רעידת אדמה חסרת תקדים מטלטלת את עולם המדע האמריקני: הקרן הלאומית למדע (NSF), אחת ממממנות המחקר הבסיסי הגדולות בעולם, הורתה ב-30 באפריל לעובדיה "להפסיק את כל פעולות המימון עד להודעה חדשה", כך על פי מסמך פנימי שהגיע לידי כתב העת המדעי Nature.
משמעות ההוראה היא הקפאה מוחלטת של הענקת מענקים חדשים והפסקת זרימת הכספים למחקרים קיימים, כולל אלה המקבלים תשלומים שנתיים קבועים. האפקט המיידי של צעד זה הוא שיתוק כמעט מוחלט של מערכת המחקר המדעי האמריקני, שנחשבת למובילה בעולם.
הקרן, שהוקמה לפני 75 שנה, הייתה מרכיב מרכזי בהצלחת המדע האמריקני. היא הגוף הממשלתי האחראי על מימון מחקר בסיסי - שאלות המונעות מסקרנות ללא יישום מיידי ברור, אך שעשויות להעמיק את הבנתנו את הטבע, להוליד תעשיות חדשות ולשנות את העולם.
כך, למשל, מצפה כוכבים שמומן על ידי הקרן היה הראשון לזהות גלים במרחב-זמן כפי שניבא אלברט איינשטיין. המחקר הבסיסי של הקרן במעגלים וטרנזיסטורים סייע לקדם את השבבים המפעילים את הטכנולוגיה המודרנית. 268 זוכי פרס נובל קיבלו מימון מהקרן לאורך השנים.
ביטול אלפי מענקים ומשבר מנהיגות
בשבועיים האחרונים כבר ביטלה הקרן כ-1,040 מענקים בשווי כולל של 739 מיליון דולר, מכה קשה לחוקרים ולמוסדות מחקר ברחבי ארצות הברית. ניתוח של "הוושינגטון פוסט" חושף כי מאז תחילת המשבר, הוענקו רק כמחצית ממספר המענקים שהוענקו בתקופה המקבילה אשתקד.
המשבר העמיק עם התפטרותו המפתיעה של מנהל הקרן, סת'וראמן פאנצ'אנאתאן, שכתב לעובדיו במכתב פרידה: "עשיתי כל שביכולתי". במכתב הפרידה שלו, רמז פאנצ'אנאתאן לניסיונות לקצץ בתקציבי הקרן: "ה-NSF היא השקעה חשובה ביותר להפיכת הדומיננטיות המדעית של ארה"ב למציאות. אסור לנו לאבד את היתרון התחרותי שלנו".
סינון פוליטי של מחקרים
במקביל להקפאת המענקים, הנהלת הקרן הנהיגה מדיניות חדשה המחייבת את עובדיה לסנן הצעות מחקר ולבדוק שהן "מתואמות עם יעדי הסוכנות". הצעות שלא עומדות בקריטריונים אלה יוחזרו למגישים ללא אפשרות למימון.
"למרות שמדע טוב עדיין יכול לקבל מימון, למדיניות הזו יש פוטנציאל להיות 'שליטה אורווליאנית'," אמר אחד מעובדי הקרן ל-Nature. עובד אחר התבטא בחריפות: "הם הורסים את תהליך הערכת המחקר המדעי שנבנה לאורך עשרות שנים". בעקבות המדיניות החדשה, חלק מהעובדים כבר הודיעו על כוונתם להתפטרת.
הסערה הגיעה לשיאה עם הצעת תקציב חדשה של הבית הלבן, שכוללת קיצוץ של כ-56% מתקציב הקרן - מ-8.8 מיליארד דולר ל-3.9 מיליארד בלבד. בהצעה נטען כי הקרן "מימנה מחקרים בעלי ערך ציבורי מפוקפק, כמו השפעות ספקולטיביות של תרחישי אקלים קיצוניים ומחקרים חברתיים נישתיים".
"אם יאושרו קיצוצים דרמטיים אלה, התשתיות המדעיות הגדולות - טלסקופים, מצפים, ותחנות המחקר בקוטב הדרומי - יעמדו בפני סכנת סגירה", אומר גורם המקורב להנהלת הקרן. "איך אפשר לנהל סוכנות הפועלת ב-50% מיכולתה?"
"מכונת המדע האמריקנית, שהיא מושא קנאה בעולם כולו, עומדת להיהרס", הזהיר פרופ' מייקל טרנר, קוסמולוג מאוניברסיטת UCLA. "אם נלך בדרך של פירוק מערכת המדע האמריקנית, נסבול מההשלכות בכל תחומי החיים".
חברת הקונגרס זואי לופגרן, הדמוקרטית הבכירה בוועדת המדע, הזהירה כי ביטול המענקים עשוי להיות בלתי חוקי, וכי קיצוץ דרסטי בתקציבי הקרן יהיה "אסון". "הרוב המכריע של הצמיחה בתמ"ג של ארה"ב קשור להשקעות במדע וטכנולוגיה, ועכשיו אנחנו מחסלים אותם", אמרה.
מומחים מעריכים כי המשבר עלול להאיץ שינוי במפת ההשפעה המדעית העולמית. "אם ארה"ב תצמצם משמעותית את השקעותיה במדע בסיסי, סין ואירופה יתפסו את מקומה כמובילות עולמיות", אמר לוושינגטון פוסט מומחה למדיניות מדע. "מדינות רבות ייאלצו להגדיל את שיתופי הפעולה עם האיחוד האירופי וסין".
"החיים במעבדה תלויים על בלימה"
חוקרים רבים כבר חשים את ההשפעות הקשות של המשבר. ד"ר קולין קרלסון מאוניברסיטת ייל, המוביל יוזמה לחיזוי וירוסים בעלי פוטנציאל למגפות עולמיות, מביע חשש עמוק לגבי עתיד המחקר שלו, הממומן במענק של 12.5 מיליון דולר מהקרן. הפרויקט, המעסיק כ-50 חוקרים באוניברסיטאות שונות, אושר למימון הנוכחי, אך הסיבוב הבא של המימון נמצא כעת בסכנה.
"אם ההקפאה לא תוסר, היא עלולה להביא לסגירת מעבדות של חוקרים", הזהיר קרלסון. "החיים במעבדה תלויים על בלימה, ואנחנו לא יודעים מה יהיה מחר".
השלכות רחבות היקף
בעקבות המשבר, אוניברסיטאות ברחבי ארה"ב מתחילות להקפיא גיוסי סגל ולצמצם את מספר תלמידי המחקר המתקבלים, בחשש מפני עתיד המימון המדעי במדינה.
פרופ' אלונדרה נלסון, חברה במועצה הלאומית למדע המפקחת על הקרן, הביעה דאגה עמוקה: "העדויות על האופן שבו אנחנו מחסלים באלף חתכים את מערכת המדע והמחקר מדאיגות".
לדברי דובר הקרן, המשבר נובע בחלקו מכך שהסוכנות קיבלה עד כה רק כרבע מהתקציב שהקונגרס הקצה לה לשנת הכספים הנוכחית, שמסתיימת ב-30 בספטמבר. אולם, גורמים בכירים מצביעים על שינויים מהותיים ביחס הממשל למדע ומחקר.
"רוח הדברים השתנתה", אמר לוושינגטון פוסט עובד בכיר בקרן שביקש להישאר בעילום שם. "יש תחושה שהמחקר המדעי הבסיסי כבר אינו נתפס כנכס לאומי אסטרטגי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו