה של נשים חרדיות בתחום ההייטק, מגמה מבורכת אך לא מספיקה. הרגולטור צריך לפתח תוכניות ייעודיות ללמידה ולהשמה בחברות הייטק כך שיתאימו לאורח החיים שלהן ויצרו כמיהה של אותה אוכלוסייה לתעשיית ההייטק.
כיום, רק 2.5% מהחברות שהצליחו לעשות אקזיט בישראל מנוהלות על ידי יוצאי פריפריה. הפתרון הוא להעביר את ההזדמנות אליהם, במקום לחכות שיגיעו למרכז. מיזמים כמו WE@Tech בדרום הארץ, או תוכניות בשיתוף מגזר שלישי וממשל, כבר מתחילים להזיז את המערכת.
דור צעיר מחפש משמעות
הדור הצעיר בישראל, שכולם כבר הספידו, הוכיח עצמו בתקופת חרבות ברזל. בני דור ה-Z לא מתעניינים רק בכסף, ומדברים על השפעה, קיימות ותיקון חברתי. זה אומר שישראל, עם הדנ"א החברתי והערכי שלה, יכולה לייצר גלים חדשים של יזמות חברתית, אקלימית ובריאותית – לא רק אפליקציות.
הצעירים האלה, עם הרצון לשנות, הם שיכולים להוביל את ישראל לשלב הבא: לא רק "סטארט-אפ ניישן", אלא גם "סולושן ניישן".
אולם, אם ישראל לא תשיקע בהם, היא תחמיץ את היתרונות העצומים שמביא הגיל החציוני הצעיר של השנים הקרובות. מידת ההשקעה של המדינה בחינוך הטכנולוגי, הנגשה וצמצום פערי הידע, יכולה לקבוע האם ובאיזה מידה יצמחו כאן מנהיגי הדור הבא בכלכלה, בטכנולוגיה ובביטחון.
הכותב הוא שותף מנהל ב-Amplefields Investments
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו