מדענים הצליחו לפתח נסיוב נגד ארס (Antivenom) בעל יכולות "חסרות תקדים" מדמו של טים פרידה, אמריקני שהזריק לעצמו ארס נחשים באופן מכוון במשך כמעט שני עשורים. לפי פרסום ב-BBC, הנוגדנים שנמצאו בדמו של פרידה הוכחו כמגינים מפני מנות קטלניות של ארס ממגוון רחב של מיני נחשים, כפי שהראו ניסויים בבעלי חיים.
בניגוד לתרופות הקיימות כיום, שצריכות להתאים באופן ספציפי למין הנחש שנשך את הקורבן, המחקר החדש מהווה צעד משמעותי לקראת פיתוח נסיוב אוניברסלי נגד כל הכשות הנחשים - שגובות את חייהם של עד 140 אלף בני אדם מדי שנה, ומותירות פי שלושה מכך עם קטיעות גפיים או נכות קבועה.
בסך הכל, פרידה ספג יותר מ-200 הכשות ויותר מ-700 הזרקות של ארס שהכין בעצמו מכמה מהנחשים הקטלניים ביותר בעולם, כולל מינים שונים של ממבות, קוברות, טייפנים וקרייטים. פרידה, שעבד בעבר כמכונאי משאיות, החל בניסוייו העצמיים מתוך עניין אישי בנחשים ותיעד את התהליך ביוטיוב.
הוא סיפר ל-BBC כי "לגמרי הסתבכתי" בשלבים המוקדמים, כאשר שתי הכשות של קוברה בזו אחר זו הותירו אותו בתרדמת. "לא רציתי למות. לא רציתי לאבד אצבע. לא רציתי להפסיד עבודה", אמר.
המניע של פרידה להמשיך בניסויים, למרות הסכנה, היה הרצון לפתח טיפולים טובים יותר עבור קורבנות הכשות נחשים ברחבי העולם. "זה פשוט הפך לאורח חיים והמשכתי להתמיד בכל כוחי - למען האנשים שנמצאים 8,000 מייל (כ-13 אלף קילומטר) ממני, שמתים מהכשות נחשים", הסביר ל-BBC.
"אם מישהו בעולם פיתח את הנוגדנים האלה - זה הוא"
כיום, נסיוב נגד ארס מיוצר על ידי הזרקת מנות קטנות של ארס נחשים לבעלי חיים, כמו סוסים. מערכת החיסון שלהם נלחמת בארס על ידי ייצור נוגדנים, ואלה נאספים לשימוש כתרופה. הבעיה היא שארס ונסיוב צריכים להתאים זה לזה באופן הדוק, מכיוון שהרעלנים בהכשה ארסית משתנים ממין אחד למשנהו. למשל, נסיוב שנוצר מנחשים בהודו פחות יעיל נגד אותו מין נחש בסרי לנקה.
צוות חוקרים בראשות ד"ר ג'ייקוב גלנוויל, מנכ"ל חברת הביוטכנולוגיה Centivax, החל לחפש סוג של הגנה חיסונית המכונה "נוגדנים מנטרלים רחבי טווח". במקום לפעול נגד החלק הייחודי של הרעלן, נוגדנים אלה מכוונים לחלקים המשותפים לקבוצות שלמות של רעלנים.
כששמע על פרידה, ד"ר גלנוויל יצר איתו קשר: "מיד חשבתי 'אם מישהו בעולם פיתח את הנוגדנים המנטרלים רחבי הטווח האלה, זה יהיה הוא'", סיפר ל-BBC. "בשיחה הראשונה אמרתי לו 'זה עלול להישמע מוזר, אבל הייתי רוצה מאוד לקבל דגימה מהדם שלך'". פרידה הסכים.
המחקר התמקד בנחשים מסוג פתניים, כמו נחשי אלמוגים, ממבות, קוברות וטייפנים. נחשים אלה משתמשים בעיקר ברעלנים הפוגעים במערכת העצבים (נוירוטוקסינים), המשתקים את הקורבן ועלולים להיות קטלניים כאשר הם משתקים את שרירי הנשימה.
החוקרים בחרו 19 סוגי נחשים שזוהו על ידי ארגון הבריאות העולמי כקטלניים ביותר, וסרקו את דמו של פרידה. מחקרם, שפורסם בכתב העת המדעי Cell, זיהה שני נוגדנים יעילים נגד שני סוגים של רעלנים עצביים. בשילוב עם תרופה נוספת, הם יצרו תערובת נסיוב שבניסויים על עכברים הגנה מפני מנות קטלניות מ-13 מתוך 19 מיני הנחשים, עם הגנה חלקית נגד ששת המינים הנותרים.
"זוהי הגנה ברוחב חסר תקדים, המכסה כנראה מגוון רחב של נחשים שעבורם אין כיום נסיוב זמין", אמר ד"ר גלנוויל. הצוות ממשיך לשפר את הנסיוב ולבחון אם הוספת רכיב רביעי תוכל להוביל להגנה מלאה.
חשוב לציין שהמחקר הנוכחי התמקד רק בנחשים מסוג פתניים. הקבוצה השנייה של נחשים הארסיים - הצפעים - משתמשת בעיקר ברעלנים התוקפים את הדם, להבדיל מהרעלנים העצביים, ולכן הנסיוב שפותח במחקר הנוכחי אינו יעיל נגדם. התקווה הגדולה של החוקרים היא לפתח או נסיוב יחיד שיהיה יעיל נגד כל סוגי הארס, או לחלופין שתי זריקות נפרדות - אחת לפתניים ואחת לצפעים.
פרופ' פיטר קוונג מאוניברסיטת קולומביה, המשתתף במחקר, העריך לגבי ההתקדמות העתידית: "אני מאמין שבעשר או 15 השנים הבאות יהיה לנו משהו יעיל נגד כל סוגי הרעלנים". הוא הוסיף כי "הנוגדנים של טים הם באמת יוצאי דופן - הוא למעשה לימד את מערכת החיסון שלו להשיג זיהוי רחב ביותר של רעלנים".
פרופ' ניק קייסוול, ראש המרכז למחקר על הכשות נחשים בבית הספר לרפואה טרופית של ליברפול, שלא היה חלק מהמחקר, הגדיר את ההישג כ"בהחלט חדשני" המספק "הוכחה חזקה" לכיוון מבטיח. עם זאת, הוא הדגיש שיש "עוד הרבה עבודה לעשות" ושהנסיוב עדיין צריך לעבור בדיקות נרחבות לפני שיאושר לשימוש בבני אדם.
עבור פרידה עצמו, ההתקדמות במחקר "גורמת לי להרגיש טוב. אני עושה משהו טוב למען האנושות וזה היה מאוד חשוב לי. אני גאה בזה. זה די מגניב", אמר ל-BBC.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו