"החוצפה תנצח": איך ההייטק הישראלי ימשיך להוביל כשהעולם משתנה?

בשנה וחצי האחרונות, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ענף ההייטק הישראלי עמד בפני אתגרים חסרי תקדים. עשרות אלפי עובדים גויסו למילואים ממושכים, משקיעים היססו, והחברות נאלצו להתאים את עצמן למציאות חדשה, והשאלות על עתיד התעשייה צפו ועלו.

כדי להבין כיצד התמודדו מנהלות מנהלים בכירים עם המצב ולשמוע את תחזיותיהם לעתיד, קיימנו סדרת ראיונות עם 15 מובילי דעה מחברות וארגונים שונים בהייטק הישראלי – מסטארט-אפים קטנים ועד חברות ענק בינלאומיות, ממרכזי פיתוח של תאגידים רב-לאומיים ועד רשויות ממשלתיות.

הם חלקו עמנו תובנות על המנטליות הישראלית המיוחדת, על האתגרים והחוזקות של האקוסיסטם המקומי, ובעיקר - על התקווה והאמונה ביכולתה של ישראל להמשיך להוביל בזירת החדשנות העולמית, למרות, ואולי דווקא בזכות, האתגרים.

אליעד ויסברג, סמנכ"ל משאבי אנוש גלובלי בחברת פיייבר (Fiverr)

מה החברה שלכם עושה כדי לפתח את ההון האנושי בישראל?

המשימה של פייבר היא לעצב את עולם העבודה ואת האופן שבו אנשים עובדים ביחד בעידן החדש, לכן האחריות לפיתוח והעצמה אישית וחברתית של העובדים והעובדות והסביבה שבה אנו חיים, היא חלק בלתי נפרד ממנה. אנחנו מאמינים שצמיחה טכנולוגית וחוסן חברתי הם ערכים שמשלימים זה את זה, לכן אנו יוזמים אירועים מקצועיים רבים כדי להפיץ את הידע  הטכנולוגי שלנו, ליצור חיבורים מקצועיים, ולעודד חדשנות בקרב הקהילה הטכנולוגית בישראל. בנוסף, הקמנו בחברה את קרן colors, שפועלת, ביחד עם העובדים שלנו, במגוון של תחומים לפיתוח וחיזוק החברה הישראלית ואוכלוסיות מוחלשות".

כיצד ניתן לנצל את הגיוון החברתי והתרבותי בישראל כיתרון תחרותי?

"אנו רואים בגיוון ערך מרכזי ולא רק חובה חברתית. גיוון מעניק יתרון תחרותי בתעשיית ההייטק הגלובלית והמקומית כאחד, שמאפשר מנעד רחב של רעיונות, פתרונות יצירתיים, נקודות מבט ודרכי חשיבה מחוץ לקופסה וכך הוא מאתגר את השוק ומוביל להצלחה… ההזדהות של עובדי החברה עם הערכים שהיא בוחרת לקדם, יוצר חיבור רגשי שמעצים את המוטיבציה והקשר שבין הארגון לעובד וכך מחזק את החיבור למשימה של החברה. בנוסף, מחקרים הראו שחברות שבחרו לחשוף את נתוני הגיוון שלהן נתפסו כחיוביות ומחויבות יותר לערכי גיוון". 

מה הערך החשוב ביותר שהבאתם מהבית או מהשירות הצבאי לעולם העסקי?

הערך החשוב ביותר שלקחתי איתי מהשירות הצבאי הוא דבקות במשימה - בכל תנאי. זה עיקרון שמלווה אותי גם בעולם העסקי, בו לא פעם אנו נאלצים להתמודד עם אתגרים מורכבים. דבקות במשימה היא היכולת להישאר ממוקדים, יצירתיים ונינוחים כשדברים משתבשים, כשהפערים הטכנולוגיים משמעותיים וכשאנחנו צריכים להתאים את עצמנו למציאות שקצב השינוי בה הולך והופך מהיר יותר."

כיצד הזהות הישראלית שלך באה לידי ביטוי בסגנון הניהול או בתרבות הארגונית?

"כל העובדים והעובדות שפוגשים אותי, בארץ או בחו"ל, יודעים שאני ישראלי. לא רק בגלל המבטא שלי, אלא גם כי ישירוּת, פתיחות ושותפות בלתי מתפשרת הם מהערכים שמובילים אותי ומהווים בעיני את הבסיס לתרבות ארגונית בריאה, בטוחה, שאפתנית ולעיתים גם חצופה - במובן הטוב של המילה. היכולת לנהל שיח אמיתי וישיר, תוך שמירה על כבוד הדדי ואמון מאפשרת לנו, כחברה, לפרוץ גבולות, לקחת סיכונים מחושבים ולהתפתח לתחומים עסקיים חדשים - בדיוק כמו האופי היזמי והנועז שמאפיין את ישראל". 

שרון ארגוב, מנהלת שיווק AI21

האם חווית דילמות בין שיקולים עסקיים לערכיים במהלך התקופה הסוערת האחרונה?

"בוודאי. כל מי שמוביל היום בארגון חווה את זה. התקופה האחרונה הכריחה אותנו לבחון מה חשוב באמת - לא רק מה רווחי , נכון או חשוב לביזנס. זה מתחיל מעובדים שיוצאים למילואים ממושכים וממשיך בכמה אתה מכניס ליום-יום של הארגון את המצב בישראל, כולל ענייניים פוליטיים. בעיניי, הצלחה אמיתית היא כשעסקים עומדים מאחורי האנשים שלהם, הערכים שלהם, והקהילה שהם חלק ממנה - גם כשזאת לא תמיד הבחירה הקלה או המיידית מבחינת טבלאות אקסל. אני מאמינה שכיזמים ,ומנהלים בהייטק, אנשים שעושים שינוי בעולם ואנחנו מחויבים להיות אקטיביים ואפילו קולניים לגבי התפיסות הערכיות שלנו". 

מה המסר שלך לצעירים המתלבטים האם להישאר בישראל או לחפש הזדמנויות בחו"ל?

"אני מבינה לגמרי את ההתלבטות, אבל מאמינה שאי אפשר לנתק בין הצלחה אישית להקשר שבו היא נוצרת. ישראל היא לא רק 'עוד מקום לעבוד בו' - היא גם מגרש משחקים מדהים לחדשנות, לחוצפה חיובית לקצב שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר, להון אנושי מדהים ולהרבה ערבות הדדית בעסקים. מי שבוחר להישאר כאן, ובטח מי שמקים פה חברות טכנולוגיות גלובליות, תורם לבנייה של משהו גדול יותר מעצמו - וזה בעיניי אחד הדברים הכי משמעותיים ומספקים שיש בקריירה". 

מה היה הרגע המכונן בחייך שהוביל אותך לקריירה בתחום ההייטק?

"זה לא היה רגע אחד דרמטי, אלא הצטברות של סקרנות בלתי פוסקת, רצון לבנות דברים גדולים, ואהבה לאנשים ולחדשנות. דווקא העובדה שלא באתי מרקע טכנולוגי קלאסי נתנה לי יתרון: לראות את ההייטק לא רק דרך קוד, אלא דרך ההשפעה שיש לו על אנשים, חברות, ותעשיות שלמות".

ערן סרוק, מנכ"ל חברת הפינטק GMT

האם הרגולציה בישראל מסייעת או מעכבת חדשנות טכנולוגית?

"הרגולציה בישראל נמצאת בתהליך שינוי מבורך. אנחנו עדים ליותר פתיחות מצד הגורמים הממשלתיים, יותר הקשבה לשוק ויותר הבנה לצרכים של חברות טכנולוגיה. ההבנה והחקיקה המתפתחת בנושאים כמו שירותי תשלום, מטבעות קריפטוגרפים, שקל דיגיטלי, ניהול חשבונות חלף בנקים ועוד, מעודדת תחרות בשוק. לצד זאת, עדיין יש מקום לשיפור, במיוחד במהירות הביצוע והוודאות הרגולטורית. אני מאמין שככל שנעודד מודלים רגולטוריים חדשניים, נאפשר פיילוטים ונהיה גמישים בתהליכים - ישראל תוכל להפוך למובילה עולמית לא רק בטכנולוגיה, אלא גם ביצירת סביבה תומכת ומזמנת חדשנות".

איך אתם מתמודדים עם אובדן כוח אדם עקב גיוסי מילואים ממושכים?

"אנחנו רואים בגיוס למילואים לא רק חובה, אלא גם זכות. רבים מאנשי הצוות שלנו גויסו והשאירו מאחוריהם משפחות, לקוחות, ועבודה יום-יומית. דאגנו ככל יכולתנו לעטוף אותם ולתת להם גב מלא - מקצועית, כלכלית ונפשית. במקביל, חיזקנו מנגנוני גיבוי והעצמנו את העובדים שנותרו, מה שאפשר לנו לשמור על שגרה תפעולית ולספק שירות רציף ואיכותי ללקוחות. החוסן שגילינו כחברה בתקופה הזו הוא עדות לעוצמה של האנשים שלנו ב-GMT והן בחברה הישראלית".

 מה המסר שלך לצעירים המתלבטים האם להישאר בישראל או לחפש הזדמנויות בחו"ל?

"ישראל היא מיזם מרתק. שילוב נדיר של יצירתיות, חוצפה חיובית, קהילתיות, ורוח יזמית בוערת. אני בוחר להישאר כאן שותף לבנייה של משהו גדול - לא רק קריירה אישית, אלא תרבות, ערכים וחברה. דווקא במורכבות המקומית יש פוטנציאל יוצא דופן לצמוח, להשפיע ולעשות שינוי אמיתי. יש כאן הזדמנויות רבות, קהילה מפרגנת, ואנשים שלא מוותרים גם כשהאתגר גדול". 

רונן ערמון, סמנכ"ל מוצרים וטכנולוגיות בחברת סלברייט (Cellebrite)

איזה שינוי הייתם רוצים לראות בהכשרת מהנדסים ואנשי טכנולוגיה בישראל?

"למדתי בתיכון בבית ספר להנדסאים בהרצליה במגמת מתמטיקה ופיזיקה. אני זוכר שהיינו מתכנסים בבית המלאכה עם כל מיני מכונות: כרסומות, מחרטות ועוד. לצערי, ככל שהמדינה גדלה, קצת נטשנו את העשייה הזאת. סטף ורטהיימר ז"ל הטיף בחייו לייצור תעשייתי כמרכז העשייה הטכנולוגית, שילוב של ציונות וחדשנות, ואני מאוד מתחבר לזה. אני בעד להחזיר עטרה ליושנה, ולהביא את המהנדסים לקדמת הבמה. לשם כך, דרוש חינוך להבנה טכנולוגית, הנדסית ומתמטית עוד בחינוך היסודי והתיכוני. כיום, למשל, אין אף מסלול שמלמד אותך להיות מנהל מוצר, ולהבין מה זה שרשרת ייצור מוצר, והפער הזה מחלחל גם לאקדמיה. צה״ל הוא יוצא דופן חיובי ביכולת לקחת מהנדסים חסרי ניסיון ולהוציא בעלי מקצוע לאזרחות, אך זה לא מספיק. פתרון יעיל יכול להיות הקמת חממות טכנולוגיות שיכשירו בוגרים מהנדסים, בהובלת חברות טכנולוגיות ובתמיכה ממשלתית".

מה המסר שלכם לצעירים המתלבטים האם להישאר בישראל או לחפש הזדמנויות בחו”ל?

"כשנפתחת הזדמנות בחו"ל, אפשר להבין את הרצון לטעום ולהתנסות. עם זאת, מי שחושב שהחיים כמהנדס בחו"ל קלים או נוצצים עשוי להתבדות. לצד המורכבות הזו, יש ערכים ומשמעות שאני מחויב להם. עבורי, ההגשמה העצמית בישראל מאפשרת לי להשפיע על החברה והמדינה בה אני חי וליהנות משותפות גורל אמיתית. הבחירה הזו אינה משפיעה רק עלי, אלא גם על משפחתי. בעבר התגוררתי בארה"ב והיו לי אפשרויות להישאר שם, אך מה שהחזיר אותי לארץ היו התרבות והמשפחה. חבריי שבחרו להשתקע בחו"ל, וכיום מתמודדים עם בעיות זהות של הילדים, עם גלי אנטישימיות ובחירות קשות".

איזה תחום טכנולוגי אתם צופים שישראל תוביל בו בעשור הקרוב?

"המצב הביטחוני המורכב בישראל מוביל לפיתוח טכנולוגיות ויזמויות שמספקות פתרונות אזרחיים פורצי דרך. כתוצאה מכך, עולם הדיפנס טק חווה פריחה עולמית, ממנה נהנית גם חברת סלברייט, המפתחת טכנולוגיות בתחום הביטחון הציבורי למניעת פשיעה וטרור ולהגברת אכיפת החוק… אם אני מביט עשור קדימה, אני רואה את פירות החדשנות נכנסים לתחומים אזרחיים".

 מהו החלום האישי שלכם שעדיין לא הגשמתם?

"אני ומשפחתי אוהבים לטייל בארץ, ולצערי אני נחשף להמון לכלוך וזוהמה באתרים השונים. אני מאמין שאפשר לייצר פתרונות שיתנו מענה גם בפן הזה, אם זה למשל, רחפנים שיסתובבו לאורך שבילי ישראל, ינטרו פסולת ואולי אף יאספו אותה. אני תוהה איך אוכל לתרום לפיתוח של פתרונות שישמרו על ארצנו ואשמח להגשים חלום בכיוון הזה - אולי בפנסיה".

גל רינגל, מנכ"ל ומייסד MineOS

מה מייחד מיזמים ישראליים בהשוואה למדינות אחרות?

"מה שמייחד את היזמות בישראל הוא היכולת לפעול במהירות, גם כשאין את כל התשובות. זו תרבות שנשענת פחות על תכנון ארוך טווח, ויותר על עשייה, ניסוי ותגובה מהירה למה שהשטח דורש. הגישה הישירה, הרצון להזיז דברים מהר, והנכונות להתנסות גם בלי שלמות - כל אלה יוצרים סביבה שבה דברים קורים. לא תמיד בצורה מסודרת, לפעמים על הדרך, אבל עם דחף ברור להתקדם ולפתור בעיות אמיתיות. בעולם הטכנולוגי, היתרון הוא לא של החזק או העשיר, אלא של המסתגל והיצירתי. זה בדיוק המקום שבו הישראליות שלנו נותנת לנו יתרון שקשה לשכפל".

האם הרגולציה בישראל מסייעת או מעכבת חדשנות טכנולוגית?

הקשר בין רגולציה לחדשנות הוא עדין. מצד אחד, בישראל יש מסורת של יזמות וחופש פעולה יחסי, שמאפשרים לחברות צעירות לצמוח בקצב מהיר. מצד שני, בתחומים כמו פרטיות, שימוש בבינה מלאכותית או עמידה בתקינה בינלאומית, הפער בין הקצב של הטכנולוגיה לבין ההסדרה הרגולטורית מורגש היטב. מניסיוני, החברות המצליחות ביותר הן אלה שרואות ברגולציה לא רק מגבלה, אלא הזדמנות לבניית אמון ארוך-טווח. בסופו של יום, המטרה המשותפת היא לאפשר התקדמות טכנולוגית שיוצרת ערך אמיתי למשק ולאזרחים, תוך שמירה על כללי משחק הוגנים שמעודדים תחרות ויצירתיות".

מהם הערכים המרכזיים שמנחים אותך בניהול החברה בתקופות משבר?

"בתקופות של חוסר ודאות, אני מאמין שהדבר החשוב ביותר הוא בהירות. לא תמיד אפשר לדעת מה יקרה מחר, אבל כן אפשר לוודא שכולם מבינים איפה הדברים עומדים היום. שקיפות, עקביות ותקשורת ישירה הם בעיניי אבני יסוד בהתמודדות עם משברים, גם פנימיים וגם חיצוניים. ניהול בתקופות כאלה דורש שני דברים שנראים מנוגדים: יציבות וגמישות. מצד אחד, לא לזגזג כל יום לפי הכותרות; מצד שני, כן לדעת להתאים את עצמנו למציאות משתנה. בתוך המתח הזה מתקבלות ההחלטות הכי חשובות".

אריק בנטוב, מייסד ושותף מנהל של קבוצת ההשקעות אריאלי

באיזה תחום טכנולוגי אתה צופה שישראל תוביל בעשור הקרוב?

"אני צופה שישראל תעמיק את ההובלה שלה בתחומי הסייבר והדיפנס-טק בעשור הקרוב, ואף תמשיך לבסס את מעמדה כמעצמה עולמית בתחום זה. היתרון היחסי של ישראל מגיע משילוב של ידע מצטבר, ניסיון ייחודי בשטח, ותשתית אנושית וטכנולוגית יוצאת דופן. יחידות המודיעין והטכנולוגיה בצה"ל מייצרות בכל שנה מאות בוגרים בעלי ניסיון ממשי בהתמודדות עם אתגרי אבטחת מידע, מתקפות סייבר והגנה על תשתיות. אותם בוגרים ממשיכים לתעשייה האזרחית ומובילים חדשנות בקצב מהיר במיוחד. לצערנו, ישראל נמצאת בלחימה מזה יותר משנה וחצי, והשינויים המהירים בלחימה ובאסטרטגיה מצריכים מענה טכנולוגי מהיר - לכן נראה שישראל קופצת בצעדי ענק לחזית עולם הדיפנס-טק בדיוק כפי שכבר קורה סייבר".

האם אתה אופטימי לגבי עתיד ההייטק ועתיד המדינה?

"כן, אני יותר מאופטימי, גם לגבי עתיד ההייטק וגם לגבי עתידה של ישראל. ההייטק שלנו חווה לא מעט אתגרים ופעם אחר פעם הוכיח את יכולתו להמציא את עצמו מחדש. הוא מתאפין בגמישות, בחוסן האנושי וברוח היזמית - נכסים שלא נעלמים אלא רק מתחדדים בזמני משבר. ישראל תמיד ידעה להפוך מגבלות להזדמנויות, ואני בטוח שגם הפעם היא תצא מחוזקת ופורצת דרך".

מה גורם לך להתרגש או להתגאות כשאתה חושב על הישגי ההייטק הישראלי?

"מה שמרגש אותי הוא היכולת של מדינה קטנה עם משאבים מוגבלים ואתגרים ביטחוניים מורכבים, להפוך למוקד עולמי של חדשנות ומוקד עלייה לרגל של קרנות השקעה ומשקיעים פרטיים מכל העולם להשקיע בטכנולוגיות ובחברות סטארט-אפ ישראליות. העובדה שפתרונות שפותחו כאן משפיעים על מיליארדי אנשים ברחבי העולם, היא כמעט בלתי נתפסת. אנחנו רואים את זה בתחומי הסייבר, מדעי החיים, הרפואה הדיגיטלית, האגרו-טק ועוד". 

שרון דיין, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת נובה (Nova)

איך אתם מתמודדים עם אובדן כוח אדם עקב גיוסי מילואים ממושכים?

"בעיני, זו זכות לעמוד לצידם של משרתי המילואים. אני לא מתייחסת לזה כאובדן, אלא כתרומה נוספת ומשמעותית של העובדים שלי. אני מצדיעה להם ומעריכה את המסירות שלהם, וכך גם כל הארגון. כאשר עובד מתגייס למילואים, התחושה היא של שותפות גורל, וכל הארגון נרתם. כך נבנית מעטפת תומכת סביב העובד ומשפחתו, הן מצד חברי הצוות והן מצד הנהלת החברה. התמיכה מגיעה לא רק מהצוות הישראלי, אלא גם מהצוותים הבינלאומיים שלנו, שמציעים סיוע וגיבוי. מאז פרוץ המלחמה זה מורגש במיוחד, ואנחנו מרגישים שזה העצים את הכוח התרבותי הגלובלי שלנו, והקנה לנו חוסן ועמידות ותחושת שותפות.

"בנוסף, גייסנו עובדים חדשים בשנה וחצי האחרונות, שהגיעו אלינו לראיון עבודה עם צווי מילואים, והחלו את עבודתם רק כמה חודשים אחרי שנקלטו. למרות זאת, או בזכות זאת, שנת 2024 היתה אחת השנים הטובות ביותר של נובה מכל הבחינות. המסירות הגבוהה של כלל הארגון הוכיחה את עצמה כמשתלמת".

איזה שינוי הייתם רוצים לראות בהכשרת מהנדסים ואנשי טכנולוגיה בישראל?

"בעיניי, דרוש שינוי משמעותי וחינוך שוק, שהייטק זה לא רק תוכנה, זה גם חומרה, והרבה אלקטרוניקה ואלגוריתמיקה. לצערי, אין כיום בישראל הכשרות מקצועיות לתחום הסמי-קונדקטור, על אף שמדובר בשוק יציב וצומח. הייתי רוצה שיהיה יותר שיח בארץ על תחומים אלה ולהגדיל את הפוקוס על מקצועות ההנדסה, הפיזיקה והמתמטיקה - ולא רק מדעי המחשב… כחלק מההתמודדות עם הנושא, אנחנו מקיימים בנובה הכשרות פנים ארגוניות לעובדי החברה ולוקחים חלק ביוזמות ששמות בקדמת הבמה את מקצועות המדע, כולל מיזמים ספציפיים לקידום נערים ונערות במקצועות המדע והפיזיקה".

כיצד ניתן לנצל את הגיוון החברתי והתרבותי בישראל כיתרון תחרותי?

"כחברה ישראלית וציונית, קיבלנו בחברה החלטה אסטרטגית לא להוציא פעילות למיקור חוץ במדינות כמו הודו או מזרח אירופה, אלא להשקיע בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל. במסגרת ההחלטה זו, התחברנו לקרן פורטלנד, המתמחה בהשקעות חברתיות לקידום שינוי כלכלי וחברתי במגוון קהילות, והשקנו מיזם משותף להעסקת אוכלוסיות מגוונות מהקהילה החרדית, הבדואית והדרוזית. מדובר באוכלוסיות שהן כוח עבודה חשוב ומשמעותי מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, מצטיינות, רעבות להצלחה ומסתגלות בקצב מהיר לחברה, ולכן אנו מרוויחים פה גם כוח אדם איכותי. 

"עד היום כבר גייסנו 17 עובדים ועובדות במסגרת המיזם הזה, שמסתמן כהצלחה גדול. יש פה רווח כפול של עידוד תעסוקה בפריפריה בקרב אוכלוסיות מגוונות, עם ערך מוסף, פנימי וחיצוני, עסקי וערכי".

כיצד הזהות הישראלית שלך באה לידי ביטוי בסגנון הניהול או בתרבות הארגונית?

"התרבות שלנו כישראלים היא אותנטית ובועטת, וזה ניכר בגישה הניהולית שלי. חשוב לי שאנשים ידעו תמיד מה אני חושבת ומתי אני שמחה או עצובה. האותנטיות הזו מחברת אלי אנשים מתרבויות שונות, ולא אחת אני מקבלת פידבקים מקולגות או לקוחות בחו"ל שמודים לי על היכולת להרגיש חופשיים יותר ולבטא את עצמם בצורה אמיתית. 

"מעבר לכך, זה מאפשר לי חיבור אישי עם כל עובד - להיות שותפה ברגעים של אושר, כמו ללכת לחתונה של עובד, וגם, לצערי, להגיע לנחם באירועים משפחתיים פחות משמחים. זה אומר גישה ניהולית בגובה העיניים עם כתף תומכת, ותשומת לב אישית לכל אחד ואחת. כחברה עם כ-1,500 עובדים, שהולכת וגדלה בקצב מהיר, זה לא מובן מאליו לשמור על הרכות והחום".

עמית שקד, מנכ"ל רובריק ישראל

כיצד המנטליות הישראלית והרקע התרבותי תורמים לחדשנות טכנולוגית?

"שלוש תכונות, שמושרשות עמוק בתרבות ובחברה הישראלית, מעניקות לנו יתרון ייחודי בחדשנות טכנולוגית ה'חוצפה' הישראלית, שמובילה אותנו שוב ושוב לאתגר את המצב הקיים ולשאול 'איך אפשר לעשות את זה טוב יותר?'; היכולת ההיסטורית שלנו להתמודד בהצלחה עם תקופות מאתגרות, כמו זו שבה אנחנו חיים כיום; והמרקם האנושי הייחודי שמרכיב את החברה בישראל. רבים מהחלוצים ומהעולים שהקימו את המדינה באו מתוך שליחות כדי להפריח את השממה והפגינו אומץ, נכונות לקחת סיכונים ונטייה לחדשנות".

מה החברה שלכם עושה כדי לפתח את ההון האנושי בישראל?

"העובדים בחברה שלנו נמצאים בלב העשייה הטכנולוגית, נחשפים לאתגרים מקצועיים משמעותיים שמעודדים למידה מתמדת, פיתוח אישי והעמקת המומחיות בתחומי ההתמחות שלהם. אנחנו משקיעים הרבה בלמידה ובהתפתחות מקצועית: מציעים תכניות מנטורינג, סדנאות לפיתוח אישי ומנהיגות, קורסים מקצועיים וחומרי למידה מותאמים אישית. כל עובד ועובדת מוזמנים לעצב לעצמם מסלול צמיחה אישי בהתאם לשאיפותיהם ולתחומי העניין שלהם.

"בנוסף, אנו מטפחים תרבות של פידבק מתמשך, הכוללת שיחות פיתוח קבועות, הערכות ביצועים אישיות ודיאלוג פתוח על מטרות אישיות והתפתחות קריירה. המטרה היא לאפשר לכל אחד לממש את הפוטנציאל האישי והמקצועי שלו בסביבה חדשנית ומכוונת מטרה".

באיזה תחום טכנולוגי ישראל תוביל בעשור הקרוב?

ישראל היא כבר היום מעצמה עולמית בתחום הסייבר, ואני מאמין שכך תישאר. "סייבר ישראלי" הפך למותג עולמי – כמו "שעון שוויצרי" או "שוקולד בלגי" – מה שיוצר תנופה חיובית שמחזקת את ההובלה שלנו בתחום.

במקביל, ישראל פורצת דרך גם בטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI). מתוך ראיית הנולד והבנה של ההזדמנויות והאתגרים שמביאה עמה המהפכה הזאת, כבר ניתן להצביע על התקדמות משמעותית בהשתלבות של ישראל בעולמות ה-AI, התקדמות שתחזק את האקוסיסטם הישראלי כולו בעתיד.

ליאור סגל, מנכ"ל חברת עין שלישית

מה הערך החשוב ביותר שהבאתם מהבית או מהשירות הצבאי לעולם העסקי?

"ערך הדבקות במשימה - במהלך השירות הצבאי שירתתי בצנחנים בדרום-לבנון, כצוות צעיר טחנו שמירות והיינו זומבים מהלכים ימים ארוכים. יחד עם זאת, המשכתי לתפקד כמתכנן היוזמות של הצוות ובין שמירה לתורנות הייתי 'מבלה' בתכנון משימות שרבות בוטלו, עד שהייתה יוצאת אחת מוצלחת והצוות היה יוצא לפעילות איכותית. זה חייב אותי ליצירתיות, לשקדנות ולירידה לפרטים. אצל כל היזמים שיצאו משירות צבאי משמעותי, לוחמים בעבר ובהווה, יש אותה נחישות לעמוד במשימה בכל דרך אפשרית תוך נכונות להשקיע אינספור שעות". 

מה החברה שלכם עושה כדי לפתח את ההון האנושי בישראל?

"עין שלישית מחוברת לתוכנית FIRST ברובוטיקה, בהתחלה כמקור קבוע של עובדים צעירים ומוכשרים שהגיעו אלינו דרך אחד השותפים בחברה, גיל ברק, שהיה מנטור בתוכנית. הקשר הזה ממשיך עד היום ויואל מוטולה ה-CTO , מלווה את התוכנית בבית הספר של בנו.בנוסף,  אנחנו משתפים פעולה ותורמים לקבוצות של ילדים מוכשרים שתוכנית FIRST מוציאה מהם את המיטב".  

איזה שינוי היית רוצה לראות בחברה הישראלית בעשור הקרוב?

"הייתי רוצה לראות שינוי ביכולת לייצר ודאות לטווח ארוך, בדומה לתהליכי מחקר ופיתוח. אם יש אופק ארוך טווח מגיעים לתוצאות איכותיות וטובות יותר מול אתגרים מורכבים יותר. חוסר ודאות שמחלחל מלמעלה, חודר לכל רבדי החיים ומושפע מאד מחוסר יציבות פוליטית פנימית או גיאו-פוליטית, גובה בסופו של יום מחיר כלכלי, אישי ועסקי ניכר".

נועם הנרוקר, מנכ"ל סייביז

מה היה הרגע המכונן בחייכם שהוביל אותך לקריירה בתחום ההייטק? 

"עולם המחשבים תמיד משך אותי, אני מהדור של האטארי והקומודור 64 ולמדתי תכנות בתחילת שנות ה-80 כשהייתי בכיתה ד'. בעולם האמיתי, התחלתי בסקטור הביטחוני בפרויקטי דגל צבאיים ומשם עברתי לניהול. הייתי בתפקיד ניהולי בכיר, עם מאות עובדים, אבל רציתי לתת ביטוי אמיתי לחוזקות שלי בתחום. היום אני בסייביז, שהיא גם חברה קטנה עם נשמה ענקית, וגם מתמחה בפתרונות חכמים לעסקים קטנים, שזה שילוב של כל מה שאני אוהב ומה שאני טוב בו".

כיצד המנטליות הישראלית והרקע התרבותי תורמים לחדשנות הטכנולוגית? 

"החשיבה ההישרדותית שלנו כעם קיימת בדנ"א של כל אחת ואחד מאיתנו. תמיד היינו צריכים להוכיח שאנחנו טובים ולפתח דרכים יצירתיות כדי להתפתח בקהילות ולשמור על הזהות שלנו. אנחנו תמיד מחפשים את קיצור הדרך, תמיד לייעל, לשפר, ולייצר ערך כדי שיידעו שאנחנו כאן. בנוסף, המעגלים החברתיים אצלנו מאוד חזקים, התרבות הקהילתית מאוד משמעותית ולכן יכולות ההתייעצות, החיבורים העיסקיים והשותפיות מאפשרות לכל יזם להתקדם מהר, לגייס, לחבר, למכור וזה יתרון סופר משמעותי בשוק הגלובלי".

מהו האתגר האישי הגדול ביותר שעמדת בפניו בניהול חברה בישראל?  

"האתגר האישי מבחינתי הוא לשלב את המשפחה, התחביבים והמציאות הישראלית (מילואים - כרגע בהתנדבות ועד לפני כמה שנים סמג"ד חי"ר במילואים) עם האינטנסיביות, הזמינות ושעות העבודה הרבות של תפקיד מנכ"ל. בעבר, ניסיתי לדחוס הכל ביחד. לקח לי הרבה זמן, ניסיון וגם ביטחון כדי להבין כמה נקודות פשוטות בניהול: אי אפשר לעשות הכל; זה בסדר לפעמים להגיד לא'; לעטוף את עצמי באנשים טובים ועצמאיים; להתמקד בדברים החשובים ולהסיט את הפוקוס בהתאם להתפתחויות".

כיצד ניתן לשפר את שיתוף הפעולה בין הסקטור הפרטי למערכות הממשלתיות? 

"הסקטור הציבורי צריך לנסות ולהתקרב יותר לסקטור הפרטי, להתייעץ יותר, בעיקר כדי להקשיב ולחלוק. התעשייה מאוד רוצה לתרום למערכות הממשלתיות ואני חושב שיש מקום למדינה לתמוך בהייטק הפרטי, גם בתקופות מאתגרות לאומית. כשיש עסקה מוצלחת המדינה הרי נהנית ממנה גם, והמציאות היא שעל כל אקזיט יש אלפים שנפלו בדרך. 

"אני חושב שצריך לשלב יותר תוכניות לעידוד חדשנות, יותר מעורבות טכנולוגית בפריפריה, לעודד צמיחה ולהטיב עם חברות שיפתחו פתרונות בחממות סקטוריאליות ועוד".

עידו שרגיל, סמנכ״ל מוצר וטכנולוגיה במרכז המו״פ של AT&T בישראל:

מה המשמעות של "אומת הסטארט-אפ" עבורך?

"אמנם אני עובד בתאגיד אמריקני, אבל אחד הדברים שמאפיינים את המרכז שלנו בישראל הוא החדשנות וההעזה. המון רעיונות למוצרים ולפתרונות חדשניים נולדו אצלנו ומשמשים היום את החברה הגלובלית. מה שמאפשר את כל זה הוא האקוסיסטם המדהים של סטארט-אפים שקיים פה בישראל. לא פעם אנחנו בונים פתרונות משותפים עם חברות ישראליות, ומהווים גשר הכרחי עבורם באתגר המורכב של עבודה עם חברת ענק אמריקנית. ברמה האישית, החשיפה הזו לקהילת הסטארט-אפים והחדשנות הישראלית נותנת לי תחושה של 'ילד בחנות ממתקים'. המקוריות וההעזה צריכים למלא כל ישראלי בתחושת גאווה".

כיצד אתה רואה את עתיד ההייטק הישראלי בעשור הקרוב?

"'תחזיות הן דבר קשה מאד, בעיקר לגבי העתיד', אמר הפיזיקאי נילס בוהר. יש לנו את כל התנאים להמשיך ולהוביל – כוח אדם איכותי, רוח יזמית שלא חוששת לשבור מוסכמות, יחידות טכנולוגיות מדהימות במערכת הביטחון ואקדמיה, שמזינים את גלגלי השיניים של ההיי-טק. עם זאת, אם לא נשכיל לפתח את 'אוצרות הטבע' הללו, וגם להבין שלהידרדרות ברמת ההשכלה כבר בבתי הספר יהיו השלכות - נאבד את המקום הייחודי שלנו. בסופו של דבר בשוק גלובלי התחרות קשה. 

"בעבר עבדתי בוואווי הסינית, וראיתי את אלפי הבוגרים המצטיינים שמגיעים לימי ראיונות כאשר רק בודדים מהם מגיעים לקו הגמר. שום דבר לא מובטח לנו, וכדי להמשיך ולשמר את המומנטום אנחנו חייבים לעבוד קשה, לשפר את איכות מערכת החינוך ולדאוג לעתיד טוב עבור ילדינו".

איזה תחום טכנולוגי אתם צופים שישראל תוביל בו בעשור הקרוב?

"לאורך השנים ראיתי לא פעם מגמות שעולות ויורדות, הבטחות גדולות שמתרסקות בסופו של דבר על קרקע המציאות. כך קרה בעולמות הרכב, המציאות הרבודה ומדומה ואפילו טכנולוגיית ה-AI שהבשילה במשך עשרות שנים עד לפריצה הגדולה. בכל זאת אני אסתכן ואהמר על המחשוב הקוונטי כמהפיכה שישראל יכולה להוביל בה. יש כאן ריכוז יוצא דופן של סטארט-אפים שמספקים פתרונות ייחודיים לאתגרים שונים של התעשייה, ולא אתפלא אם הענקיות – מיקרוסופט, גוגל, IBM – שמנסות לבצר את מעמדן בתחום, יגלו בישראל את המפתח לכך.

דוגמא אחת לסטארטאפ שבעיני הוא מבטיח – חברת קלאסיק שמפתחת פלטפורמת פיתוח תוכנה למחשבים קוונטים, שיש לה פוטנציאל להפוך לסטנדרט דה-פקטו. בעולם המחשוב הקוונטי אנחנו נמצאים באותו שלב בו היה המחשוב האישי לפני 50 שנה. האם קלאסיק תהפוך בעתיד ל'מיקרוסופט'  של המחשב הקוונטי? ימים יגידו, אבל הפוטנציאל בהחלט קיים.

יוגב שמני, סמנכ"ל טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי

האם הרגולציה בישראל מסייעת או מעכבת חדשנות טכנולוגית?

"הרגולציה בישראל עומדת באתגר לא פשוט: מצד אחד, היא נועדה להבטיח תהליכים המשרתים את הציבור. מצד שני, היא נדרשת לעמוד בקצב של טכנולוגיה שמתפתחת מהר הרבה יותר מכל הליך חקיקה. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של רגולציה חכמה יותר, שמבקשת לנהל סיכונים במקום למנוע חדשנות. מערך הדיגיטל הלאומי שותף פעיל לתהליכים אלה, ואנו פועלים בשיתוף משרדי ממשלה, רגולטורים, וחברות פרטיות כדי לאפשר תשתיות פתוחות ומאובטחות, ולייצר מנגנונים שמאפשרים לחדשנות לפרוח – מבלי לוותר על האחריות הציבורית".

מה המשמעות של "אומת הסטארט-אפ" עבורך?

"עבורי זה לא רק תיאור של הצלחת ההייטק הישראלי, אלא ביטוי לתודעה לאומית שנוגעת בלב הזהות הישראלית: חתירה בלתי פוסקת לחדשנות, נחישות מול מכשולים, ויכולת לחשוב אחרת - גם בתוך המגבלות. באופן אישי, כמי שמוביל חדשנות טכנולוגית במגזר הציבורי, מטרתנו היא להנגיש את החדשנות לכלל הציבור, ולא להשאירה רק בידי מי שיכולתו משגת. 

"הצלחתה של WIZ, האקזיט הגדול בתולדות ההייטק הישראלי, ממחישה עד כמה רחוק יכולה להגיע חדשנות ישראלית שנולדה כאן - וכמה פוטנציאל טמון בנו כחברה אם נדע לרתום את אותה רוח יזמית גם למערכות הציבוריות".

כיצד ניתן לשפר את שיתוף הפעולה בין הסקטור הפרטי למערכות הממשלתיות?

"שיתוף פעולה מוצלח בין הסקטור הציבורי לפרטי תלוי בראש ובראשונה באמון הדדי. כדי לחזק את הקשר הזה, אנחנו מחוללים שינוי בתחום הנתונים הציבוריים באמצעות פורטל המנגיש מידע ממשלתי לחוקרים, יזמים ולציבור בכלל, תורם לשקיפות, ומעודד פיתוח שירותים חדשניים, מעודדים השתתפות של סטארט-אפים ישראליים בהליכי רכש חדשניים, ומקיימים מסלולים ייחודים בשיתוף רשויות מקומיות. בנוסף, אנחנו פועלים לחיזוק השיח עם האקדמיה ועם ארגוני חברה אזרחית, מתוך הבנה שהחדשנות הציבורית פורחת כאשר היא נבנית ביחד - ולא לבד. כשמדינה הופכת לפלטפורמה, היא מאפשרת לסקטור הפרטי להיות חלק מהפתרון, ולא רק ספק של שירות".

הילה שיטרית נסים, סמנכ"ל שיווק בחברת בלנד לוקליזציה

מה המסר שלך לצעירים המתלבטים האם להישאר בישראל או לחפש הזדמנויות בחו"ל?

המסר קצר: תיסעו, אבל אל תשכחו לחזור. כי אין לנו ארץ אחרת. זו קלישאה, אבל אני מאוד מאמינה בה".

מה היה הרגע המכונן בחייך שהוביל אותך לקריירה בתחום ההייטק?

"האירוע שהוביל אותי להייטק הוא גם זה שהוביל אותי לעסוק בשיווק - הגיוס שלי. התמזל מזלי לשרת ביחידת דובר צה"ל, שהייתה עבורי בית ספר לתקשורת ולשיווק. שובצתי בענף שעשה לראשונה סוג של 'יחסי ציבור' לצה"ל, במטרה לעודד גיוס ליחידות קרביות ולשירות מילואים. נחשפתי לעולם חדש שכלל עבודה עם גופי תקשורת, עיתונאים והפקה של אירועים חגיגיים וגדולים. אחרי השחרור הגעתי לחברת הפקות שארגנה כנסים וועידות לתעשיית ההייטק ולקרנות הון סיכון בארץ ובחו"ל וזה מה שסלל את הדרך שלי לתפקיד של מנהלת שיווק בקבוצת ויולה ומשם לתפקידי שיווק בחברות סטארט-אפ בצמיחה, בתחומים שונים ומגוונים". 

מיהן הדמויות המשפיעות ביותר בקריירה שלך, בישראל או בעולם?

"האנשים שהכי משפיעים עליי בפן העסקי הם בעיקר המנהלים שלי וגם העובדים המוכשרים שזכיתי לעבוד איתם לאורך השנים. מנהלים טובים הם כאלה שיודעים לתת עצמאות, אבל גם להוביל באמצעות דוגמה אישית, להוות מקור להשראה, ושאפשר ללמוד מהם באופן ישיר ועקיף.  

היו לא מעט כאלה בקריירה שלי, אבל המשמעותיים ביותר הם השותפים שהקימו וייסדו את קבוצת ויולה, אבי זאבי, שלמה דוברת, והראל בית און (לצד אהרן דוברת ז"ל), שלימדו אותי כמעט כל מה שאני יודעת על הון סיכון, סטארט-אפים, יזמות ומה שביניהם". 

איזו מורשת אישית היית רוצה להשאיר בתעשיית ההייטק הישראלית?

"אני חושבת שיש לנו מאפיינים מאוד ייחודיים בקהילת היזמות וההייטק בישראל שאין בשום מקום בעולם, והייתי מאוד רוצה שנשמר ונחזק אותם. אנחנו הישראלים, מכירים את כולם, מחוברים, יודעים להפעיל קשרים כשצריך, ובעיקר מאוד אוהבים לעזור אחד לשני. הקהילות השונות שנוצרו כאן, למשל 'סטארטאפ לסטארטאפ' של מאנדיי, או קהילת סמנכ"לי שיווק הגלובליים G-CMO, הן דוגמה מדהימה לאיך שיתוף, עזרה הדדית ותמיכה יכולים לתת ערך מוסף שאין לו תחליף. בדיוק כמו שאני נעזרת בקולגות וחברים מהתעשייה כשיש לי אתגרים או דילמות מקצועיות, אני מקווה להמשיך ללוות מנהלי ומנהלות שיווק צעירים באותה הדרך ומקווה שהם יעשו אותו דבר לדור ההמשך - בסגנון 'תעביר את זה הלאה'". 

יריב לוטן, סמנכ"ל פיתוח ודאטה, Startup Nation Central

כיצד אתה רואה את עתיד ההייטק הישראלי בעשור הקרוב?

"ההייטק הישראלי בעשור הקרוב נמצא בצומת דרכים. מצד אחד, ברור שהאקוסיסטם שלנו מושפע עמוקות ממגמות גלובליות - החל מהתפתחויות טכנולוגיות מואצות ב-AI ועד לשינויים מקרו-כלכליים עולמיים. באופן פרדוקסלי, דווקא התחרות הגוברת, מלחמת הסחר העולמית והשינויים במערכת הכלכלית הגלובלית עשויים להציב בפני ישראל הזדמנויות ייחודיות למנף את חוזקותיה המוכרות: גמישות, חדשנות ויכולת למצוא פתרונות יצירתיים במצבי לחץ. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהאתגרים. האקוסיסטם חשוף לאי-הוודאות הגיאופוליטית האזורית והמתחים הפנימיים בישראל, שיש להם פוטנציאל להשפיע באופן קריטי על ההחלטות של הכישרונות המובילים – המנוע והלב הפועם של ההייטק שלנו – לגבי המשך דרכם כאן. האתגר המרכזי יהיה לנווט בתוך אי-הוודאות הזו, תוך מינוף החוזקות שלנו ושמירה על ההון האנושי שהוא הנכס היקר ביותר".

האם ישראל צריכה ויכולה לשאוף לעצמאות טכנולוגית בתחומים קריטיים (AI, סייבר, שבבים וכו’)?

