מחקר מתריע: זריקות הרזיה עלולות להפחית את רמות הדופמין - ולגרום לדיכאון

צוות בינלאומי של חוקרים ממוסדות אקדמיים בארה"ב, ישראל, איראן וברזיל, מצא ראיות לקשר מדאיג בין תרופות פופולריות להרזיה כמו אוזמפיק (Ozempic) לבין סיכון מוגבר לדיכאון ומחשבות אובדניות אצל חלק מהמטופלים. המחקר,שפורסם בכתב העת המדעי Current Neuropharmacology, מתריע כי בעוד תרופות אלה יעילות מאוד בהפחתת משקל, הן עלולות להיות "חרב פיפיות" עבור אנשים מסוימים.

החוקרים, בהם מדענים מאוניברסיטת אריאל, התמקדו בקבוצת תרופות ממשפחת GLP-1 - אליה שייכות תרופות כמו אוזמפיק, וויגובי (Wegovy) וסקסנדה (Saxenda). תרופות אלה, שצברו פופולריות עצומה בשנים האחרונות, פועלות דרך מסלולים במוח הקשורים לתחושת שובע והנאה מאוכל. המחקר מצא שאותם מסלולים קשורים גם למערכת "התגמול" במוח - האחראית על תחושות הנאה, מוטיבציה וסיפוק. זו מופעלת, בין היתר, על ידי החומר דופמין.

לדברי החוקרים, הסכנה היא בעיקר למטופלים שיש להם מלכתחילה רמות נמוכות של דופמין במוח. אצל אנשים אלה, התרופות להרזיה עלולות להפחית עוד יותר את רמות הדופמין, מה שעלול להוביל לדיכאון, חרדה ובמקרים מסוימים אף למחשבות אובדניות.

"לא לפוצץ את בועת התקווה - להוסיף שכבת זהירות"

פרופ' אלברט פינחסוב, רקטור אוניברסיטת אריאל ושותף למחקר, הסביר: "בעוד ישנם יתרונות מעודדים לתרופות אלה בטווח הקצר, עלינו להכיר בסיכונים הפוטנציאליים שהמחקר שלנו חושף. ממצאים אלה צריכים לעודד את משרדי הבריאות והרופאים לחקור עוד, בהתחשב בשונות הגדולה בין בני אדם".

"אין להתעלם מהמחקר הזה, למרות ההתלהבות סביב התוצאות החיוביות של תרופות אלה", אמר פרופ' קנת' בלום, חוקר באוניברסיטת אריאל ואחד ממובילי המחקר. "אנו קוראים לרופאים לנקוט משנה זהירות כדי למנוע גל טרגי נוסף של 'אנשים שמתים כדי לרזות'".

כבר עתה הסוכנות האירופית לתרופות(EMA)פתחה בבדיקה של תרופות אלה בעקבות דיווחים על מחשבות אובדניות.המחקר ממליץ על פתרון אפשרי: בדיקות גנטיות שיוכלו לזהות מראש מי מהמטופלים נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח תופעות לוואי נפשיות. "לפני רישום התרופות להרזיה, יהיה נכון להשתמש בבדיקות גנטיות כדי להעריך את תפקוד הדופמין של המטופל", הציעו החוקרים.

החוקרים מדגישים שהממצאים מספקים תובנות שעשויות להציל חיים וקוראים לרשויות הבריאות לנטר תרופות אלה מקרוב, תוך איזון בין היתרונות הברורים שלהן לבין הזהירות הנדרשת.

פרופ' איגור אלמן מאוניברסיטת הרווארד, שגם הוא היה שותף למחקר, סיכם: "מחקר זה אינו נועד לפוצץ את בועת התקווה אלא להוסיף שכבת זהירות בשימוש הנרחב בתרופות אלה".