"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בגלל הבינה המלאכותית: המוסדות האקדמיים בבעיה רצינית
מחקר חדש בבריטניה חושף: 94% מהעבודות האקדמיות שנכתבו על ידי בינה מלאכותית לא זוהו על ידי המרצים • "זו בעיה רצינית שמפחיתה מערכם של תעודות ותארים"
סטודנטים (אילוסטרציה). חששות כבדים בנוגע לעתיד ההשכלה הגבוהה. צילום: Gettyimages

בגלל הבינה המלאכותית: המוסדות האקדמיים בבעיה רצינית

מחקר חדש בבריטניה חושף: 94% מהעבודות האקדמיות שנכתבו על ידי בינה מלאכותית לא זוהו על ידי המרצים • "זו בעיה רצינית שמפחיתה מערכם של תעודות ותארים"

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת רדינג בבריטניה מעלה ממצאים מטרידים בנוגע ליכולת של מרצים לזהות עבודות שנכתבו על ידי בינה מלאכותית. החוקרים יצרו פרופילים מזויפים של סטודנטים והגישו בשמם עבודות שנכתבו על ידי AI, מבלי שהמרצים יידעו על כך. התוצאות היו מדאיגות במיוחד: 94% מהעבודות לא זוהו כלל כעבודות שנכתבו על ידי בינה מלאכותית. כאשר החוקרים הגדירו קריטריונים מחמירים יותר לזיהוי, שדרשו אזכור ספציפי של בינה מלאכותית, האחוזים עלו ל-97%.

יתרה מכך, החוקרים מציינים כי "שיעור הזיהוי של 6% שנמצא במחקר כנראה אף מעריך ביתר את היכולת שלנו לזהות שימוש אמיתי בבינה מלאכותית לרמאות בבחינות".

סטודנטית (אילוסטרציה). ה-AI מקבל ציונים טובים יותר, צילום: אילוסטרציה. GettyImages

תעודות ללא כיסוי

המצב הנוכחי מעלה חששות כבדים בנוגע לעתיד ההשכלה הגבוהה. "זו בעיה רצינית שמפחיתה מערכם של תעודות ותארים", מזהירים החוקרים. הם מוסיפים כי התופעה עלולה להוביל למצב שבו אנשים שלא רכשו את הידע הנדרש יגיעו לעמדות מפתח בתחומים רגישים כמו סיעוד, הנדסה וכיבוי אש.

חרף חומרת הבעיה, נראה כי רוב המוסדות האקדמיים טרם נערכו להתמודדות איתה. באופן מפתיע, ישנם מוסדות שאף הקלו על השימוש בבינה מלאכותית בכך שאפשרו את השימוש בה, אך אסרו על השימוש בטכנולוגיות האמינות שיכולות לזהות אותה.

ציונים גבוהים יותר משל הסטודנטים

אחד הממצאים המטרידים במחקר היה שהעבודות שנכתבו על ידי AI קיבלו בממוצע ציונים גבוהים יותר מאלו שנכתבו על ידי סטודנטים אמיתיים. על פי המחקר, ב-83.4% מהמקרים, העבודות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית קיבלו ציונים גבוהים יותר מאשר מדגם אקראי של אותו מספר עבודות סטודנטים.

מחקר זה מצטרף למחקרים קודמים שהגיעו למסקנות דומות. מחקר שנערך באוניברסיטת דרום פלורידה בשנה שעברה מצא כי אפילו בלשנים התקשו להבדיל בין טקסט שנכתב על ידי AI לבין טקסט שנכתב על ידי בני אדם. במחקר נוסף של אוניברסיטאות אמריקאיות שנערך בוייטנאם, נמצא כי מערכות לזיהוי בינה מלאכותית הצליחו לזהות 91% מהמקרים, בעוד שמרצים הצליחו לזהות רק 54.5% מהמקרים - וזאת כאשר הם ידעו מראש שיוגשו עבודות שנכתבו על ידי בינה מלאכותית.

סטודנטית (אילוסטרציה). הודתה - ובכל זאת זוכתה, צילום: GettyImages, אילוסטרציה

הכי חמור: בקורסים המקוונים

המחקר מעלה חששות כבדים במיוחד לגבי קורסים מקוונים, שם המרצים אינם מכירים את הסטודנטים באופן אישי ואינם יכולים לעקוב אחר תהליך הכתיבה. ה-BBC דיווח לאחרונה על מקרה שממחיש את חומרת הבעיה: סטודנטית נתפסה משתמשת בבינה מלאכותית לכתיבת מאמר אקדמי, והודתה בכך. למרות זאת, ועדה שדנה במקרה קבעה כי "אין מספיק ראיות נגדה" וזיכתה אותה.

החוקרים מדגישים כי הפתרון לבעיה טמון בשימוש בטכנולוגיות לזיהוי AI ובמערכות השגחה על בחינות ומטלות. עם זאת, מוסדות רבים נמנעים משימוש בפתרונות אלה בשל העלויות הכרוכות בכך. במקום זאת, הם מותירים את המשימה המורכבת של זיהוי השימוש בבינה מלאכותית בידי המרצים - פתרון שהמחקר מוכיח כי אינו יעיל.

כעת, שנתיים לאחר השקת ChatGPT, נראה כי השימוש בבינה מלאכותית לרמאות אקדמית הפך לנפוץ, בעוד הנכונות להגביל את כוחה המזיק עדיין מתמהמהת.

הכתבה מבוססת על מאמר שפורסםבאתר פורבס

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...