"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יותר זמן מסך לילדים בגיל 10-11, יותר סיכון להפרעות דו-קוטביות בהמשך

מחקר חדש קושר זמן מסך מופרז בקרב ילדים טרום-מתבגרים לתסמינים עתידיים

,עודכן
0השמעה
מה עושה זמן מסך לילדים טרום מתבגרים?. צילום: Irina WS, שאטרסטוק

לפי מחקר חדש ילדים טרום-מתבגרים שמבלים יותר זמן מול מסכים נוטים יותר לפתח תסמינים מאניים שנתיים מאוחר יותר. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ומאוניברסיטת טורונטו חשפו כי ילדים בני 10 עד 11 שעוסקים באופן אינטנסיבי ברשתות חברתיות, משחקי וידאו, שליחת הודעות טקסט וצפייה בסרטונים מראים סיכון גבוה יותר לחוות תסמינים כמו הערכה עצמית מופרזת, ירידה בצורך לישון, הסחת דעת, דיבור מהיר, ואימפולסיביות.

תסמינים אלה הם מאפיינים של אפיזודות מאניות, מאפיין מרכזי של הפרעות בספקטרום הדו-קוטבי. "גיל ההתבגרות הוא זמן פגיע במיוחד להתפתחות של הפרעות בספקטרום הדו-קוטבי" אמר ד"ר ג'ייסון נגאטה, המחבר הראשון של המחקר. "בהתחשב בכך שהופעה מוקדמת יותר של תסמינים קשורה לתוצאות חמורות וכרוניות יותר, חשוב להבין מה עשוי לתרום להופעה או החמרה של תסמינים מאניים בקרב בני נוער".

לפי המחקר תסמינים של התמכרות לרשתות חברתיות ומשחקי וידאו—המאופיינים באי-יכולת להפסיק למרות ניסיונות, תסמיני גמילה, סבילות, קונפליקט, והישנות—עשויים למלא תפקיד בהתפתחות תסמינים מאניים.

החוקרים אספו מידע מ-9,243 ילדים בני 10 עד 11. המשתתפים סיפקו פרטים על הרגלי המסך הטיפוסיים שלהם ואם חוו תסמינים מאניים או היפומאניים.

"המחקר מחדד את החשיבות של טיפוח הרגלי שימוש בריאים במסכים בגיל מוקדם" אמר ד"ר קייל גנסון, שותף למחקר.

הממצאים מתווספים לממצאים קודמים על הקשר בין זמן מסך ובריאות נפשית ירודה בקרב מתבגרים. "למרות שזמן מסך יכול להיות בעל יתרונות חשובים כמו חינוך והגברת החברותיות, הורים צריכים להיות מודעים לסיכונים האפשריים, במיוחד לבריאות הנפשית" ציין ד"ר נגאטה. הוא הציע ש"משפחות יכולות לפתח תוכנית עם זמנים ללא מסך לפני שינה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר