"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה מה שהחתול שלכם באמת רוצה: בינה מלאכותית תדע לפענח איך החיות מרגישות

חוקרים מהעולם ומישראל מפתחים מערכות בינה מלאכותית המסוגלות לזהות סימני מצוקה בפניהן של חיות במהירות ובדיוק גבוהים יותר ממומחים אנושיים • המערכות עשויות להוביל למהפכה בטיפול בבעלי חיים

,עודכן
0השמעה
החתול הזה, כנראה, רוצה אוכל. צילום: Midjourney

"החתול שלי בדיכאון", "הכלב הזה עצבני" - עד היום, אמירות כאלה נשמעו כמו ניחושים לא מבוססים. אבל כתבת תחקירשפורסמה בכתב העת המדעי Scienceחושפת: לא רחוק היום שבו נוכל לדעת כיצד בעלי החיים שלנו מרגישים, ואת זה נעשה בעזרת בינה מלאכותית שכבר היום מדייקת יותר מווטרינרים ומומחי התנהגות.

מדי בוקר בשעה שש, במשק חקלאי בדרום-מזרח אנגליה, מאות חזירות מתעוררות לארוחת הבוקר. בדרכן הנלהבת אל תאי האכילה, כל חזירה נעצרת לרגע מול מצלמה זעירה. תוך פחות משנייה, מערכת בינה מלאכותית מזהה אותה לפי תווי פניה ומנתחת את הבעותיה כדי לאתר סימנים של כאב או מצוקה.

מערכת זו, הקרויה Intellipig, פותחה על ידי מדענים מאוניברסיטת מערב אנגליה והמכללה הכפרית של סקוטלנד. מטרתה להתמודד עם אתגר מרכזי ברווחת בעלי חיים: חוסר היכולת של בני האדם להבין במדויק כיצד בעלי החיים מרגישים.

כבר בשנת 1872 צ'רלס דרווין הציע שהבעות פנים הן מעין "שפה משותפת" בין יונקים. יונקים חולקים שרירי פנים רבים המשמשים ליצירת הבעות: אנחנו חולקים 38 אחוז מתנועות הפנים שלנו עם כלבים, 34 אחוז עם חתולים, ו-47 אחוז עם סוסים וקופי אדם (פרימטים).

לאורך השנים, מומחים פיתחו "סולמות עווית" (grimace scales) למגוון מינים, המודדים את רמת הכאב או המתח של בעל החיים על פי תנועות שרירי הפנים. זוהי עבודה מייגעת - מומחה אנושי זקוק לכ-100 שניות כדי לנתח תמונה בודדת, או שעתיים עד שלוש לניתוח סרטון של 30 שניות.

חתולים נוטים לחקות זה את זה בהבעות פנים עדינות,צילום: GettyImages

276 הבעות פנים

ד"ר אנה זמנסקי וצוותה מאוניברסיטת חיפה פיתחו מערכת המזהה כאב בכבשים בדיוק של 82 אחוז - לעומת 70 אחוז בלבד אצל וטרינרים ומומחי התנהגות מיומנים. במחקר אחר, המערכת זיהתה כאב בחתולים בדיוק של 77 אחוז.

"כולם חושבים 'אוי ואבוי, הבינה המלאכותית הולכת לקחת את העבודה שלי!'", אומרת זמנסקי ל-Science. "אבל אז הם מבינים שבינה מלאכותית היא פשוט כלי רב עוצמה שיכול לשפר את היכולות שלהם עצמם".

ד"ר בריטני פלורקייביץ', פסיכולוגית אבולוציונית ממכללת ליון, גילתה שלחתולים יש 276 הבעות פנים שונות. בשיתוף פעולה עם צוותה של זמנסקי, הם כבר הראו שחתולים נוטים לחקות זה את זה בהבעות פנים עדינות - לעתים קרובות כהזמנה לקשר דרך ליקוק או משחק.

החוקרים אף מתקדמים לעבר זיהוי רגשות מורכבים יותר. צוותה של זמנסקי הצליח לאמן מערכת שמזהה בדיוק של 89 אחוז האם כלב לברדור "שמח" או "מתוסכל". במחקר דומה עם סוסים, המערכת הצליחה לזהות האם הסוס "מתוסכל" או "מאוכזב" ב-61 אחוז מהמקרים - שיעור הצלחה צנוע אך גבוה מהסיכוי האקראי.

"החלום שלי", אומרת זמנסקי ל-Science, "הוא שיהיה 'קורא פני כלבים' שחושף מצבים רגשיים בסיסיים כמו שמחה, עצב ומתח. זה לא אפשרי עכשיו, אני יודעת. אבל בעוד שנה זה יהיה אפשרי. זה מה שאנחנו ממשיכים להגיד לעצמנו - ואנחנו עובדים על זה קשה".

מלווין סמית', מהנדס ראיית מחשב מאוניברסיטת מערב אנגליה שהוביל את תכנון מערכת Intellipig, מאמין שכלים אלה יכולים להוביל לעידן חדש בטיפול בבעלי חיים – כזה שנותן עדיפות גבוהה יותר לבריאותם ורווחתם. בסופו של דבר, הוא אומר ל-Science, עוזרי בינה מלאכותית יוכלו להדריך חקלאים בהענקת חיים נטולי מתח - ואפילו מאושרים - לחיות המשק שלהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר