לקראת עונת השריפות: מומחים מציעים פתרונות חדשניים להגנה על יישובים

מדענים בטכניון חוקרים חומרים עמידי אש שיהוו חיץ בין היער לעיר • "שינוי האקלים יגביר את תדירות ועוצמת השריפות" • גם כבשים ועזים יכולות לעזור במשימה

השריפה ליד כביש 1 // אורן בן חקון

השריפות שהשתוללו אתמול (רביעי) באזור ירושלים ובית שמש במהלך מזג האוויר השרבי, שיבשו את התנועה בכבישים באזור בית שמש ואיימו על בתים ורכוש ביישובים שונים באזור.

שריפות יער וחורש בארץ המאיימות על יישובים היא לא תופעה חדשה, אך היא מתגברת בשנים האחרונות עקב תנאי האקלים באזור: בצורת קשה וגלי חום, שפוקדים אותנו גם במהלך החורף. הניסיון המצטבר מעורר חששות כבדים מהתפרצות שריפות גדולות גם במהלך הקיץ הקרוב.

פרופ' דניאל אורנשטיין מהטכניון, מומחה לשריפות, מסביר, כי "את עצם תופעת השריפות מפעם לפעם לא ניתן למנוע. תמיד יהיו כאלו, וכיוון שהאקלים משתנה אז יהיה בארץ יותר יבש. גם אם יירד הרבה גשם, הוא יירד בבת אחת והמים לא ייקלטו בקרקע. משום כך, העשבים, השיחים והחורש הישראלי יהיו יבשים ודליקים יותר".

מסוס כיבוי פועל לכיבוי השריפות באזור ירושלים. "ככל שנהיה יותר זהירים בכל מה שקשור להתנהלות עם אש וחומרים דליקים, כך יימנעו לא מעט שריפות", צילום: אורן בן חקון

אורנשטיין מדגיש כי "חלק מההתגוננות מפני שריפות תלוי גם בזהירות שלנו. ככל שנהיה יותר זהירים בכל מה שקשור להתנהלות עם אש וחומרים דליקים, כך יימנעו לא מעט שריפות".

פתרונות מעשיים

אורנשטיין מציע כמה דרכים להתמודד עם האיום: "האידיאל הוא לבנות יישובים ברצף טריטוריאלי כשהם צפופים ועם מגע קטן ככל שניתן עם יערות ואזורים עם צמחייה קוצינת. בנייה כזו היא דבר מובן מאליו, רק שבארץ הוא לא תמיד ישים.

"חיפה וירושלים וכן יישובי אזור בית שמש צמודים ליערות ויש להם מגע נרחב עם היערות האלו. לכן, בישראל צריכים לפעול בדרכים אחרות", הוא מסביר.

שריפה ברפת במושב שדה אילן. "מחפשים שיטות שבהן מצד אחד לא ננתק את הדיירים מהטבע, אך מהצד השני האש לא תאיים על המבנים בשריפה", צילום: כב"ה צפון

כדי לצמצם את פגיעת השריפות ביישובים, אורנשטיין מציע כמה דרכי פעולה: להפסיק נטיעת יערות של עצים מחטניים דליקים בסביבת יישובים והחלפתם בבוסתנים; להציב חיישנים ומגדלי תצפית שיתנו התרעה מוקדמת על התלקחות אש; לדלל את היער והשיחים באזורים המקבילים לעיר; ולהביא עדרי צאן גדולים שירעו בחיץ בין העיר לשדות וליער.

"הצאן מכלה כמות שיחים גדולה וכך 'הדלק' לאש בדמות שיחים ועשבים קטן בהרבה. זו שיטה אפקטיבית שנוסתה בהצלחה רבה בעולם", מציין אורנשטיין.

כבשים רועות בעמק יזרעאל. "הצאן מכלה כמות שיחים גדולה וכך 'הדלק' לאש בדמות שיחים ועשבים קטן בהרבה" , צילום: לירון אלמוג

מחקר חדשני בטכניון

אורנשטיין מספר על מחקר חדשני שמתבצע במעבדתו ושיכול לסייע בעתיד: "סטודנטית שלי בודקת כעת אפשרות של ערבוב חומרי חול טבעיים עם חומרים כימיים, שיחד ייתנו סוג של חומר לא רק שאינו דליק, אלא גם יתחזק יותר כשיש אש".

אם תוכח היתכנות של מצב כזה, נוכל לבנות מבני חול חזקים בין העיר ליער. המבנים האלו, גם אם ייפגעו בשריפה, ימנעו ממנה להמשיך. ייתכן שנבנה אותם כסוג של מדרגת תצפית, וכך יהיה להם עוד שימוש".

נועם ספיבק, חוקרת במעבדת mtrl בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, העוסקת בהדפסה תלת-ממדית של מבנים מבוססי אדמה, מוסיפה: "אנחנו מחפשים שיטות שבהן מצד אחד לא ננתק את הדיירים מהטבע, אך מהצד השני האש לא תאיים על המבנים בשריפה".

"יש בשריפות לא פעם מנהרות אש שעולות אל השכונה מהוואדי עם רוחות, וזרם הרוח והאש האלו פורצים אל הבתים ושורפים אותם. אנו בודקים איך ניתן לבנות על סף היער כך שייווצר מצב שלא תהיה אפשרות לרוח ואש לחדור לבתים, אבל אלו לא יהיו מנותקים מהנוף", מסבירה ספיבק.

המחקר החדשני מבקש להתמודד עם האתגר המורכב של חיים לצד הטבע, תוך הגנה מפני הסכנות שהוא עלול להציב בעידן של משבר האקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר