הצלחתם לעצבן מישהו בוואטסאפ עם הודעה תמימה? זו הסיבה

שלחתם פעם הודעת טקסט תמימה ופשוטה וקיבלתם תגובה נזעמת? ייתכן שזה בגלל הפיסוק. כבר ב-2016 גילתה ד"ר סליה קלין מאוניברסיטת בינגהמטון שבניו יורק כי הוספת נקודה בסוף הודעה קצרה של מילה אחת, כמו "אוקיי." או "לא.", יכולה להוסיף תחושת רצינות או קרירות להודעה - גם אם זו לא הייתה כוונת השולח.

כעת,במחקר חדש שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology, מרחיבה ד"ר קלין את הממצאים ומגלה דרכים נוספות שבהן הפיסוק משנה את האופן שבו נתפסות ההודעות שלנו. במחקר, שכלל 80 סטודנטים לתואר ראשון, התמקדו החוקרים בשתי תופעות: הוספת נקודה אחרי כל מילה בהודעה, ופיצול המשפט כך שכל מילה נשלחת בהודעה נפרדת.

"בניגוד לשיחה פנים אל פנים, בהודעות טקסט חסרים לנו רמזים חשובים כמו טון הדיבור ושפת הגוף", מסבירה ד"ר קלין. "לכן אנשים משתמשים בסימני פיסוק לא שגרתיים ובאיות מכוון כדי להחליף את הרמזים הרב-ממדיים, כמו טון דיבור ומחוות, שזמינים בשפה מדוברת".

כשהפיסוק הופך להפסקה דרמטית

במחקר החדש התבקשו סטודנטים לבחון סדרה של חילופי הודעות ולהעריך את רמת התסכול או הדחייה שהביעו השולחים. החוקרים מצאו כי הן הוספת נקודה אחרי כל מילה (למשל "איכס. תזמין. מדביר.") והן פיצול המשפט להודעות נפרדות, גורמים לקוראים לפרש את ההודעות כבעלות עוצמה רגשית גבוהה יותר. בסולם של 1 עד 7, ההודעות עם הנקודות דורגו בממוצע 5.45, לעומת 5.13 בהודעות ללא נקודות.

המחקר מצא כי שתי צורות הכתיבה הללו נתפסות על ידי הקוראים כהפסקה דרמטית, בדומה להפסקות בדיבור. "אפשר לדמיין שנוכחות הנקודה אחרי כל מילה 'נשמעת' לקוראים כמו דיבור מקוטע", אומרת קלין. "הפסקות בשפה מדוברת נמצאו כבעלות תפקידים תקשורתיים חשובים, ולכן לא מפתיע שכותבי הודעות מצאו דרך להעביר הפסקות גם בכתב".

החוקרים מציינים כי נדרש מחקר נוסף כדי לבחון את מגוון הגורמים המשפיעים על הבנת צורות כתיבה אלו. למשל, ייתכן שהממצאים יהיו שונים בהקשרים תקשורתיים פורמליים יותר, כמו בין עובד למנהל. בנוסף, המחקר הנוכחי התמקד רק בהודעות המביעות רגשות שליליים, ויש מקום לבחון טווח רחב יותר של תכנים.