למה בנות הולכות ביחד לשירותים?

כולנו מכירים את השאלה עתיקת היומין: למה בנות הולכות לשירותים בזוגות? סוף סוף,מחקר חדש ביפן מגלהאת השורשים האבולוציוניים של התופעה – וגם מציע כמה הסברים.

חוקרים מאוניברסיטת קיוטו גילו התנהגות מפתיעה בקרב שימפנזים: כאשר אחד מהם מטיל שתן, חבריו לקבוצה נוטים לעשות זאת גם הם. המחקר, שנערך במקלט קומאמוטו ביפן, עקב אחר 20 שימפנזים (16 זכרים וארבע נקבות) במשך יותר מ-600 שעות ותיעד למעלה מ-1,300 מקרים של מתן שתן.

"ההחלטה מתי להטיל שתן כוללת שילוב מורכב של שיקולים פיזיולוגיים וחברתיים", מסבירה ד"ר אנה אונישי, מחברת המחקר. "המחקר שלנו מעלה כי תופעה זו, המוכרת בתרבויות אנושיות שונות, יתכן שיש לה שורשים אבולוציוניים עמוקים".

המחקר הראה שהתופעה אינה מקרית: החוקרים השוו את שיעור המקרים בהם שימפנזים הטילו שתן תוך דקה זה מזה, ל-1,000 סימולציות מחשב אקראיות. התוצאות היו חד-משמעיות: שיעור התיאום שנצפה במציאות (12 אחוז) היה גבוה משמעותית מכל הסימולציות (שנעו בין 2.9-7.5 אחוזים, עם ממוצע של 5.1 אחוזים).

התופעה בלטה במיוחד כשהשימפנזים היו קרובים פיזית זה לזה. החוקרים חילקו את המרחקים לשלוש קטגוריות: בטווח יד, במרחק של עד שלושה מטרים, ומעל שלושה מטרים. הניתוח הסטטיסטי הראה הבדלים משמעותיים בין כל קטגוריות המרחק: ככל שהשימפנזים היו קרובים יותר זה לזה, כך גדל באופן מובהק הסיכוי שיטילו שתן בעקבות חבריהם.

גם כאן: המעמד החברתי משפיע

באופן לא צפוי, החוקרים לא מצאו קשר בין קרבה חברתית לבין תופעת ההדבקה. כלומר, שימפנזים שבילו יותר זמן בצוותא או עסקו בטיפוח הדדי (grooming) לא הראו נטייה גבוהה יותר לתאם את מועד מתן השתן שלהם.

"התוצאות הפתיעו אותנו", אומרת ד"ר אונישי. "ציפינו למצוא דפוסים דומים לאלו שנצפו בתופעות חברתיות אחרות, כמו פיהוק מדבק, שבהן ההדבקה חזקה יותר בין פרטים הקרובים חברתית. במקום זאת, גילינו השפעה ברורה של המעמד החברתי: פרטים בדרגה נמוכה יותר נטו יותר להטיל שתן בעקבות אחרים".

החוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין את המנגנונים המדויקים שמניעים את התופעה ואת תפקידה האפשרי בחיים החברתיים של השימפנזים. בין השאר, הם מציעים לבחון האם התופעה קיימת גם בקרב שימפנזים בטבע, ואיך היא משתלבת בדפוסי התנועה שלהם בטריטוריה ובהתנהלות הקבוצתית.

אבל למה זה קורה?

החוקרים משערים כי לתופעה עשויים להיות כמה תפקידים חברתיים חשובים: חיזוק הלכידות החברתית בקבוצה, הכנה ליציאה קבוצתית למסע ארוך, או תיאום של סימון טריטוריאלי. לגבי הממצא המפתיע שדווקא פרטים נמוכים בהיררכיה נוטים יותר "להידבק", החוקרים מציעים שתי אפשרויות: יתכן שזה קשור לתכונות אופייניות של פרטים במעמד נמוך, כמו דריכות מוגברת או רמות סטרס גבוהות, או שיש כאן השפעה ישירה של ההיררכיה החברתית.

כאמור התופעה מוכרת גם בתרבויות אנושיות שונות. "בתרבות האיטלקית יש פתגם שאומר 'מי שלא משתין בחברותא הוא או גנב או מרגל', ואילו ביפנית יש מונח מיוחד למתן שתן משותף - 'טסורשון', מציינת ד"ר אונישי.

המחקר, שפורסם בכתב העת Current Biology, פותח צוהר להבנת הקשר המורכב בין פעולות יומיומיות להתנהגות חברתית. "לפעמים דווקא ההתנהגויות הבסיסיות ביותר", מסכמת ד"ר אונישי, "חושפות תובנות מפתיעות על המורכבות של החיים החברתיים".