"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוקרים גילו: הסיכון לחלות בסרטן נקבע עוד לפני הלידה

מחקר חדש מצא שני מסלולים התפתחותיים שונים המשפיעים על הסיכון לחלות בסרטן במהלך החיים • התגלית עשויה להוביל לדרכים חדשות למניעה וטיפול

,עודכן
0השמעה
תאים סרטניים (אילוסטרציה). "לא ניתן לטפל במזל רע". צילום: GettyImages

הסיכון לחלות בסרטן נקבע עוד בטרם נולדנו - כך עולה ממחקר פורץ דרךשנערך במכון ון אנדל במישיגן, ארה"ב. החוקרים גילו כי כבר בשלבי ההתפתחות המוקדמים נוצרים שני מסלולים שונים, המשפיעים על הסיכוי לפתח סרטן בהמשך החיים.

במחקר, שהתבסס על עכברים עם רמות מופחתות של גן בשם Trim28, נמצא כי למרות שהעכברים היו זהים מבחינה גנטית, הם התפתחו בשני מסלולים שונים. גן זה משמש כ"שומר סף" ותפקידו לשלוט בפעילות של גנים אחרים ולהשתיק גנים שעלולים לגרום להתפתחות סרטן. השינויים שנצפו, המכונים "אפיגנטיים", אינם משנים את הקוד הגנטי עצמו, אלא את האופן שבו הגוף קורא ומפעיל אותו - בדומה למתג חשמלי שיכול להדליק או לכבות מנורה, מבלי לשנות את המנורה עצמה.

"מכיוון שרוב הסרטנים מופיעים בגיל מבוגר ונתפסים כמחלות של מוטציות או גנטיקה, לא הייתה התמקדות מעמיקה באופן שבו ההתפתחות המוקדמת עשויה לעצב את הסיכון לסרטן. הממצאים שלנו משנים את זה", אומר פרופ' ג'יי. אנדרו פוספיסיליק, שהוביל את המחקר.

תאים סרטניים בדם. "לכולם יש רמה מסוימת של סיכון",צילום: GettyImages

מסלול אחד - סיכון כפול

החוקרים גילו כי ההבדלים בין שני המסלולים ניכרים כבר עשרה ימים לאחר הלידה. במסלול אחד, שהתאפיין בסיכון גבוה יותר, נצפו שינויים באזורי בקרה גנטיים חשובים וברמות פעילות של גנים המקושרים לסרטן בבני אדם. עכברים במסלול זה פיתחו בהמשך חייהם מספר גידולים מוצקים במקביל באיברים שונים, כמו ריאות, ערמונית ולבלב, והגידולים הופיעו מוקדם יותר. במסלול השני, העכברים היו בסיכון נמוך יותר ונטו לפתח בעיקר לוקמיה.

"לכולם יש רמה מסוימת של סיכון, אבל כשסרטן מופיע, אנחנו נוטים לחשוב על זה כעל מזל רע", מסבירה ד"ר אילריה פנזרי, חוקרת בצוות המחקר. "עם זאת, מזל רע אינו מסביר במלואו מדוע חלק מהאנשים מפתחים סרטן ואחרים לא. חשוב מכך, לא ניתן לטפל במזל רע. לעומת זאת, באפיגנטיקה אפשר לטפל. הממצאים שלנו מראים שהשורשים של הסרטן עשויים להתחיל בתקופת ההתפתחות הרגישה, מה שמציע פרספקטיבה חדשה לחקר המחלה ואפשרויות חדשות לאבחון וטיפול".

החוקרים מצאו עדות לקיומם של שני המצבים האפיגנטיים ברקמות שונות בגוף, מה שמצביע על כך שההשפעה של מסלולים אלה היא מערכתית ועשויה להשפיע על סוגי סרטן שונים. בעתיד מתכנן צוות המחקר לבחון לעומק כיצד משפיעים שני המסלולים האלה על סוגי סרטן ספציפיים, במטרה לפתח דרכים חדשות למניעה וטיפול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר