"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האוקיינוס נושם - אבל איך זה קורה?
מחקר בעלות של 2.5 מיליון ליש"ט יפענח כיצד האוקיינוסים מגינים עלינו משינויי האקלים • החוקר שמוביל את הפרויקט: "עדיין יש הרבה דברים שאנחנו לא מבינים בנוגע לתהליך הזה"
זריחה. צילום: AP

האוקיינוס נושם - אבל איך זה קורה?

מחקר בעלות של 2.5 מיליון ליש"ט יפענח כיצד האוקיינוסים מגינים עלינו משינויי האקלים • החוקר שמוביל את הפרויקט: "עדיין יש הרבה דברים שאנחנו לא מבינים בנוגע לתהליך הזה"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

האם ידעתם שהאוקיינוס "נושם"? בדיוק כמו הריאות שלנו, האוקיינוס קולט ופולט חומרים - במקרה שלו אלה בעיקר חום וגזי חממה מהאטמוספירה. תהליך זה חיוני להגנה על כדור הארץ מפני שינויי אקלים קיצוניים, אך עד היום המדענים מתקשים להבין כיצד בדיוק הוא פועל.

כעתמחקר חדשבהובלת אוניברסיטת סאות'המפטון והמרכז הלאומי הבריטי לאוקיינוגרפיה (NOC) מבקש לפצח את התעלומה. בעלות של 2.5 מיליון ליש"ט, המדענים יפרסו צי של מצופים חכמים באוקיינוס האטלנטי הצפוני והאוקיינוס הדרומי - שני אזורים קריטיים שבהם מתרחש חלק ניכר מקליטת החום ופחמן דו-חמצני מהאטמוספירה.

"האוקיינוס הוא אחד השחקנים המרכזיים במאבק בהתחממות הגלובלית", מסביר ד"ר ביאטו פרננדז קסטרו, חוקר אוקיינוסים מאוניברסיטת סאות'המפטון המוביל את הפרויקט. "הוא פועל כמעין בלם טבעי, קולט חלק ניכר מהחום ומגזי החממה שאנחנו פולטים לאטמוספירה. אבל עדיין יש הרבה דברים שאנחנו לא מבינים לגבי התהליך הזה, וזה מקשה עלינו לחזות במדויק את השפעות שינויי האקלים".

שקיעה באוקיינוס האטלנטי מחופי צרפת,צילום: רויטרס

איך האוקיינוס עוזר במאבק בהתחממות הגלובלית?

מתברר שמתחת לפני השטח של האוקיינוס מתרחשת פעילות מורכבת של ערבוב מים. תנועות המים הללו, שחלקן קטנות כמו סנטימטרים בודדים וחלקן גדולות כמו קילומטרים, אחראיות על העברת החום וגזי החממה מפני השטח אל המעמקים. תהליך זה לא רק מסייע בוויסות הטמפרטורה העולמית, אלא גם משפיע על מערכות זרמים אוקייניות חשובות.

המצופים החדשים, המצוידים בחיישנים מתקדמים וטכנולוגיית מחשוב יעילה במיוחד, ינועו באופן אוטונומי מפני השטח ועד לעומק של כשני קילומטרים. לאורך מסלולם הם יאספו מידע מפורט על התנועות הללו ועל האופן שבו הן משפיעות על יכולת האוקיינוס לאגור חום ופחמן דו-חמצני.

"זו הפעם הראשונה שנוכל למדוד את התהליכים האלה בפירוט כזה", אומר ד"ר קסטרו. "עד היום השתמשנו במצופים למדידת טמפרטורה ומליחות, אבל הטכנולוגיה החדשה תאפשר לנו להבין את התמונה המלאה של איך האוקיינוס באמת עובד".

הפרויקט, שזכה למימון מהמועצה האירופית למחקר, צפוי ליצור את מאגר המידע המקיף הראשון מסוגו בעולם על תהליכי הערבוב באוקיינוס. ד"ר אלכס מגאן, חוקר במרכז הלאומי הבריטי לאוקיינוגרפיה, מדגיש כי מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית: "המידע החדש שנאסוף יעזור לנו להבין טוב יותר כיצד האוקיינוס מווסת את האקלים שלנו ואיך להתמודד עם משבר האקלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו