הלוטוס הכחול: הזיות ומין במצרים העתיקה

טקסי הזיות, שכרות ומין שבמרכזם פרח מסתורי - כך נראו אחדים מהפולחנים הדתיים במצרים העתיקה. חוקרים שיערו זה מכבר כי המצרים השתמשו בלוטוס הכחול (הידוע גם בשם נימפאה כחולה), חבצלת מים מרהיבה שפרחיה שחררו חומרים פסיכדליים, לטקסים דתיים מלאי אקסטזה.

פרח זה, המתאפיין בעלי כותרת כחולים ועלי גביע מנוקדים, מופיע לעיתים רבות במגילות פפירוס ונמצא על גופו של המלך תות ענח' אמון כשפתחו את קברו ב-1922. על פי כתבי החרטומים, הוא אף היה חלק מרכזי בפסטיבל השכרות של חתחור, אלת האהבה, היופי והפוריות. מתואר בהם כי במהלך הפסטיבל המצרים השתכרו והתעלפו, ולרגע חולף כשהתעוררו - ראו את פניה של האלה חתחור.

רוחניות ואקסטזה: כך פעל הסם המצרי העתיק

חוקרים שיערו זמן רב כי החבצלות, כאשר הושרו ביין, שחררו את אותן תכונות פסיכדליות ששימשו בטקסים שעירבו הזיות ומין לפני כ-3,000 שנה. הלוטוס הכחול מכיל נוציפרין, חומר טבעי בעל תכונות פסיכואקטיביות שגורם לאופוריה - כך מספר ליאם מקאבוי, סטודנט לאגיפטולוגיה באוניברסיטת ברקלי, שחוקר את הלוטוס המסתורי זה שנים אחדות.

מחקרו של מקאבוי מציע אפשרות אחרת לאופן שבו המצרים צרכו את הצמח. עד עכשיו, ההנחה המקובלת הייתה שהמצרים פשוט הכניסו את הפרח ליין - אך המחקר מראה שזה לא מספיק יעיל. הפרח מכוסה במעין שכבה דמויית שעווה הדוחה מים, והנוציפרין אינו מתמוסס היטב באלכוהול לבדו.

במקום זאת, צוות המחקר סבור כי נדרש תהליך מורכב יותר. "אנחנו מתחילים לחשוב שהמצרים העתיקים לא רק הכניסו אותו ליין", אומר מקאבוי. "אנו משערים שהם למעשה יצרו שמן מועשר, שנוסף מאוחר יותר ליין". הסיבה לכך טמונה בכך שנוציפרין מסיס מעט בשומן, מה שמאפשר לשמן לחלץ ביעילות את החומר הפעיל מהפרח.

הונאת הלוטוס המודרנית

למרות הקסם של הלוטוס המצרי העתיק, אלה שמחפשים היום לחוות את השפעותיו צפויים לאכזבה קשה. הלוטוס הכחול האמיתי הפך לנדיר ביותר מאז בניית סכר אסואן, ששינתה את המערכת האקולוגית של נהר הנילוס. למעשה, הצמח נמצא כיום בסכנת הכחדה.

חרף זאת, אתרי מסחר מקוונים מציעים "לוטוס כחול מצרי" במחירים שנעים בין 20 ל-90 דולר לשקית עלים ועד 154 דולר לבקבוק שמן אתרי, עם הבטחות לסיוע בשינה וחיזוק מערכת החיסון ואף ל"הגברת מודעות וחיבור רוחני" ו"שיפור הבריאות המינית והתשוקה".

צוותו של מקאבוי בדק את המוצרים וגילה את האמת המטרידה: מה שנמכר באינטרנט אינו הלוטוס הכחול האמיתי כלל, אלא חבצלות מים רגילות שנראות דומות חיצונית. הרמות של נוציפרין בצמחים האלה היו אפסיות בהשוואה ללוטוס האמיתי שהצליחו להשיג.

כיום, הדגימה היחידה של הלוטוס הכחול האמיתי בארה"ב נמצאת, ככל הנראה, בגן הבוטני של אוניברסיטת ברקלי - שם מקאבוי הצליח לגדל צמח שהשיג במאמצים רבים. הצמח, שהתקבל ממגדל באריזונה שמקאבוי איתר דרך רדיט, אומת על ידי בוטנאים כלוטוס הכחול המצרי.

מקאבוי ועמיתיו מתכננים כעת לערוך בדיקות מתקדמות יותר על הצמח, וגם לבדוק גביע עתיק בן 3,000 שנה לשרידי שמן שעשוי לאשש את התיאוריה שלהם. המחקר הזה, לדבריו, הוא "דוגמה נדירה לאופן שבו קסם עתיק ומדע מודרני יכולים להתאחד כדי להעמיק את הבנתנו לגבי הטבע שתמיד הקיף אותנו".

בינתיים, צרכנים שרכשו "לוטוס כחול" באינטרנט בתקווה לחוות את האקסטזה המצרית העתיקה - כנראה חוו רק את האקסטזה של עסקה כושלת.