"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה צריכים האסטרונאוטים בתחנת החלל כדי להישאר בריאים? יותר לכלוך

בתחנת החלל הבינלאומית יש מגוון נמוך בהרבה של מיקרובים בהשוואה לסביבות מאוכלסות בבני אדם על כדור הארץ

,עודכן
0השמעה
קצת לכלוך, מה ביקשנו?. צילום: Vadim Sadovski, שאטרסטוק

מחקר שפורסם בכתב העת "Cell", הסב את תשומת הלב לבעיה שבדרך כלל אינה מקבלת תשומת לב - המגוון המיקרוביאלי הנמוך בתחנת החלל הבינלאומית (ISS).

החוקרים ניתחו 803 דגימות משטח מהתחנה כדי לייצר סקירה מקיפה של מיקרואורגניזמים בתחנת החלל. הניתוח מצא נוכחות של כימיקלים לניקוי ברחבי תחנת החלל הבינלאומית. הסביבה הסטרילית של תחנת החלל מנוגדת למגוון המיקרוביאלי שנמצא בדרך כלל בסביבות מאוכלסות בבני אדם על כדור הארץ.

אסטרונאוטים מתמודדים עם סיכוני בריאות רבים בעת שהותם בתחנת החלל הבינלאומית, כולל בעיות חיסוניות, פריחות עור ומצבים דלקתיים אחרים. המחקר מציע כי בעיות אלו עשויות להיות קשורות לתנאים הסטריליים. "יש הבדל גדול בין חשיפה לאדמה בריאה מגינון לבין 'להתבשל' בלכלוך שלנו עצמנו", ציין רוב נייט, מיקרוביולוג באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו.

רודולפו סלידו מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, הדגיש את החשיבות של טיפוח מגוון רחב של חיידקים במשימות חלל עתידיות. "אם אנחנו באמת רוצים שחיים ישגשגו מחוץ לכדור הארץ, אנחנו לא יכולים פשוט לקחת ענף קטן מעץ החיים ולשגר אותו לחלל ולקוות שזה יסתדר", הוא אמר.

הניתוח של החוקרים הראה שעור האדם הוא המקור העיקרי למיקרובים בתחנה, כאשר הסוג הנפוץ ביותר הוא סטפילוקוקוס. המגוון של חיידקים בתחנת החלל הבינלאומית דומה לזו שקיימת בסביבות סטריליות כמו בתי חולים.

בניגוד לסביבה על כדור הארץ שבה חיידקים מחזקים את ההגנות החיסוניות, בתחנת החלל הבינלאומית חסרים מיקרואורגניזמים מרכזיים שבדרך כלל נתקלים בהם באדמה ובמים. "משפחות עם חיות מחמד נמצאות במגוון חידקים רחב יותר - זה יכול להיות פתרון" אמרה אשלי פרנקס מצוות המחקר. החוקרת ציינה שפתרון כזה הוא ככל הנראה אינו מעשי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר