יותר זמן מסך לילדים בגיל 10-11, יותר סיכון להפרעות דו-קוטביות בהמשך

לפי מחקר חדש ילדים טרום-מתבגרים שמבלים יותר זמן מול מסכים נוטים יותר לפתח תסמינים מאניים שנתיים מאוחר יותר. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ומאוניברסיטת טורונטו חשפו כי ילדים בני 10 עד 11 שעוסקים באופן אינטנסיבי ברשתות חברתיות, משחקי וידאו, שליחת הודעות טקסט וצפייה בסרטונים מראים סיכון גבוה יותר לחוות תסמינים כמו הערכה עצמית מופרזת, ירידה בצורך לישון, הסחת דעת, דיבור מהיר, ואימפולסיביות.

תסמינים אלה הם מאפיינים של אפיזודות מאניות, מאפיין מרכזי של הפרעות בספקטרום הדו-קוטבי. "גיל ההתבגרות הוא זמן פגיע במיוחד להתפתחות של הפרעות בספקטרום הדו-קוטבי" אמר ד"ר ג'ייסון נגאטה, המחבר הראשון של המחקר. "בהתחשב בכך שהופעה מוקדמת יותר של תסמינים קשורה לתוצאות חמורות וכרוניות יותר, חשוב להבין מה עשוי לתרום להופעה או החמרה של תסמינים מאניים בקרב בני נוער".

לפי המחקר תסמינים של התמכרות לרשתות חברתיות ומשחקי וידאו—המאופיינים באי-יכולת להפסיק למרות ניסיונות, תסמיני גמילה, סבילות, קונפליקט, והישנות—עשויים למלא תפקיד בהתפתחות תסמינים מאניים.

החוקרים אספו מידע מ-9,243 ילדים בני 10 עד 11. המשתתפים סיפקו פרטים על הרגלי המסך הטיפוסיים שלהם ואם חוו תסמינים מאניים או היפומאניים.

"המחקר מחדד את החשיבות של טיפוח הרגלי שימוש בריאים במסכים בגיל מוקדם" אמר ד"ר קייל גנסון, שותף למחקר.

הממצאים מתווספים לממצאים קודמים על הקשר בין זמן מסך ובריאות נפשית ירודה בקרב מתבגרים. "למרות שזמן מסך יכול להיות בעל יתרונות חשובים כמו חינוך והגברת החברותיות, הורים צריכים להיות מודעים לסיכונים האפשריים, במיוחד לבריאות הנפשית" ציין ד"ר נגאטה. הוא הציע ש"משפחות יכולות לפתח תוכנית עם זמנים ללא מסך לפני שינה".