"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מומחים עונים: האם ריחות רעים מסוכנים לבריאות?

עד המאה ה-19 האמינו שריחות לא נעימים גורמים למחלות • כיום המדע מצייר תמונה אחרת - ומסביר מה תפקיד חוש הריח בהגנה על בריאותנו

,עודכן
0השמעה
אדם חובש מסכה כדי להגן על עצמו מפני ריח ערפיח כבד שנגרם משריפות ביערות סמוכים, בכיכר האדומה במוסקבה. צילום: REUTERS

במשך מאות שנים, מיוון העתיקה ועד המאה ה-19, האמינו מדענים ורופאים כי ריחות רעים הם הגורם העיקרי למחלות. התיאוריה הזו, שכונתה "תיאוריית המיאזמה", הייתה כה מקובלת עד שב-1846הצהיר אדווין צ'דוויק, מחלוצי רפורמת בריאות הציבור בבריטניה, בפני ועדה פרלמנטרית כי "כל ריח, אם הוא חזק, גורם למחלה חריפה ומיידית". האמונה הזו הייתה כה מושרשת, עד שהאחות פלורנס נייטינגייל ייחסה מחלות כמו חצבת ואבעבועות שחורות לריחות רעים שעלו מצינורות הביוב מתחת לבתים.

רק בשלהי המאה ה-19 התבססה "תיאוריית החיידקים" המדעית, שהסבירה כי מחלות נגרמות על ידי מיקרואורגניזמים ולא על ידי הריח עצמו.

"יש סיבה ביולוגית ואבולוציונית לכך שאנחנו מגיבים בדחייה לריחות מסוימים",מסבירה לאתר Popular Scienceד"ר דניאל ריד, המדענית הראשית במרכז המחקר מונל (Monell Chemical Senses Center) בפילדלפיה. "זהו מנגנון אזהרה חשוב שמגן עלינו מפני חומרים שעלולים להזיק לנו".

חיידק אי-קולי (אילוסטרציה). רק בשלהי המאה ה-19 התבססה "תיאוריית החיידקים",צילום: GettyImages

מערכת התרעה

לדברי ד"ר ריצ'רד דוטי, מנהל מרכז הריח והטעם באוניברסיטת פנסילבניה, באף האנושי יש בין שישה לעשרה מיליון תאי קולטני ריח, ובהם "כ-400 סוגים שונים של תאים, שכל אחד מהם מבטא חלבון ייחודי". הוא מסביר ל-Popular Science כי בעוד ריחות רעים משמשים כ"תמרורי אזהרה" מפני סכנות פוטנציאליות, הריח עצמו בדרך כלל אינו מזיק. זאת מכיוון שמולקולות הריח קטנות מדי מכדי שחיידקים יוכלו להיצמד אליהן.

עם זאת, ישנם חומרים מסוימים שהרחתם אכן מסוכנת, כמו גז חרדל או ציאניד. בנוסף, וירוסים וחיידקים יכולים לנוע באוויר ולגרום למחלות כמו קורונה ושחפת – אך במקרים אלה לא הריח הוא שמזיק, אלא שאיפת חלקיקי נוזל מזוהמים שנפלטים כשאנשים משתעלים או צוחקים.

"אנחנו יודעים פי עשרה יותר על ראייה מאשר על ריח", אומרת ד"ר ריד, "אבל אנחנו מקבלים רק כעשרה אחוזים מהמימון לחקור אותו בהשוואה לראייה ושמיעה". ריד מדגישה כי אובדן חוש הריח הוא סימן מוקדם להפרעות ניווניות כמו פרקינסון ואלצהיימר. "בעלי איבד את חוש הריח כשהיה צעיר יחסית, ולא הבנתי למה", היא משתפת. "זה התברר כמבשר של אבחנה מאוד מאוד קשה".

ד"ר דוטי מדגיש את חשיבותו של חוש הריח בהגנה על חיינו. "התפיסה המוטעית העיקרית היא שזו אינה מערכת חושית חשובה במיוחד", הוא אומר. לדבריו, חוש הריח מזהיר אותנו מפני חומרים מסוכנים כמו מזון מקולקל, דליפות גז ועשן משריפות. "ואם אתם אוהבים אוכל או את ההנאה שבאכילה... כן, זה מאוד חשוב", הוא מסכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר