"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כתוב בעור: הקעקוע שלכם עלול להיות מסוכן יותר ממה שחשבתם

מחקר דני חדש חושף קשר אפשרי בין קעקועים לסיכון מוגבר לסרטן העור ולימפומה, שמתרחש כאשר חלקיקי דיו נודדים מהעור ומצטברים בבלוטות הלימפה • החוקרים: "ככל שהקעקוע גדול יותר, כך עולה הסיכון"

,עודכן
0השמעה
קעקועים. צילום: GettyImages

רבים מאיתנו מתלבטים בבחירת הקעקוע המושלם, אך מעטים חושבים על ההשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח שלו. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת דרום דנמרק, מצא כי דיו הקעקועים אינו נשאר בעור, אלא נודד לבלוטות הלימפה ומצטבר שם לאורך זמן.

החוקרים ניתחו נתונים מזוגות תאומים וגילו כי אנשים עם קעקועים אובחנו בשכיחות גבוהה יותר בסרטן העור ולימפומה בהשוואה לאנשים שלא התקעקעו.

"אנחנו רואים שחלקיקי דיו מצטברים בבלוטות הלימפה, וחושדים שהגוף מזהה אותם כחומרים זרים", הסביר בהודעה לתקשורת הנריק פרדריקסן, יועץ המטולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי באודנסה ופרופסור קליני באוניברסיטת דרום דנמרק. "משמעות הדבר היא שמערכת החיסון מנסה באופן קבוע להגיב לדיו, ואיננו יודעים עדיין אם המאמץ המתמשך הזה עלול להחליש את תפקוד בלוטות הלימפה, או לגרום להשלכות בריאותיות אחרות".

קעקוע (ארכיון). השיעור גבוה כמעט פי שלושה בקרב אנשים עם קעקועים גדולים. למצולמים אין כל קשר לנושא הכתבה,צילום: יהושע יוסף

המחקר התבסס על נתונים מקבוצת של כ-5,900 תאומים דנים. באמצעות ניתוח דפוסי קעקועים לצד אבחנות סרטן, החוקרים מצאו כאמור "שכיחות גבוהה יותר" של סרטן העור ולימפומה בקרב אנשים מקועקעים.

"היתרון הייחודי בגישה שלנו הוא שאנחנו יכולים להשוות בין זוגות תאומים, שחולקים גורמים גנטיים וסביבתיים רבים", אמרו החוקרים.

הממצאים מראים כי הקשר בין קעקועים לסרטן בולט במיוחד אצל אנשים עם קעקועים גדולים – המוגדרים כגדולים מכף יד. עבור לימפומה, השיעור גבוה כמעט פי שלושה בקרב אנשים עם קעקועים גדולים בהשוואה לאלה ללא קעקועים.

החוקרים מעריכים כי ארבע מתוך עשר נשים במערב ושלושה מתוך עשרה גברים יהיו מקועקעים עד גיל 25, נתון המדגיש את חשיבות המחקר הנוכחי.

קעקוע (ארכיון). החוקרים יבדקו כיצד חלקיקי דיו משפיעים על בלוטות הלימפה ברמה המולקולרית. למצולמים אין כל קשר לנושא הכתבה,צילום: משה שי

בהמשך, החוקרים מתכננים לבדוק כיצד חלקיקי דיו משפיעים על תפקוד בלוטות הלימפה ברמה המולקולרית, ואם סוגים מסוימים של לימפומה קשורים יותר לקעקועים מאחרים.

נכון להיום, אין עדיין המלצות רשמיות להימנע מקעקועים, אך המחקר מדגיש את הצורך בשקיפות רבה יותר לגבי הסיכונים האפשריים ארוכי הטווח, ובדיקה מעמיקה יותר של חומרי הדיו המשמשים בתעשייה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר