האם אי פעם עצרתם לחשוב איך נשמעות המחשבות שלכם? עבור רבים מאיתנו, החוויה היומיומית כוללת "קול פנימי" שמלווה אותנו בקבלת החלטות, בתכנון משימות או בהרהורים. אבל מדענים מגלים שזו רק אחת הדרכים שבהן המוח האנושי יכול לחשוב.
הדיבור הפנימי יכול להופיע במגוון צורות: לעיתים זו שיחה עם עצמנו, לפעמים זה שיר שנתקע בראש, ויש גם מצבים שבהם אנחנו "שומעים" את עצמנו קוראים טקסט. אבל מתברר שיש אנשים שחווים את המחשבות שלהם בצורה שונה לחלוטין - במקום "לשמוע" את המחשבות, הם עשויים לחוות אותן כדימויים חזותיים, כמו רשימות או תמונות בראשם. אנשים עם לקות שמיעה, למשל, עשויים לחוות את המחשבות שלהם באמצעות סימנים או דימויים חזותיים.
מדענים מסבירים שהדיבור הפנימי קשור למנגנון מוחי (corollary discharge) שעוזר לנו להבחין בין חוויות חושיות שונות. הקול הפנימי מתפתח בילדות, יחד עם רכישת השפה, כשילדים לומדים להשתמש בדיבור פנימי בזמן משחק ופעילויות שונות.
עיבוד שפה וויסות עצמי
במחקר שפורסם השנה בדקו חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן בדנמרק ואוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בארה"ב את ההבדלים בין אנשים שחווים דיבור פנימי חזק לבין כאלה שחווים אותו ברמה נמוכה. המחקר, שכלל 93 משתתפים, חשף שאנשים עם דיבור פנימי חזק הצליחו יותר במשימות של זיכרון מילולי והתאמת חרוזים. אבל מעניין לגלות שכאשר המשתתפים דיברו בקול רם, ההבדלים נעלמו.
ממצא מרתק נוסף קשור לתופעה הנקראת אפנטזיה - חוסר היכולת לדמיין תמונות בראש. מחקר משנת 2021 מצא שאנשים עם אפנטזיה עשויים גם להתקשות לשמוע קול פנימי, מה שמרמז על קשר מעניין בין יכולות הדמיון השונות של המוח.
מחקרים קודמים מראים שדיבור פנימי הוא מרכיב חשוב בוויסות עצמי ובתפקוד ניהולי, כמו מעבר בין משימות, זיכרון וקבלת החלטות. להבדלים אלו עשויות להיות השלכות מעשיות, במיוחד בתחום החינוך. שונות ביכולת של ילדים לייצג צלילי דיבור עשויה להשפיע על האופן שבו הם לומדים לקרוא ולכתוב.
חוקרי המחקר החדש מדגישים כי הבדלים בחוויית הדיבור הפנימי לא מצביעים על בעיה כלשהי. זה פשוט עוד ביטוי לכמה מגוונות הדרכים שבהן המוח האנושי יכול לחשוב ולעבד מידע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו