"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"חבר'ה די אמיצים": החיילים הבריטים שניסו לגרום לגרמנים להפיל עליהם פצצות
הבריטים השתמשו באתרי פיתיון כדי להסית את אש המפציצים הגרמניים ממטרות אמיתיות
מפציץ גרמני ממלחמת העולם השנייה. צילום: BlueBarronPhoto, שאטרסטוק

"חבר'ה די אמיצים": החיילים הבריטים שניסו לגרום לגרמנים להפיל עליהם פצצות

הבריטים השתמשו באתרי פיתיון כדי להסית את אש המפציצים הגרמניים ממטרות אמיתיות

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

במחקר שנערך לאחרונה, בחן צוות חוקרים בריטי שלושה אתרי פיתיון להפצצות אוויריות של בעלות הברית בצפון סטאפורדשייר. אתרי פיתיון אלה נבנו באופן אסטרטגי לאורך כיוון גלי הרדיו הגרמניים ששימשו לניווט, ודימו אזורי מגורים או מפעלים פעילים עם האפלה לקויה כדי למשוך התקפות של הלופטוואפה.

מטרות תעשייתיות בעלות עדיפות גבוהה בקרבת אתרי הפיתיון כללו את מפעלי הברזל והפלדה של שלטון, מפעל הצמיגים של מישלן, שדה התעופה מייר, ומפעל התחמושת של רדוויי גרין. המטרה העיקרית של אתרי הפיתיון הייתה להסיט מפציצים גרמניים ממיקומים אלה.

"באמצעות אש ואורות מבוקרים, הם הטעו את הלופטוואפה להפיל את הפצצות שלהם על אזורים יחסית לא מיושבים, ביערות ובכפר, הרחק מהמטרות המיועדות" הסביר ד"ר קריס וישניבסקי.

אתרי הפיתיון תוכננו להיראות כמו אתרים תעשייתיים, וחלקם דימו אזורים עירוניים ותעשייתיים מופצצים. עד סוף מלחמת העולם השנייה, היו 237 אתרים מהסוג האחרון ברחבי בריטניה, כולל השלושה שנבדקו במחקר זה. צוותי האתרים השתמשו באש מבוקרת ובאפקטים של תאורה כמו אורות מפעל, קטרים, וכלי רכב נעים כדי לדמות מטרות בוערות ופעילות תעשייתית.

אתרי הפיתיון הופעלו לעתים קרובות על ידי מספר קטן של חיילים שפעלו מתוך בונקרים. צוותים אלה ניסו באופן פעיל למשוך תוקפים גרמניים להפיל עליהם את הפצצות. "אתה מנסה למשוך את המפציצים לתקוף אותך, זה נשמע מטורף אבל זו הסיבה שאני חושב שבמאמר תיארנו איך החבר'ה האלה היו די אמיצים" אמר פרופסור פיטר דויל, היסטוריון צבאי.

המפעילים היו בתקשורת הדוקה עם רשתות ההגנה האווירית האזוריות כדי להבטיח שהפיתיונות יופעלו בזמן שמפציצים גרמניים מתקרבים.

באתר בקיל נמצא מחסה בקרה עם גג בטון עמיד לפיצוץ, ותאים שנועדו למתן לחצים שנגרמים בעקבות פיצוצים, ווילונות האפלה. "רק כשמתחילים לחקור … אתה מתחיל לחשוב 'בעצם זה די מיוחד'" אמר וישניסקי.

החוקרים מציינים שאתרי פיתיון אלה הסיטו בהצלחה עד 5% ממאמצי ההפצצה הגרמניים.

המחקר, שכותרתו "חקירות רב-תחומיות באתרים של פיתיונות להפצצות אוויריות של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה בצפון סטאפורדשייר, בריטניה", התמקד בשלושה מתוך ארבעה אתרים ידועים ליד סטוק-און-טרנט: קיל, ביץ', וקאברסוול, שנבנו בין אוגוסט 1941 לאפריל 1943. אתרי פיתיון אלה דימו אזורי מגורים או מפעלים פעילים עם האפלה לקויה כדי למשוך התקפות של הלופטוואפה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...