"השאיפה לעצמאות טכנולוגית בתחומים קריטיים היא לא פריבילגיה, אלא צורך אסטרטגי קיומי עבור ישראל, במיוחד בעידן הנוכחי של תהפוכות גלובליות ועיצוב מחדש של הסדר העולמי. העולם נע לעבר גושים טכנולוגיים מתחרים, ושרשראות האספקה הגלובליות הוכיחו את פגיעותן. תלות מוחלטת בגורמים חיצוניים היא סיכון בלתי מתקבל על הדעת. האם ישראל יכולה להגיע לעצמאות מלאה בכל התחומים הללו? כנראה שלא, וזה גם לא בהכרח היעד הנכון. המפתח הוא 'אוטונומיה אסטרטגית' – היכולת לשמור על חופש פעולה ויכולות ליבה חיוניות. המשמעות היא לא רק פיתוח יכולות מקומיות, אלא גם בניית שותפויות אסטרטגיות חזקות, מבוזרות ואמינות עם מדינות וגופים שחולקים איתנו ערכים ואינטרסים. עלינו להשקיע במחקר ופיתוח פורצי דרך, בטיפוח הון אנושי מתמחה, וביצירת תמריצים לתעשייה המקומית, תוך הבנה שעצמאות טכנולוגית היא יעד דינמי שדורש השקעה מתמדת והתאמה למציאות המשתנה".

כיצד המצב הביטחוני הנוכחי משפיע על גיוס הון ומשקיעים זרים?

"אי אפשר להתעלם מהמצב הביטחוני כגורם שמשקיעים זרים לוקחים בחשבון, והוא בהחלט חלק ממערך השיקולים שלהם. תקופות של הסלמה ביטחונית יכולות לגרום לדחייה מסוימת בהחלטות השקעה או להגברת הזהירות. יחד עם זאת, הניתוחים שלנו, כולל דוחות 'מצב האומה' שאנו מפרסמים, מראים בעקביות תמונה מורכבת יותר. בשנים האחרונות, ובמיוחד כיום, נראה שהמצב הכלכלי הגלובלי, ובפרט המצב הכלכלי בארה"ב (שם נמצאים רוב המשקיעים בהייטק הישראלי), משפיע על זרימת ההון לישראל באופן משמעותי יותר מאשר המצב הביטחוני הנקודתי. גורמים כמו שיעורי ריבית, אינפלציה, תנודתיות בשווקים הציבוריים, והסנטימנט הכללי בשוקי ההון העולמיים – הם אלו שקובעים במידה רבה את היקף ההשקעות הזמינות ואת רמת הסיכון שמשקיעים מוכנים לקחת. 

"המשקיעים המנוסים בהייטק הישראלי כבר 'מתמחרים' את הסיכון הביטחוני לאורך זמן. הם מכירים בחוסן של האקוסיסטם וביכולתו להמשיך ולצמוח גם בתנאים מאתגרים. לכן, בעוד שהמצב הביטחוני הוא פקטור, הוא כרגע אינו הגורם הדומיננטי המשפיע על החלטות ההשקעה.

מוטי אליאב - מנהל מרכז הפיתוח של Intuit בישראל

כיצד אתה רואה את עתיד ההייטק הישראלי בעשור הקרוב?

"אין ספק שעברה על כולנו למעלה משנה מאתגרת – ללא קשר לביצועים הפיננסים או לקצב הדילוורים של כל חברה באופן ספציפי. על רקע הטלטלה הכללית שסביבנו, הייטק הוא כבר לא רק הקטר שסוחב את המשק קדימה, הוא במידה רבה גם כרית האוויר שמרפדת את הזעזועים הרבים הפוקדים את ישראל, ושאילולא היה נוכח כל כך - הפגיעה בכלכלה הישראלית הייתה גבוהה לאין שיעור.

"כמובן שגם לא ניתן לדבר על עתיד ענף ההייטק מבלי להתייחס למהפכת ה-AI, שבו בעת העצימה אותנו בכלי עבודה שאי אפשר היה לדמיין רק לפני עשור, ובמקביל, מאלצת את כולנו להגדיר מחדש את תפקידו של מהנדס התוכנה בעידן שבו כלי פיתוח זמינים גם למי שאינו יודע לכתוב קוד. סביבת העבודה בעוד עשור עשויה להיות שונה מאוד מהעולם שאנחנו חיים ועובדים בו היום, אבל, מה שלא משתנה זה מה שבאמת חשוב - להיות מסוגל להבין את הבעיה לפני שרצים לפתור אותה, לדעת לנסח רעיונות בצורה חדה ולתקשר אותן לארגון, וסקרנות בלתי-פוסקת להעמיק, ללמוד ולהבין".

כיצד המנטליות הישראלית והרקע התרבותי תורמים לחדשנות הטכנולוגית?

"האופי השיתופי שמאפיין את האקוסיסטם הישראלי, שבו טאלנט חזק ומקושר מאוד מרוכז בשטח גיאוגרפי זעיר, יוצר זרם בלתי-פוסק של ידע וניסון בין סטארט-אפים, מרכזי פיתוח של תאגידים רב-לאומיים, מוסדות מחקר אקדמיים ויחידות טכנולוגיות צבאיות. אותן יחידות טכנולוגיות בצה"ל חושפות מדי שנה אלפי צעירים בגילאי קולג' למערכות מתקדמות, ומחייבות את המגויסים האלה לצלוח עקומת למידה תלולה, לבנות כישורי מנהיגות, תחושת בעלות, ומנטליות של 'לדלוור בכל מחיר'".

מהם הערכים המרכזיים שמנחים אתכם בניהול החברה בתקופות משבר?

"יש כמה ערכי מפתח שמנחים את החברה שלנו, כדוגמת יושרה, עבודת צוות, כנות, ותפיסת עולם ששמה במרכז את הלקוחות שלנו ואת הבעיות שלהם – ולא את המוצרים שלנו. עקרון נוסף הוא שיתוף העובדים: צריך לוודא שלכולם יש את התמונה הגדולה, שכולם יידעו מה אנחנו עושים, מה החזון, לאן רוצים להתקדם ומה מנסים להשיג. כאשר עובד מרגיש מוערך, משמעותי וחשוב, ומבין מה תפקידו ואיפה הוא יכול לסייע, להשתלב ולתרום – זה מאחד סביב מטרה משותפת ומניע לפעולה. העקרון הזה נכון גם בתקופת צמיחה מהירה, גם בתקופת יציבות, ובמיוחד בתקופות משבר".