מה היה קורה אם הספינה "אלטלנה" הייתה מתקבלת בשמחה בחופי תל אביב ב-22 ביוני 1948? מה אם הנפת הדגל במבצע עובדה הייתה מספרת סיפור אישי לצד הלאומי? מה הרגיש יזהר כהן מאחורי הקלעים באירווויזיון 1978 ואיך היה נראה החוף בתל אביב אם כולם היו מאמצים את עמידת הראש האיקונית של דוד בן-גוריון?
לכבוד יום העצמאות ביקשנו מאנשי קריאייטיב, מעצבים ויוצרי תוכן להביט לאחור ולדמיין מחדש את ההיסטוריה של ישראל באמצעות בינה מלאכותית.
אלטלנה: כשהאש הופכת לשקט
רן פינקלשטיין, מנהל קריאייטיב ב-Enso ויוצר תוכן, בחר לחזור אל אחד הרגעים השנויים במחלוקת ביותר בתולדות המדינה – הירי של צה"ל על ספינת הנשק "אלטלנה" של אצ"ל סמוך לחופי תל אביב.
״בעידן שבו הקרע החברתי שוב מרחף מעל השיח הציבורי ויש הרגשה שמלחמת אחים נמצאת ממש מעבר לפינה, בחרתי לדמיין מציאות אחרת״, הוא מספר. ״מה היה קורה אילו הרגע הזה שהסתיים באש, היה נפתח דווקא בקבלה? באמצעות שימוש בכלים של בינה מלאכותית, נוצר דימוי חדש שמציג את אותו חוף, את אותם אנשים - אך הפעם בעיניים אחרות. הקהל שקט, מביט לעבר הספינה, כמו ממתין לה בלב פתוח. ואילו מהספינה לא מיתמר עשן, היא מגיעה אל חוף מבטחים ללא חשש״.
״הרגע שנבחר לעיבוד הוא סמל לא רק למה שקרה, אלא למה שיכול היה לקרות ואיך אנחנו יכולים ללמוד מהרגע הזה", מוסיף פינקלשטיין. "הוא מזמין אותנו לשאול שאלות על בחירה, אחריות, ועל האפשרות לשנות את הסיפור גם בדיעבד – אפילו אם זה רק בדמיון".
דגל הדיו: שחור לבן עם ניצוץ של זהב
אלכסנדרה לוצקר, סטודנטית שנה ב' לעיצוב גרפי בהתמחות איור ואנימציה והתמחות UX/UI בתילתן - המכללה לעיצוב ולתקשורת חזותית, בחרה לעבד מחדש תמונה מתוך הקרב במבצע עובדה – ברגע ההנפה של דגל ישראל.
״העבודה נשארת נאמנה לרוח המקור, אך מוסיפה לו רובד פרשני עכשווי״, מספרת לוצקר. ״באמצעות שילוב של טכניקות איור בעיפרון ובצבעי שמן מופשטים, התמונה מקבלת מראה רב־שכבתי: מדויק ומטושטש, ברור אך פתוח לפרשנות.
הצבעוניות המונוכרומטית מדגישה אלמנט אחד בלבד שנותר בצבע: דגל ישראל. לדבריה, הבחירה הזו מזמינה את הצופה להתמקד בדגל לא רק כסמל מוכר, אלא כקריאה להתבוננות מחודשת על משמעותו האישית והלאומית״.
לוצקר מספרת כי המוט שעליו מתנוסס הדגל, המצויר בצבע מתכתי מבריק, מעניק לתמונה תחושת יציבות, אך גם מרמז על שינוי או החייאה מחודשת של הסמל בתוך ההקשר ההיסטורי. ״החיילים, כולם בצבעי שחור-לבן, מתוארים כגוף אחיד - ביטוי לרגע של אחדות, שותפות ומאמץ משותף. דימוי זה מזכיר לנו את כוחה של פעולה משותפת, של רוח צוות ושל שייכות. בתוך הקומפוזיציה שולב גם כדור זהב קטן, המסמל סמל אישי ולאומי – מחווה שקטה לחטופים שעדיין לא שבו. מיקומו בחלק העליון של התמונה מדגיש את מקומם המרכזי בלב הקונצנזוס הציבורי, ואת התקווה המתמשכת לשובם״.
"ללמד עיצוב זה ללמד הסתכלות. כשסטודנטים משתמשים בכלים של בינה מלאכותית כדי לגעת ברגש אנושי כל כך עמוק – כמו הסיפור הלא פתור של הדגל והחטופים", אומרת מלי אלון, מנהלת המחלקה לעיצוב גרפי בתילתן. "אני יודעת שהם לא רק לומדים טכניקה, אלא מבינים את הכוח של עיצוב להביע ולהשלים את הדברים הנאמרים במילים. כרזה כזו היא שיעור באומץ".
הרגע שלפני: יזהר כהן בעיניים מלאות תקווה
״בחרתי להתמקד ברגעי הזכייה הראשונה של ישראל באירוויזיון בשנת 1978, עם יזהר כהן ולהקת ׳אלפא ביתא׳, אבל במקום לשחזר במדויק את תמונת ההופעה על הבמה, רציתי להעניק לפרויקט פרשנות אישית, בה אתפוס את יזהר ברגע האינטימי שמאחורי הקלעים - שניות לפני העלייה לבמה, מלא בהתרגשות, תקווה והתרוממות רוח״, מספרת אליאנה קובלנקו-ורדי, Head of Brand and Marketing Design בחברת Gloat.
״בתמונה, תיארתי את הסיטואציה מאחורי הקלעים, בה בדממה הרועשת של ההתרגשות, עמד יזהר כהן. ידיו שלובות בחוזקה. לא מפחד, אלא מתוך התרגשות טהורה שמילאה את כולו", מסבירה קובלנקו-ורדי. מסביבו, רחש הצוות והקהל המריע במרחק היטשטשו לאור חמים של מנורות המראה. הוא לובש את חולצתו הלבנה הרקומה, זו שכבר הפכה לסמל של לילה בלתי נשכח, מביט לרגע במראה. לא רק את דמותו ראה שם, אלא את כל הלילות הארוכים של חזרות, את כל החלומות שנרקמו בתל אביב. הלילה הזה היה שונה. הלילה, זה לא היה רק שיר. זו הייתה פעימה של תקווה, של אהבה, של עם שלם. ברגע הזה, שנתפס לנצח, יזהר לא היה רק זמר. הוא היה הניצוץ שהדליק את הבמה ואת כל אירופה".
על תהליך היצירה סיפרה קובלנקו-ורדי: ״אספתי מגוון תמונות מקוריות מהאירוע ותיארתי לכלי AI את התחושה המדויקת שרציתי ליצור. במהלך התהליך ג'ינרטתי כמה גרסאות, אך הבנתי שהריאליזם לא מצליח ללכוד בצורה נאמנה את תווי פניו הייחודיים של יזהר. לכן החלטתי לעבור לסגנון איורי חם ואנושי יותר, כזה שישמר את הרגש מבלי להתעקש על דמיון מוחלט. לאחר מספר ניסיונות, התקבלה התמונה שמצליחה להעביר את הרגע במלואו. להשלמת האווירה, הוספתי בפוטושופ דגל ישראל קטן, תלוי ברקע ליד מראת האיפור, כסמל לאירוע הגדול שעומד להתרחש".
פרשנות חדשה לתמונה האיקונית של בן-גוריון
את סרטון הווידאו לפרויקט יצרו חברי צוות הפרודקט קריאייטיב של LTX Studio בלייטריקס: "לכבוד יום העצמאות, יצרנו פרויקט ויזואלי שמבקש להאיר את ערך האחדות - נושא כואב ומרכזי בימים אלה. בחרנו להחיות את התמונה האייקונית של דוד בן-גוריון בעמידת ראש, כסמל לאופטימיות וליכולת לראות את הדברים מזווית אחרת. בפרשנות שלנו, הדימוי מתרחב: הציבור כולו מצטרף אליו לעמידת ראש, במסר של תקווה ואחדות".
עמידת ראש של תקווה: פרשנות חדשה לתמונה האייקונית של בן גוריון // חברי צוות הפרודקט קריאייטיב של LTX Studio בלייטריקס
ליצירת הסרטון השתמשנו בפלטפורמת LTX Studio, המאפשרת להפוך רעיונות לטקסטים, תמונות וסרטונים באמצעות בינה מלאכותית. כך הצלחנו להעניק חיים חדשים לרגע היסטורי, ולהציע פרשנות עכשווית ומחברת".
פלטפורמת LTX Studio היא כלי ליצירת וידאו מבית Lightricks הישראלית, המאפשרת ליוצרים להפיק סרטים ארוכים וקצרים - מתסריט ועד עריכה סופית - באמצעות טקסט. המערכת, אשר מבוססת על בינה מלאכותית ומכילה מודלים שפותחו על ידי לייטריקס ומודלים של חברות נוספות, כוללת כלים ליצירת דמויות, שליטה בתנועת מצלמה, הוספת קריינות, מוזיקה ואפקטים, ומאפשרת שיתוף פעולה בזמן אמת בין יוצרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו